סבו של סמ"ר נוה חבשוש ז"ל ספד לו: "באיזה עולם אנחנו חיים שהסב צריך לקבור את הנכד שלו במקום הפוך?"

החלה הלוויתו של סמ"ר נוה חבשוש ז"ל, לוחם שריון בגדוד 52 שנפל בקרב בדרום לבנון בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל. עינב אימו של נוה ז"ל ספדה לו: "כמה התפללתי עליך, כמה חיכיתי לך וכמה אהבתי אותך מהרגע הראשון שיצאת מתוכי. היית נער רגיש עם לב ענק".

היא סיפרה:"לפני כמה חודשים גילינו שאנחנו בהיריון וזו הייתה הפתעה גמורה. איך בגיל 46 אשא את ההיריון הזה? חשבנו מה הקדוש ברוך מבקש לומר לנו. שאלנו שאלות ולא מצאנו תשובות. מאז אותו לילה נוראי, שהקצינים עמדו בפתח הבית ובישרו לנו את הבשורה, אני מוצאת את עצמי חושבת על ההיריון הזה אחרת. בתוך החושך הגדול שנפל על חיינו - אני נושאת בתוכי חיים חדשים".

אביו של נוה ז"ל חיים נפרד ממנו: "ביום חמישי כתבת לי את ההודעה האחרונה: יש סיכוי יציאה הביתה בשבוע הבא, אל תספר לאמא כדי שלא תתבאס אם אני לא אצא בסוף. אחרי שעה בערך אירע הנורא מכל".

"חונכת לאהבת הארץ ושילמת את המחיר הכי יקר. כמה רצית לתרום, רציתי לראות אותך על מגרש המסדרים של בה"ד 1", אמר אביו.

הוא המשיך וסיפר בכאב: "בני היקר היית לי שותף לאין ספור טיולים בארץ. שעות של הליכה בשטח ורק איתך יכולתי ללכת עשרות קילומטרים לבד. חונכת לאהבת הארץ, אהבת אותה מאוד, ושילמת את המחיר הכי יקר על מנת שנוכל להמשיך לצעוד בה".

סבו של נוה, יהודה חבשוש, ספד לנכדו: "נוה, נכד יקר שלנו. אנחנו עדיין לא קולטים. באיזה עולם אנחנו חיים שהסב צריך לקבור את הנכד שלו במקום הפוך?"

נועם, אחותו של נוה ז"ל נפרדה ממנו: "לא האמנתי שאצטרך לכתוב לך הספד. איבדנו את האדם הכי טוב בעולם, ילד בן 20 שלא הספיק כלום. אני מצטערת שכעסתי שהעברת את השבת האחרונה שלך אצל סבא וסבתא. פשוט רציתי אותך קרוב אליי, זה רק מאהבה".

סא"ל רותם בורנשטיין, ספד בשם צה"ל: "היית משמעותי עבור רבים. גם ברגעים אלה צה"ל וכוחות הביטחון נמצאים בלחימה עיקשת מול האויב בגזרות השונות".

אימו של סמ"ר ליאב כבביה ז"ל ספדה לו: "אנחנו כאן המשפחה המורחבת החברים המכרים. כולם באו ללוות אותך ולחלוק לך כבוד, יפה הבלורית התואר והטוהר. היית ילד משגע ונער מופלא, אהבת את השירות בחיל, את החברים מהטנק, הרגשת משמעותי והיו לכם אתגרים, זכית לאהבה גדולה מאוד, חושן. אנחנו נלך ונחייה לאורך והאור שלך גדול ורב".

היא פנתה לנוכחים וביקשה: "מבקשת ממי שבא להיות איתנו - תהיו חיוביים תחפשו את הטוב תקיפו את עצמכם באנשים טובים תחייכו, תהיו ליאב".

אביו של ליאב נפרד ממנו בכאב: "בעולם נורמלי אבא לא אמור להספיד בן. אנחנו כנראה לא חיים בעולם נורמלי".

אחותו הקטנה של ליאב אלונה ספדה לאחיה: "לא מאמינה שאני עומדת מולך ככה. איך חזרת בארון. איך אפשר לכתוב הספד לילד שהיה מלא חיים. בתקופה שלך בצבא הערצתי אותך שאח שלי לוחם איפה שצריך אותו בעזה בלבנון בסוריה בשטחים הספקת כל כך דאגתי שאשמע דפיקה בדלת".

היא סיפרה: "כל כך אהבתי אותך. רציתי ללכת כמוך לקרבי, כשדיברת על כמה את משמעותי הבנתי שזה החותם הסופי שלי והסימן ללכת על זה וידעתי שאוכל להתייעץ איתך. איך יכול להיות שלא תהיה פה ולא תיתן לי עצה בחיים? רק תן לנו שמירה תסמן לנו שאתה עוד כאן אוהבת אותך גאה הכי בעולם היית הילד הכי יפה הכי טוב. נוח על משכבך בשלום ליאבי. סליחה אני אוהבת אותך מתגעגעת והלוואי שהיינו מספיקים יותר".

