"פוטנציאל אין-סופי": מסע הרכישות של ענקית הדיפנס האמריקנית בישראל

רחפן אוטונומי שסורק מלמעלה, כלי בלתי מאויש שמתקדם לפני הלוחמים וכלב רובוטי שמתהלך לצידם: אלה כמה מהטכנולוגיות שאונדס אספה במסע רכש מסחרר של כ-15 חברות דיפנס-טק במאות מיליוני דולרים, רובן ישראליות. אתמול (שני) צירפה החברה שם בולט במיוחד לשדרת הניהול שלה, כשהודיעה כי ראש המוסד לשעבר דדי ברנע ימונה לנשיאה וליו"ר החברה. המהלכים האלה הפכו אותה לשחקנית מסקרנת ומבטיחה בתעשיית הדיפנס, אך המבחן הגדול עוד לפניה: האם תצליח להפוך אוסף של חברות וטכנולוגיות למערכת מבצעית אחת.

אונדס היא יצור מוזר: חברה אמריקנית שמקום מושבה בפלורידה ומניותיה נסחרות בנאסד"ק בשווי של יותר מ-4 מיליארד דולר – אבל הנהלתה ישראלית, וכך גם הרוב המכריע של החברות שבהן היא שולטת. בין היתר רכשה את אירובוטיקס, רובו-טים, סנטריקס, בירד ואומניסיס.

הרכישות מעניקות לאונדס כמעט כל מרכיב הדרוש לבניית כוח אוטונומי: כלי טיס בלתי מאוישים, רובוטים קרקעיים, אמצעי גילוי, אופטיקה, הגנה מפני רחפנים, פינוי מוקשים ותוכנות לניהול משימות. החזון הוא לחבר את כולם תחת פלטפורמה אחת לכוח מבצעי מתואם - תפיסה שהחברה מכנה "המערכת של המערכות", ושמתיישבת עם הדרישות שמציב כיום הצבא האמריקני.

"יכולות של מעצמות נמצאות אצל כל אחד"

"שדה הקרב העתידי כבר כאן", אומרת ד"ר יהודית הוכרמן פרומר, סמנכ"לית הטכנולוגיות והמהנדסת הראשית של אונדס, בשיחה עם N12. לדבריה, המלחמות באוקראינה ובישראל חשפו שתי מגמות מקבילות: מערכות זולות וקטלניות נעשו זמינות כמעט לכל גורם, ובמקביל הבינה המלאכותית, האוטונומיה והרובוטיקה מתפתחות במהירות.

"יכולות שפעם היו מעצמתיות נמצאות כיום אצל כל אחד", היא מסבירה. "נוצרה א-סימטריה בין נשקי איכות בכמות מדודה לבין פלטפורמות זולות ופשוטות בכמויות גדולות". לכן צבאות המערב מחפשים עליונות טכנולוגית לצד יכולת להתמודד עם מאסות של איומים – באמצעות חימושים זולים, ייצור מתקדם ומערכות שמנהלות כלים רבים במקביל.

קודם רובוטים, לוחמים אחריהם

אחד התחומים המרכזיים שבהם משקיעה אונדס הוא שילוב בין לוחמים לרובוטים אוטונומיים. בחברה מחברים כלי רכב רובוטיים, כלבים רובוטיים וזרועות חכמות שיכולות לפעול מרחוק ולבצע פעולות בסביבה מסוכנת.

"אנחנו מצפים לראות רובוטים שפותחים צירים ומטפלים במטענים לפני הכוח המאויש, או כאלה שהולכים לצד הכוח ונותנים לו מטריית הגנה", אומרת הוכרמן פרומר, שכיהנה בעבר גם כסמנכ"לית בכירה למחקר ופיתוח ברפאל. אחת המשימות שנבחנות היא טיהור שטחים ממוקשים: רחפן יסרוק את הקרקע, כלי רובוטי יתקדם לנקודה החשודה וכלב רובוטי יבחן אותה מקרוב. כלים דומים יוכלו להעביר אספקה ולפנות פצועים.

