"נשארתי לבד בסוף": מתן אנגרסט חזר למוצב נחל עוז כשורד היחיד מהטנק שלו

מוצב נחל עוז הפך לאחד מהסמלים הכואבים של 7 באוקטובר. עבור מתן אנגרסט, שחזר מהשבי לאחר 738 ימים, ההגעה למקום ממנו נחטף הייתה בבחינת סגירת מעגל בלתי אפשרית. הוא סייר בבסיס שבו נהרגו 54 לוחמים ולוחמות ושממנו נחטפו עשרה בני אדם, וניסה לעכל את המראות.

צוות הטנק שאיתו נלחם אנגרסט כלל את המפקד סרן דניאל פרץ, הטען תומר ליבוביץ' והתותחן איתי חן, שנהרגו בקרב הגבורה מול המחבלים. פרץ וחן נחטפו לעזה וגופותיהם הוחזרו לקבורה בישראל לפני כחצי שנה. הוא היחיד ששרד.

• סיפורו המלא של טנק פרץ

"אפילו את הכאב הזה, אין לי עם מי לשתף, אין לי עם מי לחלוק. אתה יודע, נשארתי לבד בסוף", אמר. "מוזר מאוד לחזור לכאן", שיתף כשהוא מביט סביב. "עבר המון זמן, אבל האירוע הזה... אני זוכר אותו כאילו הוא קרה אתמול.

מתקפת 7 באוקטובר החלה עבור אנגרסט ב-6:29 בבוקר עם הישמע הפיצוצים הראשונים. הוא תיאר כיצד רצו הלוחמים לעבר הטנקים תחת אש כשהם מצוידים בקסדות, שכפ"צים וסרבלים. "אנחנו בהתחלה לא ידענו בדיוק למה קופצים, אבל היה חשוב לנו מאוד להיות דרוכים ומוכנים", שחזר אנגרסט. רגעי ההבנה הראשונים הגיעו כשזיהה רכב עם לוחית רישוי פלסטינית וגופות של שלושה חיילי גולני מחוץ לש"ג.

בדיעבד אתה מבין עד כמה המשפט הזה צמרר

אנגרסט על האזהרה של מפקדו דניאל פרץ מפני חטיפה

אנגרסט, ששירת כנהג הטנק, תיאר נסיעה רוויית היתקלויות סביב הבסיס ולעבר הגדר, קרב שכלל ירי ודריסת מחבלים. ברגעים האלו, הרגיש שעליו לנטרל כל מחשבה זרה ולהתמקד במשימה אחת: השמדת האויב.

באותן דקות קריטיות, מפקדו, סרן דניאל פרץ ז"ל, השמיע את האזהרה מפני אירוע חטיפה. "אתה יודע, אתה לא מבין בתוך תוכך מה הוא רוצה", אמר אנגרסט על דברי מפקדו, "ואז בדיעבד אתה מבין עד כמה המשפט הזה צמרר כל כך הרבה אנשים בארץ ונגע לכל כך הרבה לבבות".

"אתה יודע, אתה לא מבין בתוך תוכך מה הוא רוצה, ואז בדיעבד אתה מבין עד כמה המשפט הזה צמרר כל כך הרבה אנשים בארץ ונגע לכל כך הרבה לבבות", אמר אנגרסט על המשפט של מפקדו.

"פתאום לראות כל כך הרבה תמונות, זה קשה מאוד"

אנגרסט המשיך לתאר את המציאות הבלתי נתפסת של אותה לחימה: "ראיתי עם הטנק את המגורים שישנתי בהם והחמ"ל עם התצפיתניות הגיבורות שלנו שבאמת עשו הכול גם באותו יום. אנחנו עמדנו עם התותח, מכוונים לכיוון הזה (החמ"ל), שזה בכלל משהו שקשה להסביר".

במהלך הסיור בבסיס, נחשף אנגרסט לתמונות של הלוחמים והלוחמות בבסיס וגם הסטיקרים שקוראים לשובו הביתה, כשהיה בשבי. "קשה לעכל. לראות את כל התמונות האלה, אנשים שראיתי אותם ב-6 באוקטובר שמחים, מאושרים, פגשתי את חלקם בחדר האוכל, מתאמנים, עושים ריצות כאן מסביב לבסיס, פתאום לראות כל כך הרבה תמונות, זה קשה מאוד".

"הייתה לי את הזכות להילחם על המדינה שסבא שלי הקים"

הקשר המשפחתי של אנגרסט לזיכרון הלאומי בא לידי ביטוי בסיפורו של סבו, אורי, שהיה שורד שואה וממקימי המדינה. אנגרסט הגדיר את עצמו כדור ההמשך של שורדי השואה וציין כי "הייתה לי את הזכות ב-7 באוקטובר לעמוד כאן במוצב הזה ולהילחם על המדינה שהוא הקים".

אנגרסט נושא על גופו גם כמה צלקות פיזיות מהאירוע ונמצא עדיין בתהליכי טיפול רפואי. הוא הדגיש את חשיבות תפקידו בשימור זיכרון הנופלים והלוחמים לקראת יום הזיכרון. "התפקיד שלי זה להמשיך ולשמור על נצח ישראל ובזכותם גם עם ישראל חי", סיכם אנגרסט את ביקורו במוצב.

לתרומות למתן אנגרסט: לחצו כאן.