"מבקשים את הקול שלנו ואז נותנים אותו לחרדים. לא ניתן להם להשכיח את זה"

בפורום המילואימניקים הדתי-לאומי, שמאגד אלפי אנשי מילואים מהציונות הדתית ונאבק כבר כמעט שנתיים למען שוויון אמיתי בנטל, כבר ידעו לא מעט רגעים קשים במאבק הציבורי והפרלמנטרי שלהם. כמי שהשתתפו כמעט בכל דיוני ועדת החוץ והביטחון, הגישו חוות דעת מקצועיות ומשפטיות נגד מה שהם מכנים "חוקי הבלוף", ועמדו בחזית המאבק על חוק הגיוס – הם כבר לא היו אמורים להיות מופתעים מהציוניות האכזרית של הפוליטיקה.

הם ראו כיצד יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט הדיר אותם מתהליך גיבוש חוק הגיוס, שמעו את יו"ר סיעת יהדות התורה יצחק פינדרוס אומר שהציונות הדתית "משלמת על השירות הצבאי ביציאה מהדת" ונתקלו בסירובים חוזרים ונשנים של יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' להיפגש עימם.

אבל מה שהתרחש בימיה האחרונים של הכנסת ה-25 היה שיא חדש אפילו עבורם: בתוך ימים ספורים העבירה הקואליציה שורת חוקים שלדבריהם נועדה לקבור כל סיכוי לשוויון בנטל – חוק יסוד לימוד תורה, חוק הפטור ממעצר לעריקים חרדים, ולבסוף גם הארכת השירות הסדיר ל-32 חודשים, שמגדילה את הנטל על הציבור המשרת – ועברה גם בקולות חברי הכנסת החרדים.

"לפני שבוע סיימתי פרק רביעי במסכת ברכות, במכולה בכניסה למוצב בעזה. שלא ילמדו אותי שאי אפשר גם וגם", כך אומר ל-N12 רס"ם (במיל') גלעד רנד, ממובילי פורום המילואימניקים הדתי-לאומי, בשיחה מרצועת עזה, שם הוא משלים בימים אלה בסבב המילואים השישי שלו.

רנד, מהנדס מערכת בחברת היי-טק, אב לשתי בנות קטנות מירושלים ומפקד טנק באוגדה 99, נמצא בימים אלה בסבב המילואים השישי שלו ברצועת עזה. מאז 7 באוקטובר השלים יותר מ-350 ימי מילואים, ובסיום הסבב הנוכחי צפוי לחצות את רף 440 הימים.

"זה עבר את הכעס, זו תחושה של בגידה"

"התחושות קשות", הוא אומר. "זה כבר עבר את הכעס. זו אכזבה. לקחו את כל הבסיס של החינוך שלנו, של התורה והעבודה, של להשתלב בחיי המדינה, ופשוט מכרו אותו לחרדים למען רווח פוליטי. ומה שהכי כואב הוא שזה נעשה על ידי נציגים דתיים, לא רק על ידי החרדים. יש פה תחושה של בגידה בחינוך שקיבלנו".

רנד תוקף במיוחד את מי שלדבריו היה אמור להיות הבית הפוליטי שלו. "אני הולך לעבור את 400 ימי המילואים. אני בסבב נוסף שנופל בדיוק על יולי-אוגוסט, על החופש הגדול של הילדים. ובמקום להתעסק בכוח האדם שחסר לצה"ל, מתעסקים בחוקים 'הצהרתיים'. מילא החרדים – אבל מי שמקדם אותם אלה סמוטריץ', הליכוד ובן גביר. אז בשביל מי אני אצביע? זה גורם להרגיש שאף אחד לא סופר אותנו. סמוטריץ' מסרב להיפגש איתנו. הוא מבקש את הקול שלנו, זורק אותו ונותן אותו לחרדים. ואז לפני הבחירות יחזור שוב לבקש אותו".

רנד מספר כי לאורך המאבק קיימו אנשי הפורום עשרות פגישות עם חברי כנסת מהקואליציה, אך רובן לא נשאו פרי. לדבריו, אחת הפגישות הסתיימה בהאשמה שלא ציפה לשמוע דווקא מנציגי המחנה שלו. "אחד מחברי הכנסת של הציונות הדתית אמר שיש לנו 'גוון של אנטישמיות'. אני לא אגיד את שמו", הוא מספר. "אתה יושב מול מי שאמור לייצג אותך, ובסוף הוא מתייחס אליך כאילו אתה הבעיה. צעקו עליי שאני שונא חרדים. אתה מבין כמה רחוק הם הלכו".

גם הטענה שלפיה חוק יסוד לימוד תורה הוא "הצהרתי בלבד" אינה משכנעת אותו. "החרדים חוגגים את החוק כהישג. אז שיחליטו – או שהוא הצהרתי או שהוא משמעותי. אם הוא באמת הצהרתי, למה בכלל להעביר אותו עכשיו? אני עכשיו בצו של שלושה חודשים בעזה. זאת הבעיה הכי דחופה של המדינה?"

