איתות לטהראן: מכפיל הכוח החדש של חיל האוויר בדרך לישראל

על רקע הניסיונות של איראן לנצל את הפסקת האש כדי להיערך לעימות נרחב יותר, ועל רקע האפשרות שישראל תידרש לשוב ולפעול בזירות רחוקות, חיל האוויר יקלוט מחר (חמישי) את מטוס "גדעון" השני - מטוס התדלוק החדש KC-46 מתוצרת בואינג. המטוס מהווה מכפיל כוח משמעותי לזרוע הארוכה של חיל האוויר, ומרחיב את טווח הפעולה, חופש הפעולה והעצמאות המבצעית שלו בתקיפות ארוכות טווח, ובראשן מול איראן. הוא ינחת בבסיס נבטים פחות משלושה חודשים לאחר הגעת הגדעון הראשון, וצפוי להיות מוכן ללחימה בתוך ימים.

הגדעון מספק קפיצת מדרגה משמעותית לעומת מטוסי ה"ראם" הוותיקים, שחלקם מתקרבים לגיל 60. משך השהייה שלו באוויר יכול להגיע, בהתאם לתנאי המשימה, לפחות לפי שניים מזה של הראם. המשמעות היא יכולת לפעול במרחקים גדולים מאוד ללא צורך בעצירות ביניים - יתרון משמעותי לא רק במשימות תדלוק אלא גם בתובלה ובמשימות נוספות. הוא מסוגל לתדלק יותר מטוסים ובקצב גבוה יותר, וכן להתאים את עצמו לכלי טיס הטסים במהירויות שונות.

יתרון נוסף הוא היכולת לשלב כמה משימות באותה גיחה. בראם הוותיק, מכלי הדלק המשמשים לתדלוק תופסים חלק מתא המטען. בגדעון מכלי הדלק אינטגרליים במטוס, ולכן תא המטען נשאר פנוי ויכול לשמש במקביל להובלת ציוד ומטען. מערכותיו הדיגיטליות מאפשרות לנטר את מצב המטוס ולזהות מראש סימנים לתקלות, במטרה לצמצם ביטולי גיחות ולשמור על זמינות מבצעית גבוהה.

שילוב מערכות ישראליות

המטוס הראשון כבר השלים יותר מ-50 תדלוקים בידי צוותים ישראליים ועבר ניסויים מול סוגי מטוסי חיל האוויר שאותם הוא נדרש לתדלק. בשל כך, תהליך הכנסת המטוס השני לכשירות צפוי להיות מהיר יותר: לאחר בדיקות הקבלה והקליטה בארץ, הוא יוכל להיות זמין למשימות מבצעיות בתוך ימים ספורים.

המטוסים מגיעים תחילה בתצורה הדומה מאוד לזו של חיל האוויר האמריקני, אולם בהמשך ישולבו בהם מערכות ישראליות ויבוצעו התאמות לצרכים המבצעיים של חיל האוויר. הגדעון הראשון צפוי לעבור בקרוב התקנות נוספות, ובחיל מעריכים שבתוך שנתיים-שלוש כבר יהיו הבדלים משמעותיים בין התצורה הישראלית לאמריקנית.

הדרך לגדעון החלה כבר ב-2018. בתכנון המקורי ציפה חיל האוויר שבשלב הזה כבר יהיו ברשותו יותר מטוסים חדשים, אך עיכובים בקווי הייצור של בואינג, משבר הקורונה וגורמים נוספים דחו את לוחות הזמנים. ישראל רכשה תחילה ארבעה מטוסים, ובמערכת הביטחון מתנהלים תהליכים להרחבת העסקה.

עד שייווצר צי גדול מספיק, הראמים הוותיקים ימשיכו לטוס במקביל. למרות גילם, הם עדיין מספקים מענה מבצעי מלא, ובשנות המלחמה אפשרו לחיל האוויר לפעול לאורך זמן בזירות רחוקות. הקושי המרכזי הוא התחזוקה: חלק מהחלקים כבר אינם מיוצרים, ולכן נדרשים פתרונות יצירתיים, בהם ייצור חלפים מחדש ולעיתים גם הנדסה לאחור. רק לאחר שמערך הגדעון יגיע להיקף הנדרש, תחל הוצאתם ההדרגתית משירות.