מבט מבפנים על הטרור היהודי: אובדן השליטה והאזהרות החריפות של הבכירים | פרויקט מיוחד

החדשות בקצרה

• האלוף אבי בלוט: "כשישראלי יהודי מחליט לשרוף בית - להלן ייקרא פעולת טרור"
• תחושת "הכל מותר" התחזקה בקרב נוער הגבעות מאז 7 באוקטובר
• נתוני צה"ל חושפים זינוק ל-1,072 מקרי פשיעה לאומנית בשנה לעומת 352 לפני 4 שנים
• אזהרה: הסלמת האלימות מאיימת על הביטחון והלגיטימציה של ישראל

מפקד פיקוד המרכז האלוף אבי בלוט התייחס לאחרונה לסוגיית הפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון וקבע כי מדובר בטרור. האלוף פירט אילו מקרים מהווים לשיטתו פעולות טרור: "כשאדם ישראלי-יהודי מחליט לשרוף בית על יושביו, לשרוף רכב על יושביו, או להכות מישהו בראשו עד כדי איבוד הכרה - להלן ייקרא פעולת טרור". בלוט הבהיר כי פעולות אלו אינן חוקיות, אינן מוסריות ולדבריו "הן גם לא יהודיות".

לפי נתוני צה"ל, היקף הפשיעה הלאומנית רשם זינוק חד בשנים האחרונות. בשנת 2019 דווח על 352 מקרים, ואילו בשנת 2023 המספר קפץ ל-1,072 אירועים. למרות העלייה בהיקף האירועים, נתוני ארגון "יש דין" מצביעים על היעדר אכיפה משמעותי: מתוך 991 אירועי אלימות בשנה שעברה שבהם הוגשו 428 תלונות, 96% מהתיקים נסגרו ללא כתבי אישום.

התיעודים המגיעים מהשטח מציירים תמונה של הסלמה, כאשר נערים ללא חולצות נראים מיידים אבנים גדולות לעבר רכבים, ובמקרים אחרים נראים שטחים נרחבים שהוצתו כליל והפכו לאפר.

אלא שיש גם מי שמנסה לסייע לפלסטינים, ואלו פעילי ארגון "בקעת ירדן", שמייצרים נוכחות מגנה במטרה לחצוץ בין פלסטינים למתנחלים אלימים.

השינוי במאזן הכוחות

במסגרת התחקיר, נחשף תיעוד מארכיון מרץ 2014, שבו נראה איתמר בן גביר, כיום השר לביטחון לאומי, כשהוא מדריך קבוצת נערי גבעות כיצד להתנהג בעת עיכוב משטרתי. בתיעוד נשמע בן גביר מסביר לנערים על זמני העיכוב המותרים ומנחה אותם: "כמה זמן מותר לעכב בן אדם? ומה קורה אחרי אותן שלוש שעות? תובעים את המשטרה".

דב מורל, "נער גבעות" לשעבר תיאר את השינוי הדרמטי בשטח. "בן גביר וסמוטריץ' שינו את המציאות", אמר מורל. הוא השווה בין תקופתו, שבה נשמרה "משמעת גבוהה של קרימינליזציה" שכללה כיסוי פנים והימנעות מהשארת DNA, לבין המציאות הנוכחית: "אתה רואה אנשים בפנים גלויות, ליד חיילים, כשהם מצולמים. לא מפחדים - כי הם לא באמת משלמים על זה באמת מחיר". מורל הוסיף כי כיום המשתתפים בפעולות אלו חשים ש"הכול מותר". לדבריו, בעוד שבעבר האלימות התמקדה בכתובות גרפיטי של "תג מחיר", כיום היא כוללת הצתות ותקיפות פיזיות קשות.

השלכות ביטחוניות ומדיניות

האלוף בלוט הזהיר כי אירועי האלימות פוגעים פגיעה ישירה ביכולות המבצעיות של צה"ל. "זה מסיט את הקשב של צה"ל", הסביר. "אנחנו מבטלים מעצרים ומבטלים סריקות אמל"ח כדי לעמוד חוצץ בין מאחזים לכפרים". בלוט הדגיש כי הפגיעה בלגיטימציה של ישראל ושל חיילי צה"ל בזירה הבין-לאומית מורגשת בכל החזיתות, במיוחד בתקופה שבה ישראל נלחמת בשבע חזיתות במקביל.

בשטח עצמו, קהילות פלסטיניות מדווחות על התעמרות יום-יומית. פאדל, תושב חמרה, סיפר כי מתנחלים מסתובבים בין הבתים ומחכים לעימות. בשראת, תושב חדידה, תיאר מציאות שבה הוא נאלץ להישאר ער כל הלילה מחשש לפריצות או גנבות צאן. יעקוב עוויס, ראש מועצת לובן, תיאר את המציאות בכפרו: "הם תוקפים אנשים, מסיבים נזק לאדמות שלנו, כורתים עצי זית וזורקים אבנים. אם הצבא והמשטרה לא היו רוצים אותם כאן, היו מגרשים אותם תוך חמש דקות".

קולות מתוך המחנה

בכנס שנערך באלון שבות תחת הכותרת "בעד התיישבות - נגד אלימות", הביעו רבנים ומנהיגים ביו"ש חשש כבד מהמצב. פנחס ולרשטיין, מזכ"ל מועצת יש"ע לשעבר, כינה את המהלכים הללו "סדום". הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, הצהיר כי ההנהגה מוכנה להיאבק בתופעה: "אנחנו מרגישים אחריות על כל יהודי. הכנס נועד להבהיר חד-משמעית כמה אנחנו מוכנים להיאבק בתופעה הזאת".

האלוף בלוט סיכם באזהרה חמורה מפני התדרדרות שתוביל למרחץ דמים משני הצדדים. "אנחנו כפסע מאסון קשה", אמר. "זה יכול להיות שרפת משפחה בתוך בית, או לינץ' שיבוצע בנערים שיגיעו לשרוף בית. הדבר הזה יכול לקחת את כל מדינת ישראל למקום מסוכן". מורל הוסיף תחזית קודרת משלו, לפיה ללא בלימה של התופעה, המצב יתדרדר להקמת מיליציות חמושות שיפעלו בשטח באין מפריע.