"מהלך שאין ממנו חזרה": כך נראתה התקיפה באיראן מתוך הבור

בבוקר 28 בפברואר, בשעה שרוב הישראלים עוד ישנו, המריאו מטוסי חיל האוויר לכיוון איראן וביצעו את מכת הפתיחה הדרמטית של מבצע "שאגת הארי". במוצב הפיקוד העליון של צה"ל, "הבור", ישבו הקצינים שתכננו את זה חודשים, שמרו על מידור מוחלט, ועכשיו לא נותר להם אלא לנהל. "התחושות היו מטורפות", משחזרת סגן-אלוף ס', ראש ענף השליטה בחטיבת המבצעים: "ידענו שיוצאים למהלך שאין ממנו חזרה, מערכה שהסוף שלה יהיה לשנות את המציאות".

בזמן שחיל האוויר תקף יעדים אסטרטגיים באיראן וחיסל דמויות מפתח ובהן המנהיג העליון עלי ח'אמנאי, ישבו במוצב הפיקוד העליון הקצינים שניהלו את המערכה בזמן אמת. הם תיאמו בין עשרות גופים, שלטו על כל הזירות בו-זמנית, וקיבלו החלטות בתוך שניות בודדות. "אנחנו החמ"ל של הרמטכ"ל", מסבירה סא"ל ס'. "כל מה שקורה בשטח, מזריקת אבנים ביהודה ושומרון ועד התקיפה באיראן, חייב לעבור דרכנו כדי להגיע למטה הכללי וכמובן לרמטכ"ל ולדרג המדיני. המשימה שלנו היא לסייע לבכירים לקבל את ההחלטות. בדיוק ברגע שכולם עם העיניים על איראן – זה הרגע שאנחנו צריכים לוודא ששום דבר לא מתפתח לנו בשאר הזירות".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

ה"בור" שנחפר במעמקי מתחם הקריה בתל אביב הוא אחד המקומות הרגישים ביותר במדינה. מוצב הפיקוד העליון של צה"ל – המצפ"ה – נמצא בתוך חלל סגור ומבוצר, ואליו מתנקז כל המידע של הצבא. זה המקום שבו תמונת המצב המבוזרת מכל הזירות מיתרגמת להחלטות הרות גורל. כל מבצע מתחיל כאן, וכל אירוע משמעותי מנוהל מכאן.

גם במהלך המלחמה באיראן היה המצפ"ה מרכז הלחימה. בתוך הבור תופעלו התקיפות המורכבות, אושרו חיסולי הבכירים בלב טהראן ונוהלו האירועים – גם אלה שהיו בשטח ישראל, שספגה מתקפות טילים בלתי פוסקות. בשיח עם הקצינים המנהלים את המקום נחשפת האחריות הכבדה המונחת על כתפיהם של מי שמתווכים בין החיילים בחזית ובין הדרג המדיני וצמרת הצבא.

"לא כולם במשמרת ידעו מה עומד לקרות"

בלילה שלפני מכת הפתיחה הדרמטית של מבצע "שאגת הארי" הגיע המתח במצפ"ה לשיאו. אותו רגע חקוק בזיכרונה של סא"ל ס' כנקודת מפנה. "האירוע הכי משמעותי עבורי היה היציאה למערכה", היא משחזרת. "הייתי שם בלילה שלפני כן, תכננו מהלכים שלא ידענו בוודאות מה יהיו התוצאות שלהם בסוף". הקצינה מתארת לילות שלמים ללא שינה, שבהם פגש התכנון הקפדני את אי-הוודאות של שדה הקרב. "לא ישנו, בעיקר בגלל הידיעה שהמהלך הראשון הוא עלינו. ברגע שהמטוסים יצאו לכיוון איראן היינו בכוננות שיא. כשהתחלנו לקבל דיווחים שהם משגרים את הטילים, והמטוסים כבר בדרך הביתה, המתח היה בשיאו. אתה רק מחכה לשמוע שכולם חוזרים בשלום".

רב-סרן ג', מנהל לחימה במצפ"ה, מספר: "החמ"ל מורכב מכל הגופים, ובעיקר מרכיבי הכוח – חיל האוויר, חיל הים, כלל הפיקודים המרחביים וגופים אחרים. באיראן המצב קצת שונה, כי אין לה מפקדה ראשית שפועלת שם, אנחנו כמטה הכללי מנהלים את זה. הכול מתנהל תחת המטה הכללי, גם התיאום עם האמריקנים".

"מתחילת המערכה אנחנו בעבודה אינטנסיבית מאוד", מוסיף הקצין. "אתה צריך לסנכרן את כל הצבא, והעבודה היא במשמרות, ואנחנו קצת במחסור של אנשים". רס"ן ג' מדגיש את רמת המידור הקיצונית שנדרשה עד לרגע הפקודה. "את המערכה נגד איראן הכנו תקופה ארוכה מאוד, עד שהגענו לשעת הכושר. התכנון הוגדר כווקטור מרכזי שמשלב בין איראן לזירת הצפון, כי ידענו שהם באים יחד".

"בבוקר פתיחת המערכה שמרנו על מידור מוחלט אפילו בתוך הצבא", מבהיר רס"ן ג'. "אפילו בתוך החמ"ל שלנו. לא כל אנשי המשמרת ידעו מה עומד לקרות עד השעה 08:13, הרגע שהוחלט להפעיל בו את ההתרעה המוקדמת לאזרחים. במובן מסוים אנחנו מפתיעים גם את רוב הצבא, כדי להבטיח את הצלחת המבצע".

