מרשתות ועד בובות ראווה: החיפוש אחר התשובה לאיום הרחפנים
שמונה חיילים נהרגו מפגיעת רחפני נפץ של חיזבאללה בששת השבועות האחרונים • צה"ל בוחן רשתות הגנה, תחמושת מתפצלת וקרבות אוויר של רחפן מול רחפן • הממשלה הקצתה לאחרונה תקציב של שני מיליארד שקלים להתמודדות עם האיום • החיילים בשטח משתמשים באלתורים ובהם בובות ראווה ורשתות שאימהות של חיילים רכשו
החדשות בקצרה:
- צה"ל מחפש מענה טקטי ומערכתי לרחפני הסיב האופטי של חיזבאללה.
- שמונה חיילים נהרגו מפגיעת רחפני נפץ בששת השבועות האחרונים.
- סא"ל ע' הבהיר כי הצבא יפתח שכבות הגנה מגילוי ועד יירוט.
- הממשלה אישרה לאחרונה תקציב של שני מיליארד שקלים לטיפול באיום.
- למה זה חשוב: רחפני הסיב עוקפים את החסימות האלקטרוניות ומחייבים מענה חדש.
צה"ל עורך בשבועות האחרונים ניסויים כדי למצוא פתרונות טקטיים ומערכתיים במרכז הארץ שיתמודדו עם איום רחפני הסיב האופטי של חיזבאללה. המאמץ המרוכז מגיע על רקע מותם של שמונה חיילים מפגיעות רחפני נפץ מאז החלה "הפסקת האש" לפני שישה שבועות, מתוך 12 חיילים שנפלו בתקופה זו. כיום אין לצבא מענה מובנה לרחפנים אלו, הפועלים על בסיס סיב אופטי ומנטרלים את מערכות החסימה האלקטרוניות המקובלות.
במפקדת זרוע היבשה פועלים כעת לגיבוש מענה מדורג ומתוחכם לאתגר המבצעי. "אנחנו נמצא פתרון לכאב ראש הזה", הבטיח סא"ל ע', ראש ענף הגנת הכוח במפקדת זרוע היבשה. "זה לא יהיה פתרון אחד. זה שכבה של פתרונות. מהקצה של גילוי הרחפן ועד הדרך ליירט אותו, או לחסום אותו מלהגיע למטרה שלו".

בניסוי מיוחד שנערך השבוע במרכז הניסויים של צה"ל במרכז הארץ בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוצגו פתרונות הגנה שונים. "מאחוריך יש כמה רחפנים, אף אחד מהרחפנים האלה לא עובר את הרשת הזאת שמאחוריך", הסביר אל"ם ע', רמ"ח גבולות וחשיפה בחטיבה טכנולוגית. "זה מענה, זה לא כל המענה. אי אפשר לכסות את כל מדינת ישראל ברשת כזאת, אבל זה מענה, וזה מענה שהוא קריטי. הוא כבר הגן על חיילים, הוא הציל חיים, כבר עכשיו". עקב עניינים מדיניים וביטחוניים אלו קוצר השבוע גם הדיון במשפטו של נתניהו.

תחמושת מתפצלת וקרבות אוויר
כפתרון מקומי, צה"ל סיפק בימים האחרונים לחיילים בדרום לבנון תחמושת מתפצלת המכילה חמש כדוריות בקליע אשר יוצרות קיר ברזל ומגדילות את סיכויי הפגיעה באיום. נכון לרגע זה, אין עדות לכך שהתחמושת החדשה הורידה רחפן בשטח. במקביל, בצה"ל סבורים שהשלב הבא בלחימה יהיה קרבות אוויר של רחפן מול רחפן.


