10 ימי מבחן ורצועת ביטחון חדשה: כל פרטי הסכם הפסקת האש

החל מחצות הלילה יעמוד המזרח התיכון בעוד מבחן כוונות, עם כניסתה לתוקף של הפסקת אש זמנית בין ישראל ללבנון. המתווה, שגובש בתיווכו הישיר של הנשיא דונלד טראמפ, מגדיר חלון זמן קצוב של עשרה ימים שנועד, לפי הודעת מחלקת המדינה, "לאפשר משא ומתן בתום לב לקראת הסכם ביטחון ושלום קבוע".

כחלק מהמהלך, הזמין טראמפ את ראש הממשלה נתניהו ואת נשיא לבנון מישל עאון לשיחות שלום בבית הלבן, מתוך ביטחון כי המומנטום הנוכחי יאפשר להגיע להבנות שיסיימו את הלחימה. טראמפ הביע אופטימיות רבה לאחר שיחותיו עם המנהיגים, והדגיש כי הוא מאמין שחיזבאללה יעמוד בהתחייבויותיו.

בלב ההסכם עומדת הצהרה דרמטית המופיעה בהודעה הרשמית של ארצות הברית, המכוונת ישירות לפירוק כוחו של חיזבאללה. לפי הכתוב בהודעה:

"שתי המדינות מכירות באתגר מפי קבוצות חמושות אשר פוגעות בריבונות לבנון ומאיימות על היציבות האזורית... הכוחות היחידים המורשים לשאת נשק בלבנון יהיו כוחות ממשלת לבנון"

עוד מודגש בהודעה של משרד החוץ האמריקני כי ממשלת לבנון התחייבה לנקוט "צעדים משמעותיים" כדי למנוע מחיזבאללה לבצע תקיפות נגד מטרות ישראליות, וכי שני הצדדים מסכימים לנהל משא ומתן ישיר בתיווך אמריקני – נקודה שחיזבאללה מיהר להסתייג ממנה בשטח.

נקודת המחלוקת המרכזית: השליטה בשטח

למרות הניסוחים הדיפלומטיים המהודרים, המציאות בדרום לבנון רחוקה מלהיות יציבה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי ישראל אינה מתכוונת לסגת לקווי 6 באוקטובר. ישראל מקבעת בשטח "רצועת ביטחון מעובה" בעומק של 10 קילומטרים, הנפרסת מקו החוף ועד להר דוב. "שם אנחנו נמצאים – ואנחנו לא יוצאים", הצהיר נתניהו.

זכות זו מעוגנת בסעיף ההגנה העצמית בהודעה האמריקנית, הקובע כי:

"ישראל תשמור על זכותה לנקוט בכל האמצעים הדרושים להגנה עצמית, בכל עת, מפני התקפות מתוכננות, מיידיות או מתמשכות"

מנגד, בחיזבאללה מסרבים להכיר בנוכחות הישראלית. חבר הפרלמנט הלבנוני עלי פיאד הדגיש כי "כל נוכחות ישראלית על אדמת לבנון מעניקה לעם את הזכות להתנגדות". המתח הזה הוביל את יו"ר הפרלמנט, נביה ברי, ואת צבא לבנון לפרסם אזהרה דחופה לעקורים: אל תחזרו לבתים בדרום עד שהמצב יתבהר.

הצד הלבנוני: אזהרות לעקורים ודרישות נסיגה

בעוד ראש ממשלת לבנון, נוואף סלאם, בירך על המהלך כדרישה לבנונית מרכזית שהושגה בתמיכה בין-לאומית רחבה (ארה"ב, צרפת, סעודיה ומצרים), המציאות בשטח דרום המדינה נותרה בערפל ביטחוני כבד. יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, קרא לעקורים להימנע מחזרה לבתיהם "עד שהמצב יתבהר".

גם צבא לבנון פרסם אזהרה דומה וביקש מהתושבים שלא למהר לחזור ולהמתין להנחיות רשמיות. מקורות צבאיים בביירות מסרו כי פריסת הצבא בדרום, שנועדה לשמור על ביטחון האזרחים, מחייבת נסיגה ישראלית מלאה כדי שתוכל להושלם – דרישה שירושלים הבהירה כי לא תיענה לה בטווח הזמן המיידי.

הקווים אדומים

בחיזבאללה מנסים למסגר את ההסכם כתוצאה של לחץ חיצוני ולא כהישג צבאי ישראלי. חבר הפרלמנט עלי פיאד חשף כי המהלך נולד בעקבות "לחצים איראניים, מאמצים פקיסטניים ושיתוף פעולה סעודי". הארגון הציב מספר תנאים נוקשים להמשך ההפוגה:

• הפסקת החיסולים: בארגון מזהירים כי המשך תקיפת מטרות או חיסולים ממוקדים ייחשבו כהפרה בוטה של ההסכם שתגרור תגובה.
• סירוב למו"מ ישיר: חיזבאללה דוחה כל משא ומתן ישיר עם ישראל וקורא למו"מ בלתי ישיר בלבד.
• סוגיית הנשק: פיאד ציין כי הארגון מוכן לדון בהבנות מול ממשלת לבנון בנושא הנשק רק כדי למנוע עימות פנימי, אך הדגיש כי הממשלה הנוכחית לא מסוגלת לעמוד בדרישות המורכבות של ישראל.