הפוסט הזועם של מנכ"ל הגוף שינהל את עזה - בעברית: "שקר"

מנכ"ל מועצת השלום לעזה, ניקולאי מלדנוב, פרסם היום (רביעי) לראשונה פוסט בעברית, ובו הכחיש בתוקף את הטענות על הסכם כספי בין המועצה לבין חמאס. "הטענות בדבר הסכם כספי בין מועצת השלום לבין חמאס הן שקריות". בנוסף אישר מלדנוב את הפרסום בחדשות 12 שלשום ב"מהדורה המרכזית", שלפיו מועצת השלום החלה להפעיל מנגנון לבחינת הפרות ההסכם ברצועה.

מה מודיע מלדנוב?

• אין הסכם כספי עם חמאס: לדבריו, הסדר כזה לא נדון, לא נשקל ולא יהיה על הפרק גם בעתיד.
• לחמאס לא תהיה גישה לכספים: כספי מועצת השלום לא יועברו דרך הארגון, וכל חוזה ותשלום יהיו כפופים לבדיקות, אישורים וביקורת.
• חמאס לא יהיה חלק מממשל עזה: מלדנוב מדגיש כי לארגון לא יהיה תפקיד בממשל האזרחי של הרצועה.
• הוקם מנגנון לניטור הפרות: המנגנון החל לפעול בימים האחרונים, וכל הפרה שתאומת תטופל.
• הדיונים עם ישראל נמשכים: לדבריו, מפת הדרכים היא מסגרת להסדר בין מועצת השלום לחמאס, במקביל לשיחות עם ישראל.
• ישראל אינה נדרשת לפעול על בסיס אמון: היא לא תידרש לבצע צעדים בלתי הפיכים לפני שננקטו צעדים מאומתים בשטח.
• היעד נותר פירוז מלא: לצד ממשל אזרחי ללא חמאס ונוכחות ביטחונית בין-לאומית בפיקוד אמריקני.

מלדנוב מאשר את הפרסום: הוקם מנגנון לניטור ההפרות

בהמשך הפוסט אישר מלדנוב את הפרסום בחדשות 12 שלשום ב"מהדורה המרכזית", שלפיו מועצת השלום החלה להפעיל מנגנון לבחינת הפרות ההסכם ברצועה. "בימים האחרונים החל לפעול מנגנון לניטור הפרות. כל הפרה שתאומת תטופל", כתב.

כפי שפרסמנו, בצה"ל מזהים כי חמאס ממשיך להפר את הפסקת האש, והדיווחים על המתרחש בשטח מועברים למועצת השלום. המנגנון החל לפעול ונועד לבחון מי מהצדדים אינו עומד בתנאי ההסכם.

גורמים במועצת השלום הבהירו אז כי אם חמאס לא יעמוד בהתחייבויותיו, המועצה לא תמנע מישראל להגיב. "אנחנו מקווים שחמאס תעמוד במה שהתחייבה אליו, אבל אנחנו גם לא תמימים - אף אחד לא יעמוד בדרכה של ישראל אם חמאס תפר את הסיכום ותנסה להתעצם או לחזור לפעילות צבאית", אמרו. עוד הדגישו: "אנחנו מבקשים לתת הזדמנות לתהליך הפירוז - לא חסינות לפעילות הטרור".

מלדנוב התייחס גם לסוגיית הצעדים שיידרשו מישראל. "ישראל אינה נדרשת להסתמך על אמון או לבצע צעדים בלתי הפיכים לפני שננקטים צעדים מאומתים בשטח", כתב. לדבריו, היעד נותר "פירוק מלא של אמצעי הלחימה והבטחה שעזה לעולם לא תשוב להוות איום מהסוג שישראל חוותה ב־7 באוקטובר".

בסיום הציג מלדנוב את המתווה של מועצת השלום כחלופה לשני תרחישים: הישארות חמאס בשלטון ושיקום יכולותיו הצבאיות, או חזרה של ישראל לשליטה בכלל אוכלוסיית הרצועה. החלופה שמציעה המועצה, לדבריו, היא "פירוז מלא, ממשל אזרחי, נוכחות ביטחונית בין-לאומית תחת פיקוד אמריקני ומנגנוני פיקוח ואימות".

