"צריך לדעת לחיות ביחד": שבועות מתחת למים באח"י דרקון
יותר מ-50 אנשי צוות, שהייה של שבועות מתחת למים ויכולת לפעול הרחק מישראל • הצטרפנו לצוות הצוללת החדשה רגע לפני הכניסה לחיפה • בחיל הים כבר מסתכלים על האתגר הבא: הציים המתעצמים סביב ישראל


אחרי מסע של 8,000 קילומטרים ו-25 ימים מתחת למים, הצוללת אח"י "דרקון" נכנסה לנמל חיפה והצטרפה באופן רשמי לשייטת הצוללות של חיל הים. מדובר בצוללת השישית של זרוע הים, והגדולה מבין הצוללות שנבנו בגרמניה עבור ישראל. פגשנו את הצוות בלב ים, שעות ספורות לפני שהגיע הביתה.
- הדרקון מגיע: כך נראית הצוללת שעוד לא הייתה כמוה לישראל
"זו פעם ראשונה שאני עוזב נמל ואני לא חוזר אליו, אני חוזר לנמל הבית שלי", סיפר אחד הקצינים על המסע מגרמניה לישראל. "מהשלב הראשון שאתה מנתק חבלים, ועד שאתה מתחיל להריח את הבית מרחוק - זה פשוט מרתק".

אח"י דרקון מגיעה לישראל בתקופה שבה חיל הים מרחיב משמעותית את פעילותו הרחק מחופי המדינה, בין היתר מול איראן. "בסוף חיל הים צריך לדעת לפעול בכל מקום שיטילו אותו, לאורך זמן", הסביר תא"ל גיא לוי, רמ"ט חיל הים. "לדעת לשהות שם, לבנות תמונה, לאסוף מודיעין, לדעת לתקוף".
לדבריו, לשם כך נדרשים כלי שיט שיוכלו להגיע למרחקים גדולים ולהישאר בהם לאורך זמן. "הצוללת הזאת תדע בדיוק להביא יותר אמצעי לחימה, יותר מערכות לחימה, ליותר זמן ויותר רחוק".

זמן רב מתחת למים
אחד המאפיינים המרכזיים של הדרקון הוא משך השהייה שלה מתחת לפני הים. הצוללת מסוגלת לשהות זמן רב מתחת למים - יכולת שמקורה במנועים ובמערכות הטכנולוגיות שפותחו עבורה.
אח"י דרקון היא הצוללת השלישית מדגם "דולפין AIP". מערכת ההנעה שלה אינה תלויה באוויר חיצוני ומאפשרת לייצר אנרגיה ולהטעין את המצברים גם בזמן שהייה ממושכת מתחת למים, ללא צורך לעלות לפני הים. לפי צה"ל, המערכת משתמשת בחמצן ובמימן לצורך הפקת אנרגיה.

אבל השהייה הארוכה מתחת למים היא לא רק אתגר טכנולוגי. יותר מ-50 אנשי צוות חיים יחד במשך שבועות בצפיפות גדולה, בלי קשר ישיר הביתה.
"אני חושב שאתה צריך להיות בן אדם נוח", סיפר סמ"ר מ', מצוות הצוללת. "אתה צריך להבליג, אתה צריך לספוג, אתה צריך להחליק, אתה צריך להגיד 'טוב, היה' ולהמשיך הלאה. להסתכל אחד לשני בעיניים, כי אחרת אי אפשר לשרוד שבועות יחד מתחת למים", סיכם הצוללן מ'.

לדברי מפקד הצוללת, לצד המקצועיות המבצעית נדרש גם איזון עדין בין אסרטיביות ליכולת לחיות יחד לאורך זמן. "צריך לדעת מצד אחד להיות מספיק אסרטיבי כדי להגיד 'עצור, אתה עושה פה טעות', ומצד שני - להמשיך לדעת לחיות ביחד".
"הטורקים עם 14 צוללות, ובדרכם ל-18"
הצוללת נכנסת לשירות גם על רקע השינויים במאזן הכוחות הימי באזור. אל"ם י', מפקד שייטת 7, אמר כי אף שעדיין לא נרשם חיכוך משמעותי עם ציים אחרים, בחיל הים עוקבים אחר ההתעצמות סביב ישראל.
"אנחנו כל הזמן צריכים לשמר את עצמנו עם מוכנות. אני חושב שבעיקר לשמר איזושהי עליונות או שוויון, גם טכנולוגי וגם אנושי מול הציים האלה, כי היום הם גדולים על חיל הים בסדרי גודל". בצוללות הפער בולט במיוחד. לדבריו: "לנו יש שש צוללות. הטורקים היום עם 14 ובדרכם ל-18".

ברקע ההתעצמות של הצי הטורקי עומדת דוקטרינת "המולדת הכחולה", שרואה בשליטה ובהשפעה במרחב הימי מרכיב מרכזי בעוצמה הטורקית. במסגרת הזו אנקרה מרחיבה את כוחה בים התיכון ומשקיעה בצי גדול ומתקדם יותר – מגמה שמקבלת משמעות גם על רקע הפער במספר הצוללות מול ישראל.
המפגשים בין הציים מתרחשים לעיתים גם מתחת למים. "קורה לנו שאנחנו נפגשים צוללת בצוללת. זה בטווחים מאוד מאוד קרובים", אמר אל"ם י'. "האגן המזרחי שלנו, של הים התיכון, מעניין את כולם. אנחנו פוגשים בו את כולם".
יותר מ-50 איש - במרחב של כמה מטרים
רוב חלקי הצוללת מסווגים ולא ניתן לצלם אותם. אחד המקומות הבודדים שניתן היה להראות הוא המטבח - חלל של כשני מטרים רבועים, שממנו יוצאות שלוש ארוחות ביום ליותר מ-50 אנשי הצוות. "בן אדם אחד מבשל פה", סיפר רס"ן ט', סגן מפקד הצוללת. "שני תנורים, כיריים, פלאנצ'ה". "זה המרכז, הלב ששולט על האווירה בכלי - על האווירה הטובה או לא טובה".
אורכה של אח"י דרקון יותר מ-70 מטרים והיא גדולה בכ-30% מהצוללות הקודמות בסדרת "דולפין". תהליך בנייתה במספנות בגרמניה נמשך יותר מ-12 שנים.

אחרי שבועות מתחת למים יקבל הצוות כמה ימים בלבד על קרקע יציבה, ואז יחזור שוב לים. בחיל הים רואים בה מרכיב מרכזי בשימור העליונות הימית ובהרחבת היכולת לפעול רחוק יותר ולמשך זמן רב יותר.
האתגר אינו רק קליטת הצוללת עצמה. האתגר הגדול, וזה עדיין לפתחו של מפקד חיל הים, הוא שילוב משמעותי ומשפיע הרבה יותר של הזרוע הזו במערכה שעדיין לא הסתיימה.
