דריסת הרגל הטורקית בסוריה - והחשש בישראל: "הגעה של נשק אסטרטגי עלול לסכן את חופש הפעולה"

שר הביטחון ישראל כ"ץ ביקר היום (שלישי) את מפקדי ולוחמי צה"ל בכתר החרמון שבשטח סוריה, ושלח מסר ישיר לנשיא הסורי החדש. "כשאתה מתעורר בבוקר בארמון בדמשק ומביט למעלה על החרמון ורואה את צה"ל - אתה יודע שאנחנו כאן כדי להגן על יישובינו ועל הגבול שלנו", אמר כ"ץ במהלך הביקור שבו השתתפו סגן הרמטכ"ל תמיר ידעי ומפקד פיקוד הצפון רפי מילוא.

הנוכחות הטורקית בסוריה אומנם אינה חדשה, אך התקיפה הישראלית בשבוע שעבר בבסיס אבו א-דהור הציפה מחדש את המאבק על גבולות ההשפעה במדינה שאחרי נפילת משטר אסד - כך פרסמנו היום ב-N12. השר כ"ץ התייחס לכך במפורש ואמר: "פעלנו נגד ניסיון טורקי להתבסס בסוריה תוך סיכון אינטרסים ביטחוניים של ישראל. הבהרנו את הדברים בצורה ברורה ונעמוד עליהם גם בעתיד".

ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש תחום סוריה במכון, הסבירה כי המעורבות הטורקית חוזרת לשנות מלחמת האזרחים ב-2018-2017. לדבריה, טורקיה תמכה במשך שנים במורדים וסייעה להם להשתקם צבאית וכלכלית כדי לבלום את האיום הכורדי

המעורבות העמוקה של אנקרה

כעת, כשהשתנה השלטון, הטורקים נכנסים לוואקום שנוצר ומסייעים לשיקום הצבא הסורי באמצעות אמל"ח, אימונים ותדרוכים.

"אנחנו רואים אומנם צמצום בנוכחות הטורקית הישירה בסוריה, אבל הם עסוקים בלסייע למשטר החדש", ציינה ולנסי. היא הוסיפה כי בצל הרטוריקה הניצית של ארדואן, טורקיה מנסה למצב את עצמה כמעצמה אזורית. לדבריה, "ישראל חוששת מהגעה של נשק אסטרטגי, כטב"מים טורקים ומערכות הגנה טורקיות, שעלולות לסכן את חופש הפעולה הישראלי".

"ישראל חוששת מהגעה של נשק אסטרטגי, כטב"מים טורקים ומערכות הגנה טורקיות, שעלולות לסכן את חופש הפעולה הישראלי", הדגישה ד"ר ולנסי. "החשש הוא גם מול איומים פנימיים בסוריה ואפשרות של סבב מול איראן, וכן שיהיה לה מעבר חופשי בשמי סוריה. בנוסף, ישנו חשש שטורקיה תבנה ציר סוני קיצוני עם עמדות אנטי ישראליות וזה יתורגם למצב של לחימה".

הסיכון במהלך הישראלי

ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה ב-INSS שמתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה, הצביעה דווקא על הסיכון במהלך הישראלי. "טורקיה מושקעת בהצלחתו של א-שרע, רוצה לראות את סוריה מתייצבת ויש פרויקטים שעשויים להפוך אותה למרכז מבחינת טורקיה - אבל התקיפה הישראלית הייתה חריגה".

"זה לא אזור שישראל פועלת בו בדרך כלל וקבלת האחריות של ישראל הייתה נגד ההתבססות הטורקית. אם מסתכלים אחורה על המשבר עם טורקיה מאז 2009-2010 והמרמרה, לרוב טורקיה הייתה הצד שדרדר את היחסים", מזכירה ד"ר לינדנשטראוס. "זה סיכון שישראל לקחה על עצמה ויכול להיות שיש פה חרב פיפיות שגם קירב את א-שרע לטורקיה ולאו דווקא מרחיק אותו, ועלול גם להאיץ את הכוונות של טורקיה להגביר את השפעתה הצבאית בתוך סוריה".

דווקא בצל החשש מהעמקת ההשפעה הטורקית, הן מבקשות לצנן את השיח שצף בשבוע האחרון. "הטורקים מפרשים את זה כחלק מקמפיין בחירות של ממשלת נתניהו וזה מאפשר להם לקחת את זה בהקשר המתאים ולא להגיב בצורה חריפה, כי אין להם אינטרס לסייע לקמפיין פוליטי", אמרה ד"ר לינדנשטראוס.

"אני חושבת שצריך להתפכח מהחדשות בישראל שליוו אותנו בשלבים הראשונים של נפילת אסד - זה לא המצב", סיכמה ד"ר ולנסי. "א-שרע לא מעוניין להיות כפוף לאף מדינה ורואים אותו משחק עם שלל שחקנים. מתחת לפני השטח - היחסים פחות הרמוניים בין טורקיה לסוריה. אין אחדות אינטרסים וזה לא שא-שרע פותח את דלתות סוריה לכל מה שטורקיה רוצה".

ההערכות במערכת הביטחון

שר הביטחון כ"ץ הדגיש בביקורו כי צה"ל לא יזוז מאזור הביטחון כל עוד יהיו איומים ג'יהאדיסטים על המדינה. "השמדנו את כל התשתית האסטרטגית של צבא אסד במהלומה של מספר ימים", אמר כ"ץ.

לדבריו של שר הביטחון, הנוכחות הישראלית בחרמון ובאזור הביטחון, במרחק של 35 קילומטר מדמשק, נועדה למנוע התארגנות מסוכנת של המשטר החדש והיא הלקח המרכזי מאירועי 7 באוקטובר.

גם הרמטכ"ל זמיר ביקר השבוע בגולן הסורי לאחר התקיפה ושיגר מסר מרומז לטורקיה: ""עלינו למנוע היווצרות של איום צבאי משמעותי על גבולותינו". מהלך הביקור הבהיר כי צה"ל יפעל למנוע התפתחות של איום צבאי משמעותי בגבול והזהיר: "נדע להפעיל את העוצמה שלנו בצורה מדויקת איפה שצריך ומתי שצריך".