"כשעוברים לשבוע-שבוע זה לא כי הצבא רוצה"

בין סבבי המילואים מנסים הלוחמים לחזור לשגרה – להשלים זמן עם הילדים, עם בנות הזוג, עם העבודה והלימודים. עבור רבים מהם, בוגרי ישיבות הסדר וישיבות גבוהות, שלוש השנים האחרונות היו מטלטלות במיוחד, נוכח מחיר הדמים העצום ששילמה הציונות הדתית במלחמה. מבחינתם, השירות הצבאי מעולם לא נתפס כתחליף ללימוד תורה, אלא כהמשך ישיר שלו.

"כבר עכשיו אנשים נשברים", אומר רנד. "כשעוברים לשבוע-שבוע זה לא כי הצבא רוצה. זה פשוט כורח המציאות. אנחנו משחררים אנשים שאומרים: לסבב הזה אני לא אגיע. יש פה משולש של בית, צבא ועבודה, שכל אחד מושך לכיוון שלו. בסוף משהו נשבר. אם אחד משלושתם לא נשבר – אז אתה נשבר".

"הממשלה הזאת סיימה את כהונתה עם חוקי ההשתמטות"

מי שמובילה את המאבק מהזווית של משפחות המשרתים היא שרון בריק דשן, מילואימניקית בעצמה, אשת מילואימניק ואם לחיילות בסדיר ובמילואים, ממובילות פורום "שותפות לשירות".

"הממשלה הזאת מילאה את ימיה בדיוק כפי שניהלה אותם – עם חוקי ההשתמטות", היא אומרת. "חוק יסוד לימוד תורה, חוק העריקים והניסיון לקדם עוד ועוד צעדים שמרחיקים את גיוס החרדים. נכון, הנזק יכול היה להיות הרבה יותר גרוע, ומבחינת החקיקה הוא הרבה פחות גרוע ממה שניסו לקדם ולחוקק, אבל מבחן התוצאה נשאר רע מאוד".

לדבריה, הבעיה הגדולה אינה רק החקיקה עצמה אלא המסר שהיא משדרת לציבור החרדי. "צה"ל צריך היום 17 אלף לוחמים ותומכי לחימה. התחיל תהליך של גיוס חרדים, איטי אבל קיים, והחקיקה הזאת פשוט מחבלת בו. היא מייצרת תחושה שבסוף יהיה פטור מלא, שאין באמת צורך להתגייס".

בריק דשן גם דוחה את הטענה שמדובר בחוקים חסרי משמעות מעשית. "אם חוק יסוד הוא רק הצהרתי, אז למה בכלל צריך חוק יסוד? עצם החקיקה מעבירה מסר ציבורי ומשפטי. גם אם חלק מהסעיפים רוככו, הנזק כבר נגרם".

גם יובל שיינין, מילואימניק דתי מירושלים, נשוי ואב לשניים שנולדו שניהם במהלך המלחמה, תקף את חבילת החקיקה שעברה בכנסת. מאז 7 באוקטובר הוא שירת מעל 500 ימים בתפקידי לחימה בגזרות השונות. "מפלגת הציונות הדתית מסרבת לדון עם אלפי מילואימניקים מהמגזר, חוד החנית של הצבא, לגבי החלטות פוליטיות שפוגעות בערכי הציבור ובתנועה הציונית", אמר ל-N12.

"נמאס לנו שהמפלגה נותנת יד להמשך כריתת הברית עם מפלגות לא ציוניות, ועוד שהמפלגות הלא ציוניות הללו עושות זאת בשם ה'תורה'. המשך הברית עם החרדים פוגע בערכי הציונות הדתית, פוגע בביטחון ישראל ופוגע בערכי הימין".

"נזכיר לציבור בדיוק מה קרה כאן"

בפורום המילואימניקים הדתי-לאומי ובפורום "שותפות לשירות" אומרים כי מבחינתם המאבק רק משנה כיוון. אם עד עכשיו הוא התמקד בניסיון להשפיע על החקיקה, מעתה יתמקד במערכת הבחירות.

"היעד הבא שלנו הוא פשוט", אומר רנד. "לא ניתן להם להשכיח את מה שקרה כאן. הם ינסו לדבר על כל מיני הישגים אחרים, אבל אנחנו נדאג להזכיר לציבור הדתי מי הצביע בעד החוקים האלה. כשנציגי המפלגות יבואו לבקש שוב את הקול שלנו – נזכיר לציבור בדיוק מה קרה כאן".

גם בריק דשן מסמנת את הבחירות כשלב הבא במאבק. "פנינו עכשיו לממשלה הבאה, תהיה אשר תהיה. כבר בתקופת הבחירות נעבור בין כל המפלגות הציוניות, ונבחן כל מפלגה וכל מועמד לפי האמירות וההתחייבות שלהם לגיוס משמעותי של החרדים. יש כאן חלון הזדמנויות היסטורי שאסור לפספס. אם לא נפעל עכשיו, המחיר ימשיך להיות משולם על ידי אותם משרתים שנושאים כבר שלוש שנים את רוב הנטל".