התיעוד האחרון: הרגעים שהפכו לזיכרון והגעגוע שאינו מרפה
שלוש משפחות מספרות על הסרטונים והתמונות שנותרו כעדות אחרונה ליקיריהן שנפלו • החיבוק של עמית זיו שבועיים לפני שנהרג, חגיגת יום ההולדת של עפר יונג והתמונה המשותפת שביקש נתי אלקובי לצלם • "אני יכולה לפעמים לעצום עיניים ולדמיין את המגע, אבל זה מרגיש כאילו הוא מתרחק"

התיעוד האחרון בחייו של אדם הוא רגע אחד שצולם, ומבלי להתכוון הפך לזיכרון. אולי זה מפני שלא רק האדם שנקטף מתועד בו, אלא גם החיים ההם של פעם – אלה שעוד היו שלמים. בעידן שבו כל אדם שנופל משאיר אחריו ארכיון עשיר, הצילומים הופכים בעל כורחם לסצנת סיום של סרט שנקטע באמצע. כל צילום הוא נקודה קטנה ברצף חיים שנגדע לפתע, ומשאיר אחריו תזכורות לרגעים של קרבה ושל גאווה.
"מי חשב שזה החיבוק האחרון"
עמית זיו, כדורסלן מצטיין בן 19, נפל ב-22 בדצמבר 2023 מירי חיזבאללה לעבר שתולה. זיו, לוחם שריון שעם פרוץ המלחמה הוצב בצפון, תועד בפעם האחרונה שבועיים לפני שנפל, כששב הביתה מהצבא והתאחד עם משפחתו. "חיכינו לו כל כך, ואז כשהוא הגיע שטף של רגשות יצא החוצה", סיפרה אימו גלית על הסרטון שבו היא נראית מתפרקת על כתפיו. "מי חשב שזה החיבוק האחרון".


משפחתו של עמית מספרת על הגעגוע שלא מרפה מהם מאז נפילתו. "עמית היה אחד שכן מחבק, כן נוגע, אני פיזית מרגישה אותו", משתפת אימו בכאב ומתארת בגרון חנוק את החור שנפער בחייהם בעקבות האובדן הקשה. "אני מריחה אותו. זה חסר כל כך".


אביו, גיא זיו, סיפר על סיור שנערך למשפחה בשתולה עם מפקד החטיבה שהגיע במיוחד מעזה כדי להיפגש עמם. "אתה מבין בדיוק מה הם עברו שם", אמר גיא על המציאות המבצעית שבה פעל בנו. "הבן שלי גיבור. הוא לא סיפר, הוא היה קול כזה אתה יודע.. לא מדברים".

"אלה דברים שאתה מרגיש שהם מתרחקים, זה מפחיד"
עפר יונג, לוחם חי"ר ששירת יותר מ-200 ימי מילואים, נפל ב-4 בפברואר 2025 בפיגוע במחסום בשומרון. יחד עמו נפל חברו, צבי פרידמן ז"ל. יומיים בלבד לפני שנהרג חגג עפר את יום הולדתו לצד רעייתו דנה, שחגגה גם היא באותו תאריך. "הסרטון האחרון שלנו יחד צולם ביום ההולדת שלי. הוא נולד ב-1 בפברואר ואני ב-2, אז פשוט איחדנו", סיפרה דנה.



היא משחזרת את הרגע האחרון שבו תועדו יחד, כמשפחה. "הבאנו עוגת יום הולדת עם סוכריות צבעוניות, ואמרתי לעפר: 'בוא נאחד את ה-39 שלך ואת ה-41 שלי ל-80' – והוא אמר לי 'יאללה, מגניב'".
החשש מפני שחיקת הזיכרון והתחושות הקשות מלווים את דנה ביומיום. "זה מפחיד. אני עדיין זוכרת לפעמים קצת מהמגע שלו. אני יכולה לעצום עיניים ולדמיין, אבל אלה דברים שאתה מרגיש שהם מתרחקים – זה ממש מתרחק", היא משתפת. התמונות והסרטונים שנותרו מסייעים לה להתמודד עם הפחד לשכוח, אך גם מעצימים את הגעגוע.
"יש אשמה בשכחה"
נתי אלקובי, מג"ד במילואים ושף שיצא לקרב ב-7 באוקטובר, נפל ב-12 בפברואר 2024 מפיצוץ מטען בח'אן יונס. באותו אירוע קשה נפלו גם חבריו, יאיר כהן וזיו חן ז"ל. התיעוד האחרון של נתי צולם אחרי שביקש תמונה עם משפחתו לפני היציאה למשימה ממנה לא חזר.

רעייתו של נתי, שרית, נזכרת בחשש שליווה אותה. "אף פעם לא רציתי לעשות איתו תמונה לפני שהוא יוצא לדרך, רק מהסטיגמה הזאת שלא מצלמים תמונות שמא הן יהפכו לתמונות אחרונות", הסבירה. "בפעם הזו הוא ביקש להצטלם והבנות זרמו אז זרמתי גם".

"פחדתי מאוד מהרגע הזה. שאלתי אותו 'למה להיכנס לעוד משימה כל כך מסוכנת' והוא פשוט השפיל מבט. אני חושבת שהוא הבין בדיוק כמוני שאנחנו עלולים לשלם מחיר מאוד מאוד כבד אם משהו יקרה". היום היא מספרת על הקושי לזכור את הפרטים הקטנים: "יש אשמה בשכחה אבל לרוב היא מלווה גם בכעס עליו. כי אני שוכחת, ואם אני שוכחת אז זה כי אתה כבר לא פה – אז למה אתה לא פה?".


בתו של נתי, ענהאל, חוזרת לרגע האחרון עם אביה ולחרטה על כך שלא נפרדה כמו שצריך. "לא נפרדתי ממנו כי אמרתי לעצמי שזה רק לשבועיים והוא יחזור – אז זה היה חיבוק קצר וזהו", היא מספרת. "אני מתחרטת שלא נפרדתי כמו שצריך".
אלפים הצטרפו בשנתיים וחצי האחרונות למעגל השכול. כמו משפחת זיו, יונג ואלקובי, כך גם למשפחות רבות נותר בעיקר חומר מצולם. הוא אינו מצליח למלא את החור שנפער, אך הוא מהווה עדות כואבת, חצי מציאותית, לחיים שנגדעו.