"המלחמה באוקראינה הייתה מלחמת הכטב"מים הראשונה", היא אומרת. "המלחמה בעזה הכניסה בצורה משמעותית כלים רובוטיים כסיוע לכוחות ההנדסה ולכוחות הקרקע".

למרות האוטונומיה, האדם יישאר בתהליך קבלת ההחלטות. הכלי ינווט בעצמו והבינה המלאכותית תזהה חריגות, תציע מטרות ותמליץ על פעולה – אך הלוחם יאשר את התקיפה. "לא נרצה להגיע לסיטואציה שבה החלטות קטלניות מתקבלות בצורה אוטונומית לגמרי", מבהירה הוכרמן פרומר.

האיום החדש בשכבה הנמוכה

תחום מרכזי נוסף הוא ההגנה מפני רחפנים, ובהם רחפני ה-FPV הקטלניים שבהם משתמש חיזבאללה. האתגר גדול במיוחד ברחפנים המופעלים באמצעות סיב אופטי: בניגוד לרחפן רגיל, שאפשר לעיתים לנטרל בשיבוש תקשורת או GPS, רחפן הסיב כמעט שאינו מושפע מלוחמה אלקטרונית. הוא יכול לטוס בגובה נמוך ולהתקרב לכוחות בלי לשדר אותות שקל לאתר.

"השכבה הנמוכה, הקרובה לקרקע, נותרה עם מענה חלקי", היא אומרת. "הפתרון יחייב שילוב של מכ"ם, אופטיקה, אקוסטיקה וגלי רדיו (RF), לצד אמצעי נטרול – משיבוש וסייבר ועד יירוט קינטי ונשק אנרגיה". לדבריה, האתגר הבא יהיה נחילי רחפנים אוטונומיים, שעשויים להיות קלים יותר לגילוי אך קשים בהרבה לנטרול.

הרחפן שצד רחפנים והרובוט שמפנה פצועים

מסע הרכישות הכניס תחת קורת גג אחת שורה של מערכות שממחישות כיצד עשוי להיראות הכוח העתידי:

• IRON DRONE: רחפן מיירט שננעל באמצעות ראייה ממוחשבת על רחפנים קטנים ומנטרל אותם פיזית, ללא תלות בשיבוש GPS או תקשורת.
• PROBOT ו-ROOK: רובוטים כבדים של רובו-טים, שמסוגלים לנוע בחול, בבוץ ובשטח סלעי, לשאת ציוד ולפנות פצועים. הבינה המלאכותית מאפשרת להם לזהות מכשולים ולהמשיך לנוע בלי לקבל הוראה בכל שלב.
• Golem Detector: רובוט של M4 Defense שמאתר מוקשים ונפלי תחמושת מתחת לקרקע. לצידו פועלים רחפן סריקה וכלי חפירה הנשלטים מרחוק, כדי לצמצם את הסיכון לחבלנים.
• Sentrycs: מערכת שמזהה את סוג הרחפן ואת מיקומו, ובמקרים המתאימים יכולה להשתלט עליו, לנתק אותו מהמפעיל או להנחיתו בנקודה מוגדרת.

המטרה איננה להפעיל כל מערכת לבדה, אלא לחבר את הטכנולוגיות לפתרונות רחבים: ממשאית בעלת כמה שכבות הגנה מפני רחפנים ועד כוח המשלב כלים בלתי מאוישים והגנה אווירית וקרקעית בחזית. מעליהם נמצאת מערכת השליטה LADOS, שמחברת את הרחפן, הרובוט, החיישנים והמיירט ל"מוח" אחד: כלי אחד יאתר את האיום, אחר יתקרב אליו והמערכת תמליץ למפעיל כיצד לפעול.

אונדס כבר זכתה בחוזים ובמכרזים ביטחוניים בישראל ובארה"ב. כעת עליה להוכיח שמסע הרכישות ייצור את אותה פלטפורמה משולבת ולא רק אוסף של טכנולוגיות. "רכשנו חברות מצוינות בפני עצמן", אומרת הוכרמן פרומר. "החיבור בין היכולות שלהן לפתרונות מערכתיים שלמים יוצר פוטנציאל אין-סופי".