רס"ן ג' מוסיף: "ברגע פתיחת המערכה אנחנו מעלים את כל הצבא לוועידה – כל הפיקודים, כל המטה הכללי – ומשם ראש חטיבת המבצעים נותן את הפקודה, ומודיעים לכולם שפותחים במערכה". עוד הוא מציין: "משם אנחנו מגיעים לכל צק"ח (צוות קרב חטיבתי) שנכנס להילחם עם אישורי תקיפות, תכנוני התקיפות, אישורי התוכניות בפיקוד הצפון. החמ"ל יודע לשקף את תמונת המצב לדרג המדיני ולדרג הצבאי הבכיר כדי שיקבלו החלטות על בסיס מידע ועובדות, ולא מתוך תחושת בטן".

היחידים שיכולים להפריע לרמטכ"ל

אחד התפקידים הקריטיים של המצפ"ה הוא הסנכרון בין הגופים השונים – המוסד, השב"כ, המשטרה וכל זרועות הצבא. "אני יודעת איפה כל גוף נמצא ואיפה צריך לשים את הקשב", אומרת סא"ל ס'. "אנחנו נותנים כלים לכל הפיקודים המרחביים בשביל להתנהל", מסביר רס"ן ג', "אנחנו יותר בשליטה ופחות בפיקוד ישיר".

"אם אנחנו במערכה עצימה נגד איראן וחיזבאללה, אנחנו בחמ"ל מצפ"ה יודעים לסייע לשאר הזירות. זה מונע לעיתים אסונות אסטרטגיים בשל אי-הבנות", מדגישה סא"ל ס'. "היה אירוע שבו ניתנה הנחיה לבצע פעולה מסוימת, והכוח שהיה אמור לבצע אותה לא הבין את הפקודה כראוי", היא מספרת. "ממש חמש דקות לפני הביצוע עצרנו את זה. אם הפעולה הייתה יוצאת לפועל ככה, יכול להיות שהיינו נמצאים היום במצב אחר לגמרי. קצינת החמ"ל, סגן בצה"ל, תפסה את הטעות הזו".

"אנחנו הגורם שמעדכן את הדרג הבכיר ביותר במה שקורה בשטח", היא מדגישה. "במיוחד כשהם עסוקים בדיונים קריטיים. לדוגמה, אם הרמטכ"ל נמצא בדיון סגור, חמ"ל המצפ"ה הוא הגורם היחיד שמותר לו להפריע לו".

סגן ה', מפקדת חמ"ל דיווח, מתארת את העבודה היום-יומית כמורכבת. "התפקיד שלנו הוא לגבש תמונת מצב מדויקת ולסנכרן את כל הצבא, מהפרט הקטן ביותר של תאונה מבצעית ועד לתמרון רחב בלבנון", היא מסבירה.

ה' הגיעה לתפקיד אחרי שהייתה מפקדת מחלקת (מ"מ) טירונים, וכעת היא מנהלת זרם אדיר של מידע. "כשחיזבאללה הצטרף, זה היה הלילה השלישי והתכוננו לזה. התקיפות בלבנון היו בהתאם לכך והם קיבלו מהלומה חזקה, כי זה לא הפתיע אותנו". היא מוסיפה: "בזמן הזה צריך להסתכל על כל ירי נ"ט בלבנון ותוך כדי כך לנהל אירוע מורכב ביהודה ושומרון. הכול חייב להיות מדויק, כי על בסיס המידע הזה האנשים למעלה מקבלים החלטות".

"מגלים על חברים שנהרגו תוך כדי האירוע"

עבור רס"ן ג', השירות במצפ"ה הוא בבחינת סגירת מעגל אישית מרגשת וכואבת. הוא החל את דרכו כלוחם בחטיבת הנח"ל, נפצע בקרבות בג'באליה שבעזה ועבר שיקום ארוך של שנה לפני שהגיע לתפקיד בבור. העובדה שהוא מנהל את המלחמה מאחורי המסך אין בה כדי להפחית מהחיבור שלו לשטח.

"חווים פה קשיים עצומים, כשמגלים על חברים שנהרגו תוך כדי ניהול האירוע", מספר רס"ן ג' בגילוי לב. "רס"ן אומרי חי בן משה, שהיה איתי בצוות בלימודים, נהרג כשעלה על מטען. חבר קרוב אחר, רס"ן שחר בוזגלו, נפל גם הוא. במהלך האירוע עצמו אנחנו לא עוסקים בזיהוי הנפגעים אלא בניהול הפינוי שלהם. רק כשאתה יוצא לרגע לשאוף אוויר בחניון כדי להוריד את רמת הפאניקה, אתה מגלה ששם הנפגע שראית על המסך הוא בעצם חבר שלך".

רס"ן ג' מדגיש כי החיבור הרגשי והמבצעי הזה הוא שמניע את העבודה האינטנסיבית בבור. "יש פה חיבור מטורף בין המטה הכללי לחיילים בשטח. אנחנו מנהלים את המערכה באיראן, את הסיכולים ואת הקצאת הכוחות – לוקחים כוחות מרצועת עזה ומעבירים אותם לצפון לפי הצורך".

"צה"ל פועל בעוצמה כדי להסיר את האיום הקיומי מעל מדינת ישראל", מסכמת סא"ל ס' בנחישות. "חשוב שהאזרחים יידעו שנסיר כל איום שיש עליהם ושניתן להם לחיות בביטחון ושלום. חשוב לי שהם יידעו גם שיש אנשים שעובדים קשה כדי שהם יוכלו לישון בשקט. יש אזעקות ונפגעים, ולצערי יש גם הרוגים, אבל אנחנו עושים את ה-100% לצמצם את זה, ואנחנו מאמינים שבסוף המערכה החיים של התושבים במדינת ישראל יהיו טובים יותר".

כל הפרטים בכתבה אושרו לפרסום בידי הצנזורה.