ההודעה החריגה של דוברת צה"ל בערבית

צה"ל מציג לראשונה באופן פומבי ומפורש קשר בין הפסקת האש ברצועת עזה לבין התחזקות פעילות חמאס נגד תושבים ומתנגדים. לפי דוברת צה"ל בערבית, מאז כניסת הפסקת האש לתוקף באוקטובר 2025, צה"ל ושב"כ מזהים עלייה בחקירות ובעינויים שמבצע חמאס נגד אזרחים, תוך שימוש במתקנים ציבוריים, בהם בתי ספר, בתי חולים, מסגדים ומוסדות ממשלתיים.

המאבק על השלב הבא בהפסקת האש

התקיפות של צה"ל ברצועת עזה אומנם נעצרו, אבל תוכנית 15 הנקודות שאמורה לעצב את "היום שאחרי" עדיין רחוקה מיישום. ל-N12 נודע אתמול כי הכוח הרב-לאומי לא צפוי להתחיל להיכנס לרצועה לפני אוקטובר וייתכן שייכנס רק אחרי הבחירות, כאשר במקביל - בשב"כ פועלים להכשרת המיליציות שכשלו כגורם שיפעל ב"רפיח הירוקה".

אחד הביטויים הבולטים לעיכוב תוכנית מועצת השלום הוא הקמת הכוח הרב-לאומי שאמור לפעול ברצועה. לפי התכנון המתגבש, מרוקו צפויה לשלוח כ-500 חיילים, בעוד שקוסובו ואלבניה צפויות לתרום רק עשרות חיילים כל אחת. בישראל סבורים כי הכוח הזה לא צפוי להיכנס לעזה בזמן הקרוב.

גם התוכנית להקמת "רפיח הירוקה" שאמורה להיות אחד העוגנים המרכזיים של התוכנית בשטח שבשליטת צה"ל בתחומי הקו הצהוב, רחוקה כרגע ממימוש. האמירותיים מקדמים הקמת שכונה חדשה במזרח רפיח, כשניתן לאחרונה אישור להתחיל בעבודות להכשרת הקרקע והתשתיות.

אלא שמדובר בעבודות שצפויות להימשך כחצי שנה, וההערכה היא שהצבת קרוונים ויבילים בשטח - לא תחל לפני נובמבר 2026, אחרי הבחירות. במקביל, בשב"כ מבקשים לשלב במהלך גם את ראשי המיליציות המקומיות ברצועה שיפעלו במרחב שאמור להפוך ל"אזור נקי מחמאס".

כאן טמון גם האבסורד - המודל שעליו מבקשים להישען כבר נוסה ולא הצליח לייצר חלופה של ממש לשלטון חמאס. יאסר אבו שבאב שסומן כאחת הדמויות המרכזיות במהלך ופעילים אחרים, נהרגו, והמיליציות שנותרו לא הצליחו עד כה להוכיח שהן מסוגלות לבסס שליטה אפקטיבית בשטח.

גם הרכיב האזרחי של התוכנית נותר תקוע. לפי ההערכות, כניסת ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית לרצועה אינה נראית באופק בשלב זה. יש לציין כי מאחורי הקלעים מעורב גם מוחמד דחלאן, שמניע פרויקט גדול של סיוע הומניטרי ומניע מהלכים לקידום שיקום הרצועה מטעם איחוד האמירויות, תוך שהוא פועל לחיזוק בסיס התמיכה שלו.

העיכוב הזה מעניק לחמאס בדיוק את המשאב שהוא מבקש להשיג כעת - זמן. בארגון הטרור צפויים לנסות למשוך את תהליך פירוק הנשק במשך חודשים ארוכים.

כל עוד התקיפות והחיסולים אינם מתחדשים, חמאס יכול לנצל את התקופה לגיוס פעילים, לאימונים ולבנייה מחודשת של כוחו. וכך, במקום שהקשב יופנה לעיצוב מחדש של רצועת עזה, ההתפתחויות הפוליטיות בישראל והבחירות המתקרבות עלולות להאריך את תקופת הביניים שממנה חמאס נהנה.