"החוסר שלך שובר את הלב, תסלח לנו": סמ"ר טובאל יוסף ליפשיץ הובא למנוחות

סמ"ר טובאל יוסף ליפשיץ, לוחם גולני בן 20 מבית שאן, שנפל ביום שני בהיתקלות עם מחבלים בדרום לבנון - הובא היום (חמישי) למנוחות בבית העלמין שבעירו. ההורים הצדיעו בדמעות לארון בעת הקבורה.

שדמית יהודה, אימו, ספדה: "טובאל יוסף אהוב ליבנו, איך אבא ואימא אמורים להספיד את הילד שלהם? לא מכינים אותנו לדבר כזה. טובי שלנו, לפני הכול אנחנו רוצים לומר לך תודה על הזכות להיות ההורים ולראות אותך הופך מילד לנער ולגבר ערכי ואיכותי שעושה הכול עד הסוף בכל הכוח. טובי, הלכנו איתך את כל הדרך, השתדלנו ללמד ערכים ומידות טובות ואתה ספגת הכול, אבל טובי שתדע, הבחירות היו שלך, הכוחות היו שלך והגבורה כולה שלך, הכול שלך טובי".

"טובאל יוסף, כמה השם הזה מדויק לך כל כך, כל כולך טוב. החוסר שלך שובר את הלב, תסלח לנו, כל כך קשה עכשיו", אמרה אימו.

יאיר יואל, אביו, אמר: "תמיד הייתה לך את הדרך שלך ולא ויתרת גם כשהיו מכשולים, הצלחת להתגבר על הכול. נלחמת להגיע לגולני. לא שריון, לא צנחנים, רק גולני בכל מחיר. איך היית גאה במדים, בכומתה החומה, בסמל".

אני תמיד אהיה אחיך הקטן, תמיד תהיה אחי הגדול

ארגמן, אחיו הקטן

שילה אליה, אחיו הבכור של טובאל, ספד: "אין מספיק מילים בעולם כדי לתאר אותך. יש בך משהו מיוחד שלא רואה את החיצוניות של אחר, רק את הנפש שלו. גם אם היית מביא חברים קצת מוזרים מבחינתנו, אתה ראית את הנפש שלהם. כשלתי בתפקיד שלי בתור אח בכור, התפקיד שלי היה לשמור עליך, להגן עליך".

ארגמן, אחיו של טובאל: "אחי הגדול, אחי היקר, אחי האהוב, החבר הכי טוב שלי, כתבתי את זה ואני לא מאמין בכלל, לא מעכל בכלל, לא מצליח להבין את זה שאח שלי הגדול כבר לא פה. הלכת עם חתיכה ענקית ממני, החתיכה הזו נשארה אצלך. משהו חסר בי מאז שהלכת. אני מנסה להמשיך ללכת בדרך שלך, להיות חזק כי זה אתה, אתה חזק. לא משנה כמה אני אהיה גדול, אני תמיד אהיה אחיך הקטן, תמיד תהיה אחי הגדול".

רימון, אחותו של טובאל, ספדה: "איך בכלל מתחילים לנסות לסכם אדם כל כך מדהים בכמה מילים? טובאל שלנו, תמיד ראשון, תמיד אוהב, תמיד חזק, תמיד שומר, תמיד חשבת עלינו גם בקצה השני של העולם. לא דמיינתי שתחזור אלינו בארון. אני נשבעת לך, המשפחה הזאת תחזור לקום על הרגליים כי זה מה שהיית רוצה".

להב תהילה סלאח, דודתו של טובאל, ספדה: "זו לא באמת פרידה, אתה תהיה נוכח בכל מקום וננציח אותך בכל הזדמנות. אוהבים אותך, אז, עכשיו, ולנצח אתה כל עולמנו ובבקשה תבוא לבקר בחלומות".

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ספד לו בהלוויה: "לא לשווא אחי נפלת. האויב יכול להתבלבל ולחשוב שבגלל הכאב, בגלל הדמעות, בגלל האהבה והרגישות אנחנו עלולים להישבר, איזו טעות. טובאל ליפשיץ ביטא את החיבור בין אהבה, בין הטוב של האל לבין העוצמה של לוחם בלבנון בקרב פנים אל פנים בגבורה. כמו דוד המלך שהיה עדין מבפנים אבל במלחמה הוא היה חזק - ככה טובאל יוסף ליפשיץ".

