סמל רותם ינאי ז"ל מובאת למנוחות, אביה ספד מעל קברה: "מצטער שלא הצלחתי לשמור עלייך"

החדשות בקצרה:

• סמל רותם ינאי בת ה-20 היא החלל ה-12 מאז הפסקת האש בלבנון.
• ינאי נהרגה מפגיעת רחפן ישירה בבסיס שבו שירתה בצפון.
• אביה טל, שוחח עמה אתמול בטלפון בפעם האחרונה, דקות אחרי התרעת רחפנים בבסיס שלה.
• "ילדה חייכנית עם לב זהב", ספד לה אביה. "לא סתם היא הלכה להיות משקית ת"ש, היא תמיד רצתה לעזור לאנשים".
• על המצב בצפון תקף אביה טל: "אין הפסקת אש בצפון, החיילים שלנו כמו ברווזים שם והדרג המדיני מפחד מטראמפ".
• אחיה הגדול של רותם נפצע ב-7 באוקטובר בלחימה במוצב יפתח.

---

מאות הגיעו היום (חמישי) ללוות את סמל רותם ינאי ז"ל בדרכה האחרונה. ינאי, בת 20, נהרגה אתמול מפגיעת רחפן בבסיס שבו שירתה בצפון, והפכה לחלל ה-12 מאז כניסת הפסקת האש בלבנון לתוקף. היא שירתה כמש"קית ת"ש בגדוד רותם של חטיבת גבעתי. בני משפחתה וחבריה סיפרו על צעירה חייכנית, בעלת לב ענק ואהבה לזולת. חבריה של רותם ינאי סיכמו את ההספד בהתחייבות מרגשת: "אין אדם שלא יכיר את השם והמותג רותם ינאי. נוחי על משכבך בשלום. אנחנו אוהבים אותך".

בקול חנוק מדמעות ניסתה הילית, אימה של רותם, לסכם חיים שלמים שנגדעו מוקדם מדי. "רותם ילדה שלי, יחידה ומיוחדת שלי, השמש של חיי", אמרה בכאב, "אני לא יודעת איך לעמוד כאן מול הקהל הגדול הזה ולנסות להיפרד ממך במספר משפטים שיכולים להכיל את גודל אישיותך וערכייך".

האם סיפרה על ילדה מלאת אור, אהבה ונתינה אין-סופית: "אף אחד לא יכול להכין אותנו לסיוט הבלתי נתפס, לקבור את הדבר שהכי יקר שיש לי בעולם". "גם בזמן שירותה הצבאי", סיפרה, "סירבה רותם לנוח או לקחת גימ"לים כי הרגישה אחריות כלפי חבריה. "יש לי חיילים וחברות, אני לא יכולה", שיתפה האם את דבריה של רותם. הילית תיארה איך רותם הייתה חוזרת הביתה ומבקשת ממנה לבשל לחיילים בודדים שנשארו בבסיס.

ברגע המצמרר ביותר בהספד הקריאה האם קטע שכתבה לה רותם ביום הולדתה. במילים שהפכו כעת לצוואה מצמררת כתבה לה בתה: "אימוש שלי, את דמות להשראה", ו"כשאני אהיה אימא אני רוצה להיות אימא כמוך". האם נשברה מול הקהל ולחשה: "מי יקרא לי עכשיו אימוש? רותם, בת שלי, את לא תהיי כבר אימא".

אביה טל עמד מול קברה הטרי של בתו ונפרד ממנה במילים שבורות ומלאות כאב. "רותם, ילדה יקרה ואהובה שלי", אמר בקול חנוק, "אני עומד כאן נדהם ומסרב להאמין". בין הדמעות ניסה האב להיאחז בזיכרונות הקטנים והיום-יומיים שכבר לא יחזרו. "מי עוד יקרא לי 'ביני'?", שאל בכאב, "מי יחפור לי על האוטו כל סוף שבוע?". ואז, מול מאות המלווים, זעק את השאלה שאיש לא מצליח לענות עליה: "לאיפה הלכת?". לקראת סיום נשבר האב וביקש סליחה מבתו: "אני מצטער שלא הצלחתי לשמור עלייך". את דבריו חתם במשפט קורע לב: "אוהב עד אין קץ, ביני שלך".

דור, אחיה של סמלת רותם ינאי, נפרד מאחותו בכאב עצום: "עד אתמול הייתי עצוב והאשמתי את עצמי שלא אמרתי לך כמה אני אוהב אותך". בדבריו תיאר דור את האור הגדול שהביאה אחותו לכל מקום אליו הגיעה. "היה בך משהו מיוחד", אמר, "הלב הטוב שלך, הדרך שגרמת לכל מי שסביבך להרגיש אהוב". הוא סיפר על "שמחת החיים שאי אפשר להסביר", ועל כך ש"השארת חותם בכל אדם ואדם". לקראת סיום נשבר וביקש סליחה מאחותו: "אוהב ומתגעגע אלייך יותר ממילים שיצליחו לתאר. מצטער שלא הצלחתי לשמור עלייך".

סא"ל שמואל בטיט, מפקד בגדוד גבעתי, ספד לרותם ז"ל בכאב. הוא תיאר חיילת אהובה, מסורה ומלאת אור שהייתה לדבריו "הלב של המחלקה". סא"ל בטיט סיפר שרותם שירתה כמש"קית ת"ש מתוך תחושת שליחות עמוקה כלפי חבריה ומפקדיה. המפקד סיפר כי רותם אהבה את החיים, "לבלות, לצחוק ולחיות באמת", וציין בכאב כי הייתה אמורה להשתחרר בעוד חודשים ספורים בלבד. בסיום דבריו התייחס ללחימה בגבול הצפון ואמר: "הלחימה הקשה גבתה מחיר כבד מנשוא את חייך, במלחמה שאין צודקת כמוה - מלחמת הטוב ברע".

