יומיים אחרי פגיעת הטיל האיראני: שלושת ההרוגים הישראלים הובאו למנוחות בחיפה

"משפחה קטנה ומלוכדת שברגע נגדעה": היום (שלישי) הובאו למנוחות שלושה מארבעת ההרוגים בקריסת המבנה בחיפה כתוצאה מפגיעת הטיל האיראני: בני הזוג ולדמיר ולנה גרשוביץ', בני 73 ו-68, ובנם היחיד דימה גרשוביץ' בן ה-42. השלושה נטמנו בבית העלמין שדה יהושע שבחיפה, אשתו של דימה ז"ל, לוסיל-ג'ין בת ה-29, תוטס לפיליפינים ושם תובא למנוחות.

המונים הגיעו לבית העלמין בצל המלחמה ועל רקע ההכנות לחג כדי לחלוק להרוגים כבוד אחרון. "הלב שלנו שבור", ספדה אולגה - בת משפחתם. "פתאום ברגע אחד איבדנו את כולכם, זו טרגדיה נוראית. אהבתם את החיים, נהניתם מהם. הבית שלכם היה מלא באומנות. כל מפגש אתכם היה מלא בשיחות נפש חובקות עולם, טוב ליבכם ניכר בכל שיחה, אתכם בליבנו תמיד".

"לא מאמינים שאת לא פה עכשיו", ספדה דנה מבית הספר למשחק יורם לוינשטיין שבו עבדה לנה כמורה לפיתוח קול. "לפני רגע חייכת אלינו ואמרת לנו 'שלום שנה א'',בחיוך האציל והטהור שלך. מאתמול יש לנו את המנגינה שלך מהשיעורים. רק שעכשיו המנגינה עצובה וכואבת. את אישה חד-פעמית, לימדת אותנו מסירות והיית מלאת ידע. אנחנו בטוחים שלמעלה בשמיים את מנגנת בפסנתר.

"לימדת את התלמידים אהבה דרך האהבה האדירה שלך למשפחה שלך. אהבת את הסטודיו, אהבת אומנות ואהבת אדם"

גם אהרון, מבית הספר למשחק ניסן נתיב שבו לימדה במשך יותר מ-35 שנה ספד לה: "ברגעים אלה צופים מרחוק תלמידיו ובוגריו של המוסד שלנו וכואבים. לימדת אותם אהבה דרך האהבה האדירה שלך למשפחה שלך. אהבת את הסטודיו שהיה לך לבית, אהבת את האומנות ואהבת אדם. לימדת את התלמידים שלנו לאהוב את החברים שלהם ואת עצמם. לאהוב תרבות ומסירות. עשית הכול רק באהבה.

שלומי בן חיים, מנכ"ל ג'י פרוד היי טק שבו עבד דימה, נפרד ממנו: "דימה עלה ארצה עם הוריו בגיל 7. היה ב-8200 ושירת כקצין מצטיין. הוא הצטרף אלינו לפני עשור והפך לאחד העובדים הוותיקים בחברה. חנך עשרות עובדים והיה איש תוכנה מבריק. דימה מילא כל משימה במסירות ובהצטיינות". על חיי האהבה שלו ושל לוסיל ג'יין סיפר: "היא הייתה שותפתו ואהבת חייו. זה סיפור אהבה טרגי שנגדע ולא הבשיל כמו שהם קיוו.

גם השר זאב אלקין הגיע לחלוק לשלושת ההרוגים כבוד אחרון כנציג הממשלה: "יצא לנו להיות בהרבה לוויות, אבל אני לא יודע איך מפסידים שלושה בני משפחה. ברגע אחד משפחה שלמה הלכה. משפחה מדהימה, כמו הרבה משפחות שעלו ארצה, בנו את חייהם כאן והצליחו לפלס את דרכם למרות הקשיים.

"לנה המורה מניסן, על שלל תלמידיה, שזוכרים אותה עד היום. הבן דימה שעבד בהייטק, היה גאון וידע 11 שפות. קשה לקבור משפחה שלמה", הוסיף. בהמשך דיבר השר גם על האחריות של הממשלה והבהיר: "אחריות זה גם על הקורבנות. ידענו שיהיו קורבנות. ידענו שאין ברירה. ידענו שאחרת יהיו כאן עוד הרבה קורבנות. אחריות זה גם לעמוד כאן וללוות אותם בדרכם האחרונה - כשמולנו עומד אויב שמחפש להשמיד אותנו".