איום הרחפנים החל להעסיק את המטה לביטחון לאומי כבר לפני 10 שנים, אז הטיל דאעש רימון מרחפן בסוריה, אך למרות דוחות מבקר המדינה בשנים 2017 ו-2020 דבר לא התקדם ובשבעה באוקטובר נטרל חמאס את מערכות הרואה-יורה בעוטף. במלחמת רוסיה-אוקראינה, כ-70% מההרוגים מוצאים כיום את מותם בידי רחפנים. "זו מלחמת הרחפנים הראשונה בהיסטוריה", מזהירים מומחים, "לא מלחמת העתיד, אלא מלחמת ההווה".
ישראל היא מובלעת קטנה בתוך שטחי אויב, שמהם ניתן להטיס רחפנים כמעט לכל נקודה בשטח המדינה. בעוד שבאוקראינה החלו לרשת אזורי מגורים, כבישים ארוכים ומבנים אזרחיים, בצה"ל לא מצפים מהאזרחים לחיות בתוך ערי רשתות או לצוד רחפנים עם רובי ציד ברחובות. בשל כך, המענה המבצעי לאיום זה מחייב פתרון מקיף ורחב הרבה יותר.
"מי שחושב שעכשיו איום הרחפנים הוא מוגבל לצפון, זאת טעות", הזהיר תא"ל במיל' צביקה חיימוביץ', לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית. "יש להתכונן למלחמה". לדבריו, המענה הנכון להתמודדות עם האיום הוא פתרון מערכתי המבוסס על שליטה בממד האווירי, ניטור ומיפוי של התנועה האווירית, וכן פריסת רשת סנסורים בכל רחבי הארץ ולא רק בצפון. חיימוביץ' הסביר כי בהיעדר מהלך כזה "ייראו בקרוב הרחפנים גם בתל אביב ובמקומות אחרים", וכי פתרונות נקודתיים כגון רשת מקומית או כדור מתפצל אינם מספיקים.


רשת סנסורים ובובות ראווה
בצה"ל מבהירים כי לא ניתן להתבסס על פתרונות טקטיים בלבד, ומכינים פתרון מערכתי הכולל רשת סנסורים למיפוי וניטור התנועה האווירית בכל הארץ. במקביל, תעשיית ההייטק הישראלית התגייסה לאתגר, והשבוע נערך מפגש מיוחד שבו ניסו אנשי פיתוח לגבש פתרונות מהירים בטווח של שבועיים עד שלושה שבועות, לאחר שהממשלה אישרה השבוע תקציב של שני מיליארד שקלים לנושא.
ההיענות למפגש המשותף עלתה על כל הציפיות של המארגנים. "פנינו למתחם האירועים לפני כשבוע וביקשנו מקום ל-60 אנשים", שיתף דיויד יהיד, מיוזמי האירוע. "בסופו של דבר נרשמו לאירוע 350 אנשים".
המארגנים הדגישו כי המניע למפגש הוא סיוע ביטחוני מהיר ולא רצון לייצר רווחים מהירים. "זה חברות ישראליות שאכפת להן", הסביר ברק רימון, מיוזמי האירוע. "אנחנו לא נאיבים, העולם הוא עולם עסקי, אבל הם פה לא בשביל למכור, הם פה בשביל לחבר טכנולוגיות שייתנו מענה. אנחנו בטוחים שמפגש הזה יפתח דלתות".

בשטח עצמו, החיילים משתמשים בפתרונות יצירתיים כגון רשתות דייגים שרכשו אימהות ואף תרומות של בובות ראווה המוצבות בעמדות. "אנחנו מאוד דרוכים בעקבות האיום של הרחפנים", שיתף ס' המילואימניק. "יש לנו את כל הרשתות ואת כל הבובות שאנחנו יכולים להשתמש בהם בשביל להגן על עצמנו".
"בעזרת אנשים טובים, אלתורים ותושייה של הלוחמים בשטח אנחנו מצליחים להגן על עצמנו", הוסיף. "אני חושב שזה מוכיח את עצמו בשטח, זה בטוח לא הרמטי, אבל זה פתרון, הייתי אומר שהוא די טוב בטווח הקצר, עד שימצאו פתרון אמיתי והולם".
עומרי, מוכר בובות ראווה לחנויות בגדים, סיפר כי בחודש האחרון קיבל פניות רבות מחיילים: "בחודש האחרון קיבלתי הרבה טלפונים מחיילים, הם מבקשים את הבובות למטרה אחרת לגמרי".