האב טל סיפר על בתו המיוחדת שהייתה פעילה במגמת תיאטרון ובתנועת נוער. "רותם הייתה ילדה מאוד מיוחדת", אמר האב בכאב. "ילדה שמחה, חייכנית, חברותית, הלב הפועם של החבורה. מוקפת בחברים, הייתה במגמת תיאטרון, הכוכבת של השכבה. פשוט ילדה מהממת. לב זהב, נתינה, זה מה שאפיין אותה. תמיד רוצה לעזור לאנשים, תמיד לכל מי שיכולה".

"היא לא סתם הלכה להיות משקית ת"ש", הוא שיתף. "היא ידעה שבתפקיד הזה היא תוכל למעשה לממש את מה שהיא הכי אוהבת - לעזור. וכל כך שמחה כשהיא סיימה את הקורס ושיבצו אותה לגדוד לוחם, היא הייתה כל כך מאושרת שהיא בעצם תהיה משקית ת"ש של לוחמים".

"היא פשוט עזרה לכולם. לכל הלוחמים, לחיילים בודדים ולחיילים שהיו להם קשיים", שיתף האב. "היא הייתה עושה ביקורי בית ומטפלת בבעיות פרט ודואגת תמיד לאשר את כל הטפסים ולהגיש כל מה שצריך. כל החיילים פשוט אהבו אותה, ידעו כולם שיש להם כתובת. אם צריך משהו פונים לרותם. לב גדול, נתינה, תמיד צוחקת, תמיד שמחה".

אביה סיפר כי הוא שוחח עם רותם מדי יום, והיא סיפרה לו על שגרת ההתרעות בבסיס. "היא סיפרה לנו על זה שכל הזמן יש התרעה של 'פטיש אוויר' ושהיא צריכה ללכת למיגוניות", הוא תיאר. "אבל היא לא הייתה מוטרדת מזה, היא לא פחדה מהרחפנים, היא לא חשבה שרחפן ייפגע בה. למרות שהיו נפילות בבסיס כמה פעמים וזה לא המקרה הראשון, אבל עכשיו לראשונה היו נפגעים ולצערנו זאת רותם".

השיחה האחרונה: "היא אמרה הכול בסדר, קבענו שאאסוף אותה למוחרת"

על הפעם האחרונה שפגש את בתו הוא סיפר: "פעם אחרונה שהיא הייתה בבית, זה היה בדיוק לפני שבועיים. היא הייתה יוצאת הביתה פעם בשבועיים אז יום ראשון, לא האחרון, זה שלפניו, הקפצתי אותה לרכבת ונפרדנו. וכל יום היינו מדברים בטלפון".

שיחתם האחרונה התקיימה אתמול בשעה 11:30 בבוקר, לפני שיצאה לטקס מצטיינים. "היא סיפרה לי שבדיוק לפני כמה דקות היה רחפן והם הלכו למיגונית, והכול בסדר", נזכר טל. "וזהו, זאת הייתה שיחה אחרונה שלי. היא התארגנה ליציאה, כי לאחת הבנות היה טקס מצטיינים אז רותם הייתה אמורה לצאת לטקס, ואני הייתי אמור לאסוף אותה מנתניה ב-8 בערב. במקום לצאת הביתה ולבוא, היא יצאה בארון".

בצל הפסקת האש, האב הביע ביקורת על המצב הביטחוני בצפון: "אין הפסקת אש בצפון. יש הפסקת אש במרכז, אבל אין הפסקת אש בצפון. הצפון תחת אש והחיילים נמצאים שם כמו ברווזים וחוטפים רחפנים", הבהיר טל. "הידיים של צה"ל כבולות ולא יכולים לפעול. הצבא החזק במזרח התיכון מנסה להתגונן עם רשתות דייג, ויש הדרג המדיני שלא מאפשר לצבא לפעול כמו שצריך כי מפחדים מטראמפ".

אין הפסקת אש בצפון, החיילים שלנו נמצאים שם כמו ברווזים

טל, אביה של רותם ז"ל

"אין מה לחכות לטראמפ", הוא הדגיש. "טראמפ מתהפך כמו סטייק. יום כן, יום לא, אולי.. איך אמר ראש הממשלה? התפקיד הכי חשוב של ראש ממשלה במדינת ישראל זה לדעת להגיד 'לא' לנשיא ארה"ב. אז הגיע הזמן שנגיד 'לא' לנשיא ארה"ב - ונתקוף איפה שצריך בלבנון כדי להרחיק את איום הרחפנים, והלוואי, הלוואי, ורותם היא הקורבן האחרון".

אחיה הגדול של רותם, נפצע ב-7 באוקטובר בקרב במוצב יפתח. "אני בן אדם אופטימי", סיכם טל. "חשבתי שהרחפנים זה כמו עקיצה של יתוש, שהיא מציקה, מפריעה, אבל זה משהו שאתה מתקדם איתו הלאה. אבל המציאות הוכיחה אחרת. הרחפן הזה גורם לנפגעים, גורם להרוגים, רותם נפגעה ישירות מהרחפן. אני לא חשבתי להגיד לרותם לא ללכת לבסיס. האח הגדול של רותם נפצע ב-7 בלחימה במוצב יפתח, הוא חטף כדור ברגל כשניסה להציל חבר שלו שנפצע. אנחנו משפחה שבעצם תורמת למדינה. אנחנו נושאים בנטל - והנטל הוא כבד".