"היום אנחנו מנהלים סופרמרקט של סוכנים": בכיר המוסד שפרש חושף את המהפכה בלב טהראן

הוא נכנס לריאיון כשפמליה שלמה מלווה אותו, דואגת לכל פרט בביטחון השדה. המצלמות מכוונות רק לגבו, וזהותו נותרת תחת מעטפת עבה של אנונימיות. עבור א', בכיר לשעבר במוסד שפרש רק לפני כשנה, מדובר במעמד זר, כמעט מאיים. האיש שבילה שלושה עשורים בסיפורי כיסוי, בחדרי מלון אפלוליים באירופה ובמפגשים עם סוכנים ממדינות אויב, מוצא את עצמו לראשונה מול מצלמה.

"זה ריאיון נדיר וחד-פעמי. אני מקווה שזה ראשון ואחרון", הוא אומר בקול שקול, כזה שמרגיל את עצמו לדבר בגלוי על עולם הצללים. א' צמח מלמטה, כקצין איסוף בשטח, וטיפס את כל הדרך עד לפורום ראשי האגפים. הוא היה שם, בחדר המבצעים, ברגעים ששינו את פני המזרח התיכון בשנים האחרונות.

"היום מנהלים סופרמרקט של סוכנים"

א' מספר על שינוי ארגוני עמוק שעבר המוסד אותו הוא מכנה: "רפורמת ברנע", על שמו של ראש המוסד היוצא דדי ברנע. לדבריו, הארגון השתנה ממבצעי "בוטיק" כירורגיים, למערך תעשייתי של גיוס והפעלה. "מה שדדי עשה זה לקחת את המקצוע של גיוס הסוכנים ולהכפיל אותו במכפלות", הוא מסביר. "היום אנחנו מנהלים סופרמרקט של סוכנים".

השינוי הזה הגיע לשיאו על אדמת איראן. א' מתאר מציאות שבה המוסד כבר לא מסתמך רק על לוחמים "כחול-לבן" שיוצאים למשימות חשאיות, אלא על רשתות ענק של סוכנים מקומיים, איראנים ששונאים את המשטר, או בעלי תמריץ אחר המוכנים לבצע משימות שבעבר היו נחלתם הבלעדית של אנשי הארגון. "הגענו למצב שאנחנו יכולים לסמוך על איראנים בתוך איראן לעשות דברים שפעם דרשו הכשרה של שנים כאן בארץ. זה דורש חשיפה של יכולות ואמון ברמה גבוהה מאוד".

התוצאה של המהפכה הזו היא נוכחות מסיבית בלב טהראן. כשא' נשאל אם הוא היה מסתדר ברחובות הבירה האיראנית, התשובה שלו אינה מהוססת: "אני מכיר את הבניינים, את המשרדים, את האוניברסיטאות. אני מכיר את מתחם ההנהגה ברמת החדרים והרהיטים. כמעט שלושה עשורים הלכתי לישון עם איראן וקמתי עם איראן".

אחד הביטויים המוחשיים לשינוי הזה הוא בעת מבצע "עם כלביא" כאשר צה"ל פעל בתוך איראן. למוסד היו פרטי מידע משמעותיים ומקיפים בצורה שיכלה לדייק ולבצע תקיפות משמעותיות ומדויקות - בצורה יוצאת דופן.

"יש לנו הרבה מבצעים במגירה, כאלו שקיימים היום אצל האויבים שלנו, ששוכבים ומחכים. אלו הפתעות לעתיד"

הביפרים: חלום שהתגשם ב-4,000 פיצוצים

אחד הרגעים הדרמטיים בשיחה הוא חשיפת מאחורי הקלעים של מבצע פיצוץ הביפרים, מכת הפתיחה של מבצע "חיצי הצפון". "כשראיתי את התמונות, זה היה פשוט חלום", סיפר א'. "אתה מסתכל על זה ואומר: 'איך זה יכול להיות? זה לא הגיוני'. זה מבצע של שנים ארוכות של הכנה, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים".

א' מתאר את המתח במטה המוסד ברגע הלחיצה על הכפתור. המבצע, לדבריו, עמד בסכנת חשיפה ממשית רגעים לפני שיצא לפועל. "התחילו להגיע ידיעות על בדיקות משמעותיות שהאויב עמד לבצע לציוד. התבצעה הערכת מצב גורלית: האם להפעיל עכשיו או להסתכן באובדן היכולת". בסופו של דבר, ההחלטה התקבלה, ו-4,000 ביפרים התפוצצו בו-זמנית. "זה נתן להם מכה ששברה את רוחם. התוצאה הייתה פנומנלית".