מאור אבוקסיס, חברו של טובאל, ספד: "אחינו היקר, אני אף פעם לא אשכח אותך, אף פעם לא אשכח את הבן שהיית. היית עוזר לכולם, לא מתלונן, איש של זהב. הלב לא מעכל, עדיין מחכים שתתקשר. תמיד ננציח אותך, כולם יידעו של מי השם הזה טובאל ליפשיץ".

חברו של טובאל: "אתה הפנים היפות של הדור הזה"

עמיחי, חברו של טובאל ומפקדו לשעבר, שיתף באירוע מהעבר: "גם כשנפל הכטב"ם בבא"ח גולני לא היססת, הבאת אלנוקה והתחלת לפנות פצועים, פרצת בבכי אחרי שראית דם, אבל זה לא עצר אותך. בשנה שעברה בהיתקלות ברפיח, ריתקת את המחבלים בזמן שחברים שלך נפלו, ירית כמה שהיית יכול, אתה נשמה טהורה. אתה הפנים היפות של הדור הזה". לאחר מכן הושמעה הקלטה שבה בירך אותו טובאל בברכת "שנה טובה".

סא"ל נאור עמיחי, סמח"ט גולני, ספד לו: "עומדים כאן בלב שבור המומים וכואבים, מתקשים לקבל את האובדן במלחמה על תקומת מדינת ישראל. בן אהוב, אח מופלא, חבר אמת ולוחם אמיץ ומסור. היית לוחם משורה הראשונה, כזה שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות, אמיץ וחד. תמיד היית הראשון לעזור ולתת, תמיד חתרת למגע, רצית לעשות יותר. לא חיפשת כבוד ותשומת לב".

עמיחי הוסיף בכאב: "השארת אחריך דוגמה ומופת של חבר ואדם. היית ולעד תישאר חלק בלתי נפרד מאיתנו. נתגעגע אליך מאוד. בשמי ובשם פלוגה ב' גדוד 13 וחטיבת גולני, נמשיך להילחם נחושים ומאוחדים עד הניצחון".

נועם ג'ומעה, ראש עיריית בית שאן, ספד: "הוא היה התמצית של כל מה שטוב ויפה בבית שאן. טובאל חי חיים של גבורה, בעזרה למי שזקוק, בדרך שהוא התנהל עם החברים שלו, עם המשפחה, עם הקהילה. אנחנו נזכור וננציח את טובאל בעיר בגאווה".

חבר המשפחה הרב יעקב לוי ספד בזעקות שבר: "טובאלי, גולניצ'יק, גדלת בבית של מסירות והקרבה, אבא שלך יאיר זעק 'למה הכול? למה לא רק חלק אחד?'".

אורנה אברהם, המחנכת שלו לשעבר, ספדה גם היא: "הוא היה המורה שלי, הוא זה שלימד אותי איך מרגיש ילד עם קשיי קשב וריכוז, איך מרגיש ילד שברגע הזה הוא צריך להוציא קיטור. הוא לימד אותי איך לגשת לילדים מתוך הבנה של מה שמתרחש בלב שלהם".

משפחתו הסכימה לתרום את איבריו

בצל האבל הכבד, בחרה משפחתו להמשיך את דרכו של בנם, שהיה ידוע בנדיבותו ובטוב ליבו, והסכימה לתרום את איבריו להצלת חיים. ההחלטה על תרומת הרקמות התקבלה במרכז הרפואי צפון - פוריה, בתיאום עם המרכז הלאומי להשתלות.

ליפשיץ שירת כנגביסט חוד בגדוד 13 של חטיבת גולני, ונהרג במהלך פעילות מבצעית לטיהור הכפר טייבה שבלבנון. לאחר שהכוח נתקל בחוליית מחבלי חיזבאללה חמושים, ליפשיץ נפצע אנוש - ובהמשך נקבע מותו בשטח. חמישה לוחמים נוספים נפצעו.