מג"ד 52 הקודם, שנפצע קשה בקרב בלבנון ספד לסמ"ר ליאב כבביה ז"ל "היית לוחם גיבור. אני מודה לך שהצלת את חיי בבינת ג'ביל - היום אני עומד מעל הקבר שלך".

חבריו של ליאב נפרדו ממנו בכאב: "קשה להתחיל. מי היה מאמין שנגיע לרגע הזה. אם הוא היה פה הוא היה אומר לי תקריא את זה כבר! ליאב. כבביה. כל מיני שמות היו לכבבי, מראים כמה כולם אהבו אותו".

הם סיפרו עליו ואמרו כי קשה להסביר במילים את מי שהוא היה."עם הגרביים המוזרות וחולצות כדורגל ממלא את החדר באושר, תמיד ידעת לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון ולא כל אחד יכול, מראה כמה חכם היית, החיוך שלך היה הכי רחב שאי פעם ראיתי, עיניים הכי נוצצות ותמימות, תמיד כשהיית צוחק זה לא היה סתם, היית מתגלגל, אהבת כל כך לצחוק ולקחת הכל בהומור".

"ליאב אנחנו אוהבים אותך כל כך, אף פעם לא הבנת כמה אתה חשוב לנו וכמה אתה חסר, כמה מתגעגעים אליך. כל כך יקר לליבנו ואפילו אנחנו לא הבנו את זה. היית צריך לעזוב אותנו, כל כך אוהבים אותך ומתגעגעים אליך אהוב שלנו את איתנו חלק מהמסע לעד", הם אמרו בדמעות.

חושן בת זוגו של ליאב ספדה לו בדמעות: "ליאב, היית האהבה הראשונה שלי, החבר הכי טוב שלי למשך שנה וחצי. היית יותר מבן זוג בשבילי, הבן אדם שלי. במשך כל הזמן שהיינו ביחד היית ג׳נטלמן התנהגת אליי כמו לנסיכה. למדתי ממך לעשות צחוק ממה שצריך ולא לקחת דברים ברצינות, לקחת הכל בצ׳יל. אני לא מאמינה שאני רושמת הספד".

היא המשיכה לספר בכאב: "ראיתי אותך מתבגר עם הגיוס מקווה שבחודש האחרון הצלחת להינות ולא הכבדתי עליך. יש לי כמה שירים שהם מזכירים לי אותך, פלייליסט שפתחתי כשהיית בלבנון, מאז המשמעות שלו השתנתה ומאז הם השירים של ליאב ששמורים לזיכרון שלי אליך. בחיים לא אשכח אותך אתה תמיד אצלי בלב".

זיו בן דודו של ליאב שיתף בתחושותיו הקשות: "לא נתפס מה שקרה. לא יכול לדמיין את הפרצוף של החבר הקרוב הבן דוד מודפס על סטיקר". הוא סיפר: "בלילה שבין חמישי לשישי הייתי כל כך קרוב אליך בלבנון, המפק"צ הודיע שהיה אירוע ונכנסתי לסרטים התפללתי שלא קרה כלום, סיפרתי לחבר שרק שבוע שעבר היינו באילת. כמו שהיינו ילדים. בבוקר כשהתקשרתי הביתה להודיע שאני בסדר נודע לי הנורא מכל. ביום הזה חזל"שו אותנו על הגבול ואז הודיע שכן נכנסים. כך קרה שהייתי הכי קרוב אליך ברגע הנורא הזה".

זיו סיפר כי הוא וליאב היו ראשונים במשפחה שמתגייסים."אני כל כך מעריך אותך על הבחירה לשים את המדינה לפניך, למרות הויתורים שהיית צריך לעשות. אני זוכר את השיחה שאמרת שלא אכפת לך מה תקבל העיקר שתהיה קרבי ואני אמרתי - אין סיכוי שאני לא מתגייס לקרבי כמוך".

רס"ר במיל' אלכסנדר פילין ז"ל הובא היום למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הוא נפל ביום רביעי בפיצוץ מטען בכפר א-טייבה שבדרום לבנון.

מתן, חברו הטוב של פילין, הקריא את הספדה של דריה, רעייתו של פילין: "כולכם מכירים את אלכסנדר, אבל בשבילי הוא סשה. קשה לעכל שסשה איננו. סשה היה בן אדם עם לב זהב, תמיד חושב על אחרים לפניו. תמיד כשהייתי בלחץ, הוא ידע להרגיע אותי.

"אהוב שלי, אני אתגעגע אליך נורא, לצחוקים שלנו, לאושר, לאהבה האין-סופית שנתת לי ולבת שלנו. תודה שזכיתי לאהוב אותך ולהיות אהובה, תודה שזכיתי להיות מאושרת, תודה שאני ואתה הורים לאמילי שלנו. אזכור אותך תמיד, איך הגנת על הבית, על המדינה ואני אספר לאמילי כשתגדל שאבא שלה היה גיבור. אנחנו אוהבים אותך מאוד, תשמור עלינו מלמעלה".

