הקצין שחזר משדה הקרב באוקראינה ומנסה להכניס לצה"ל שיטות להתמודדות עם הרחפנים - ומה האיום האמיתי בעיניו

סא"ל ו', לשעבר בכיר בהייטק, לוחם מילואים מאז 7 באוקטובר וכיום בחטיבה הטכנולוגית של אט"ל - מספר על המסלול החריג שהוביל אותו משדות הקרב באוקראינה ועד לניסיון להטמיע תפיסות חדשות בצה"ל להתמודדות עם איום הרחפנים.

ו' בן ה-49 מגדיר את עצמו לא כאיש צבא אלא כ"איש מילואים". בפועל, בשנים האחרונות הוא פועל בלב אחד התחומים המתפתחים והמשמעותיים ביותר בלחימה המודרנית, שהפכו לאיום מרכזי בשדה הקרב - הרחפנים.

"הגעתי מאוקראינה מתוך תחושת שליחות"

בראיון הוא חוזר להתחלה: "נולדתי באוקראינה ועליתי לישראל ב-1990 כשהייתי בן 13. כשהתחילה שם המלחמה הרגשתי שאני חייב לעשות משהו אז הצטרפתי לקבוצת ישראלים שעוזרים לאוקראינה, ומשם הגעתי להקמת מסגרות לחימה שפעלו בשטח בשיטות שבהן משתמשים בנאט"ו".

ו' סייע לכוחות האוקראינים ולדבריו, החיבור לשדה הקרב באוקראינה הפך עבורו לבית ספר מעשי ללימוד שיטות לוחמה מודרנית - ובעיקר לשימוש ברחפנים.

"הרחפן הוא כלי פשוט – אבל משנה שדה קרב"

את תחום הרחפנים הוא מתאר כמהפכה של ממש: "האוקראינים הבינו מהר מאוד שזה כלי פשוט שמאפשר להעצים משמעותית את יכולות האש והאיסוף".

עם הזמן, לדבריו, הבין שהבעיה אינה רק מול הכלים עצמם - אלא מול קצב השינוי שהם מייצרים בלחימה: "שדה הקרב הפך לשקוף, היום כולם רואים את כולם. זה לא רק האיום - זה הקצב שבו הוא מתפתח. מי שלא עומד בקצב, נשאר מאחור".

"מלחמה א-סימטרית היא משחק של חולשות"

במהלך השיחה הוא מדגיש את מאפייני הלחימה החדשה: “מלחמה א-סימטרית היא תמיד ניצול החולשות של הצד החזק. זה בדיוק מה שראינו באוקראינה - צד אחד מהיר וגמיש, צד שני איטי יותר". לדבריו, הרחפנים אינם הבעיה המרכזית אלא רק הסימפטום: “האיום האמיתי הוא הקצב והזמינות של היכולות האלה. זה משנה את כל כללי המשחק".

מהחזית באוקראינה למילואים בצפון

לאחר פרוץ המלחמה בישראל, הוא גויס למילואים ב-7 באוקטובר והוצב בפיקוד הצפון. שם, לדבריו, זיהה פערים בתפיסת האיום: "בכל מקום שהגעתי ראיתי שיש פערים. לא כי לא נערכו - אלא כי קשה למערכות גדולות לעכל שינוי מהיר בשדה הקרב".

"לא פתרון אחד - אלא שכבות של מענה"

במהלך השירות הוא היה מעורב בהכשרות ובהטמעת פתרונות מבצעיים וטכנולוגיים להתמודדות עם רחפנים, ואף השתתף בקידום פיתוחים מקומיים. "אין פתרון קסם. זה מערך רב-שכבתי: גם טכנולוגיה, גם התנהגות מבצעית וגם הבנה עמוקה של האיום".

"צריך להפסיק לחשוב על מיגון בלבד"

הוא מזהיר מפני תפיסה חד-ממדית: "ההתמודדות היא לא רק להגן - אלא לשלוט באיום. מי שיצליח לבנות מערכת מהירה וגמישה, ינצח". לדבריו, אחד הלקחים המרכזיים מאוקראינה הוא הצורך בהתאמה מהירה: "מה שלמדנו שם זה שצבא שלא משנה את עצמו בזמן - מאבד יתרון מהר מאוד".

"אני ממשיך כי עוד לא פתרנו את הבעיה"

למרות השנים הארוכות והמעבר בין חזיתות שונות, הוא לא מתכנן לעצור: "אני רואה בעיה קריטית ולא יכול להישאר בצד. זה מה שמניע אותי - גם עכשיו. על השאלה איך הוא מסכם את פעילותו עד כה, הוא משיב בזהירות: "היו הצלחות והיו כישלונות. העיקר הוא להישאר ממוקדים בלוחמים ובמה שצריך לשפר בשטח".