מחיר המלחמה: בגלל בור של מיליארדים – צה"ל נאלץ "להקפיא רכש"

החדשות בקצרה

• הדיון אצל נתניהו על תקציב הביטחון בוטל ברגע האחרון בפעם השנייה.
• הרקע לביטול הוא מחלוקת קשה בין האוצר לביטחון על עשרות מיליארדים.
• משרד הביטחון דורש תוספת תקציבית של כ-40 מיליארד שקלים וצה"ל נאלץ להקפיא התקשרויות מסוימות בעקבות הפערים.
• באוצר טוענים כי משרד הביטחון מציג הוצאות ישנות כקשורות למלחמה.
• ראש המל"ל שמואל בן עזרא מנסה לגשר בין הצדדים ולהוביל לסיכום.

דיון שהיה אמור להתקיים אתמול (ראשון) אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא תקציב הביטחון, בוטל ברגע האחרון. זו לא הפעם הראשונה בשבועות האחרונים שדיון בנושא נדחה, שכן דיון זהה שהיה אמור להיערך ביום חמישי האחרון במתכונת דומה בוטל גם הוא.

מאחורי הביטולים הללו עומדים חילוקי דעות קשים בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון. הפערים הכספיים בין שני המשרדים גדולים במיוחד ונאמדים בסכומים של עשרות מיליארדי שקלים. מי שמנסה לגשר על הפערים ולגבש הסכמה על מסגרת תקציבית הוא שמואל בן עזרא, ראש המל"ל החדש.

במשרד הביטחון דורשים כי תקציב הביטחון החדש יעמוד על 188 מיליארד שקל, וזאת לעומת 143 מיליארד שסוכמו אחרי פרוץ מלחמת שאגת הארי - ולעומת הסיכום המקורי של תקציב 2026 בממשלה שעמד על 112 מיליארד בלבד.

במשרד הביטחון ובצה"ל מפעילים לחץ כבד מאוד על משרד האוצר. הדרישה המרכזית היא לקבלת תוספת תקציבית של כ-40 מיליארד שקלים, שנועדה לכסות הוצאות ביטחוניות שונות. בצה"ל טוענים כי בעקבות הפערים התקציביים הללו כבר נאלצו לנקוט בצעדים ממשיים – להקפיא רכש מסוים ולצמצם הוצאות.

נזכיר כי מוקדם יותר השבוע שר הביטחון עדכן בכנס המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור כי ראש הממשלה נתניהו החליט להוסיף לא פחות מ-350 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון בעשור הבא. זאת בנוסף לתקציב הביטחון שצפוי לגדול כמובן לגדול בצל המלחמה.

מנגד, במשרד האוצר מבקרים את ההתנהלות של משרד הביטחון. באוצר טוענים שהדרישות הכספיות שמציגה מערכת הביטחון הן מוגזמות. מעבר לכך, פקידי האוצר מאשימים את משרד הביטחון בכך שהם "מגלגלים" הוצאות ישנות ומציגים אותן כאילו הן הוצאות עדכניות שקשורות ישירות למלחמה עם איראן וחיזבאללה. באוצר מציינים כי בחלק מהדרישות מדובר בכלל בתוכניות רכש לטווח ארוך, וכן בהוצאות אחרות שאינן קשורות ישירות ללחימה העכשווית, דוגמת ההוצאות השוטפות של אגף השיקום.

למרות זאת, באוצר סבורים כי עדיין ניתן יהיה להגיע בסופו של דבר לסיכום תקציבי, ואף לעשות זאת בלי לפתוח מחדש את התקציב. הדרך לעשות זאת, לפי עמדת המשרד, היא בין השאר באמצעות שימוש ברזרבות הקיימות כבר במערכת. עם זאת, באוצר מתנים את ההערכה הזו ומדגישים שהדבר יתאפשר אך ורק במידה והמצב הביטחוני לא יחמיר – ושלא ניקלע לגיוס מילואים משמעותי נוסף.