אולגה, אחותו הקטנה של פילין, ספדה לאחיה: "היית אדם שתמיד ידעתי שיהיה שם בשבילי, תמיד ידעתי שאני יכולה להתקשר אליך, לבקש עזרה או פשוט לשמוע קול מוכר שיגרום לי להרגיש שהכול יהיה בסדר. נתת תחושת ביטחון, ידעת להקשיב, להבין ולעזור. תמיד הרגשתי שיש לי על מי לסמוך. אני מבטיחה לשמור על הזיכרון שלך חי. אני אוהבת אותך אחי הגדול והאהוב, תשמור עלינו מלמעלה, אני בטוחה שעוד ניפגש".

ילנה, חברה של המשפחה, שיתפה ברגעים האחרונים לפני נפילתו - רק שעות ספורות קודם לכן הביא פילין את בתו אמילי לאימו בכרמל. "אני חוזר לקחת אותך", אמר לבתו ביום שישי, ולאימו אמר: "אימא, אני אוהב אותך". היא סיפרה כי האם אסירת תודה על כך שהייתה האדם האחרון שזכה לראותו ולשוחח עמו באותו היום.

לאחר מכן הקריאה את ההספד של אימו מירוסלבה: "תודה לך על הכול בן אהוב, אימא אוהבת אותך ותאהב אותך תמיד. אני מודה לאלוהים על כל יום שהיית איתנו. בני היקר, תמיד תהיה בליבנו, בזכרוננו ובאהבתנו". אביו הוסיף: "נישא איתנו את זכרך, את הערכים שהנחלת לנו, את החיוך שלך ואת הדרך שבה בחרת לחיות".

רס"ר שראל לוי, מפקדו הישיר של פילין, סיפר בדמעות על הודעה ששלח לו פילין לפני כמה שבועות: "אני רוצה לקרוא לכם קטע מהודעה שהוא שלח לי לפני כמה שבועות, 'היי מה קורה, אני בא לעדכן אותך שאשתי שוב הולכת לטוס זמן ממושך, לא מבקש לשחרר אותי, כי ענייני הילדה כבר מסודרים, אבל כן אשמח אם תתחשבו בזמן ביציאות'. תחשבו על הסיטואציה, אשתו טסה לזמן ממושך לחו"ל, אמילי נשארה בבית, אבל אלכס לא ביקש להשתחרר. תמיד היית שם ותמיד עם חיוך בלתי נשכח".

מפקדו הוסיף בהספד: "הוא היה מילואימניק שכל צוות היה רוצה, לוחם ושף. לא מדובר רק במקצוען עם ידי זהב, אלא גם עם לב זהב. אלכס היה שקט וצנוע, על אף השירות הצפוף, רק לאחר נפילתו, כמה מהחברים גילו שנבחר למצטיין הנשיא".

אל"מ ארז וינשטט, סגן מפקד האוגדה, ספד לו: "היית אדם שהמחויבות שלו לא נמדדה במה שאמר, אלא במה שעשה. לא חיפשת כבוד, הרווחת אותו ביושר. דיברת על המשפחה בגאווה, באהבה ובגעגוע. היה ברור לכל מי שישב לצידך מהו המרכז האמיתי של חייך. אלכס, אני מצדיע לך, מצדיע ללוחם שהמשיך להתייצב פעם אחר פעם. בזכות אנשים כמוך החברה הישראלית חזקה יותר וראויה יותר". בהמשך הוא פנה למשפחה ואמר: "נמשיך לשאת איתנו את דמותו, את השקט שלו בעולם הרועש".

הוא עלה לבד לארץ לפני כ-14 שנים מאוקראינה, במסגרת תוכנית נעל"ה. בשנת 2018 נבחר למצטיין נשיא, ושנתיים לפני כן אף נטרל מחבל בפיגוע.

פילין ז"ל למד בפנימיית אלוני יצחק, ולפני כמה שנים עבר להתגורר ברעננה. בשירותו הסדיר שימש כצלף בחטיבת הנח"ל, אך סיפר בריאיון ב-2018 למקומון "צומת השרון" כי בכלל רצה להתגייס ליחידה מובחרת: "בגלל שאני עולה מאוקראינה לא נתנו לי. לא הייתה לי עברית טובה וגם לא סיווג ביטחוני - אז בחרתי להתגייס לנח"ל".

יואב קליין ז"ל הובא למנוחות היום בבית העלמין בהרצליה. הוא היה לוחם שריון בגדוד 52 והוא נפל באסון טנק המג"ד.

האירוע הקשה התרחש סביב השעה 00:20 בלילה שבין חמישי לשישי בכפר תיבנית, כאשר מטרה חשודה פגעה בטנק של המג"ד שבו שהו ארבעת הלוחמים, כולם נהרגו.