הוא רומז כי המבצע הזה הוא רק קצה הקרחון. "יש לנו הרבה מבצעים במגירה שקיימים היום אצל האויבים שלנו, שוכבים ומחכים. אלו הפתעות לעתיד".

גם כשמדובר בחיסול חסן נסראללה, א' מדגיש את החלק הקריטי של המוסד. "היד והרגל של המוסד שם היו קודם כול המודיעין. לדעת שהוא נמצא בבונקר ברגע הנכון. אתה לא רוצה להפיל 85 טון חומר נפץ ולגלות שהוא לא שם". על פי א', רמת החדירה היא כזו שייתכן שישראל יודעת היכן ישב רגע לפני שהופל עליו חומר הנפץ ומה היה החדר "המועדף" עליו. "היכולות הן אין-סופיות".

"הפלת המשטר האיראני אינה פארסה. זו תוכנית רב-שלבית. המלחמה עצרה אותנו בדרך, והשותף האסטרטגי (ארה"ב) עצר את הלחימה בשלב מסוים, אבל התוכניות קיימות. המשטר הזה ייפול, אין לי שום ספק בכך"

הפנטזיה של טהראן

למרות ההצלחות הטקטיות המרשימות, המוסד ספג ביקורת על הניסיון להוביל לשינוי אסטרטגי עמוק יותר - הפלת המשטר האיראני. הדיווחים על הצגת "הנתיב הכורדי" לנשיא טראמפ, שזכו לזלזול מצד גורמים בממשל האמריקני שכנו אותו "הזיה", לא מרתיעים את א'.

"חבל שאין להם את הניסיון של 28 שנים עם ראש המוסד", הוא עוקץ את המבקרים. "זו לא פארסה. זו תוכנית רב-שלבית. המלחמה עצרה אותנו בדרך, והשותף האסטרטגי (ארה"ב) עצר את הלחימה בשלב מסוים, אבל התוכניות קיימות. המשטר הזה ייפול, אין לי שום ספק בכך. אם זה ייקח חצי שנה או שלוש שנים - אני לא יודע לנבא, אבל זה יקרה".

הוא דוחה את הטענה שהמוסד "קפץ מעל הפופיק" ושההצלחות הטקטיות מסתירות מפלה אסטרטגית. "תסתכלי איפה חמאס, איפה חיזבאללה ואיפה האיראנים היום. אנחנו במצב הרבה יותר טוב ממה שהיינו, למרות הקושי וההפתעה של 7 באוקטובר".

הצל של 7 באוקטובר

כשמדברים על ה-7 באוקטובר, הטון של א' הופך למורכב יותר. הוא מודה שהמוסד, כמו שאר המערכת, הופתע. "המוסד לא אחראי בענייני חמאס, למעט חמאס חו"ל", הוא מבהיר את חלוקת הגזרות המסורתית. עם זאת, הוא חושף כי לאורך שנים המוסד ביקש להיכנס לפעילות בתוך רצועת עזה, אך נבלם בגלל "מערכת הסדרים בין-ארגונית".

"יש למוסד יכולות מבצעיות שאין לארגונים אחרים", הוא אומר. "לא הצלחנו לשבור את הדלת ולהיכנס לעבוד בעזה, וזה אולי הכשל המוסדי שלנו".

גם הזירה הפנימית של הארגון לא שקטה. א' מתייחס בזהירות למינויו של רומן גופמן לראש המוסד החדש - מינוי שדדי ברנע עצמו התנגד לו בחריפות, עד כדי הגשת תצהיר לבג"ץ שבו כינה את המינוי "מסוכן". "רומן גופמן הוא ראש המוסד של כולנו", הוא אומר בממלכתיות, ומגבה אותו באופן מלא: "כולם צריכים להירתם כדי שתהיה לו קדנציה טובה".

ממכר כמו אדרנלין

בסיום הריאיון, כשהוא מתכונן לחזור לאנונימיות שלו, א' מודה שהוא מתגעגע. "אני מתגעגע בטירוף לארגון, לאנשים, לברק בעיניים. לכל חדר שאתה נכנס במוסד יש גאון בתחומו".

כיום הוא עובד בארבעה מקומות אך מודה כי החיים בחוץ אינטנסיביים רק ב-70% ממה שהכיר. "העולם הזה ממכר לגמרי. עכשיו אני חוזר להיות א', חוזר לתוך האוקיינוס הנעים והחם של האנונימיות. אין דבר טוב מזה". הוא יוצא מהחדר כפי שנכנס - צל חולף, איש מפתח שעיצב מציאות סמויה מן העין, ומשאיר מאחוריו ארגון ששינה את פניו, במאבק שסופו עדיין רחוק.