ישראל העדיפה רכש זול מחו"ל - וסיכנה את חיי הלוחמים בשדה הקרב | דוח המבקר

החדשות בקצרה

• מבקר המדינה פרסם דוח לפיו ישראל איבדה מיכולתה לייצר אמל"ח בעשור האחרון
• הבעייתיות הומחשה במלחמה, כאשר ישראל לא הייתה ערוכה לצורך המבצעי בפועל
• המבקר הטיל אחריות על נתניהו, בנט ולפיד שלא דנו בנושא בקבינט
• כמו כן, בדוח נכתב כי ב-7.10 נרשם מחסור במנות דם בבתי החולים סורוקה וברזילי
• עוד עולה מהדוח כי למעלה ממחצית מבנקי הדם בישראל אינם ממוגנים מפני ירי רקטות
• בצה"ל התנערו מאחריות

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן התריע בדוח שפרסם היום (שלישי) כי אובדן יכולות של מדינת ישראל בייצור חומרי גלם לאמצעי לחימה בעשור האחרון גרם ל"סיכון חיי הלוחמים בשדה הקרב". המבקר מצא כי ישראל איבדה יכולות ייצור "כחול לבן" של אמל"ח עקב העדפת רכש זול מחו"ל ובהיעדר הזמנות מספקות מצד צה"ל - מה שדרש כעת השקעות כספיות ניכרות וזמן רב להקמתן מחדש.

הבעייתיות הומחשה במלחמת "חברות ברזל", כאשר מדינות בעולם, גם כאלה שהן ידידותיות לישראל, הטילו אמברגו או מגבלות על אספקת אמל"ח וחומר גלם בדיוק כשהצורך המבצעי גבר. המבקר קבע כי המלאי בצה"ל של אמל"ח מסוימים ערב המלחמה היה קטן מיעדי ההצטיידות, וכי חלק מהיעדים שנקבעו מראש היו נמוכים מהצורך המבצעי האמיתי.

המבקר הטיל את האחריות על ראש הממשלה נתניהו וראשי הממשלה לשעבר בנט ולפיד, שכן אף אחד מהם לא העלה את נושא עצמאות הייצור לדיון בקבינט לפני המלחמה. היעדר תוכנית מתוקצבת ואי-קביעת מדיניות משמעם, לפי המבקר, אי-יישום הלקחים ממבצע "שומר החומות" ומהמגבלות על הרכש שהטילו בעבר מדינות בעולם על ישראל - מה שגרם לפגיעה במוכנותו של צה"ל למלחמה. רק בדצמבר 2023, אחרי המלחמה, הנחה נתניהו להציב יעדים לעצמאות בבניין הכוח.

ההשפעות האפשריות של אובדן קווי ייצור ככלל ושל הצורך המוגבר של ישראל לרכוש אמל"ח, חומרי גלם ורכיבים שונים מחו"ל במהלך מלחמת חרבות ברזל בפרט הן: הגברת התלות באספקה ממדינות זרות; פגיעה בחופש הפעולה המדיני-אסטרטגי; ופגיעה בזמינות אספקת אמל"ח לצה"ל. "אובדן יכולות הייצור שהיו בארץ לפני למעלה מעשור בתחום חומרי הגלם, והתעלות ברכש חומרי גלם מחו"ל – גרמו לסיכון חיי הלוחמים בשדה הקרב", קובע הדוח.

מחדש משק הדם ומיגון בתי חולים

הדוח חושף ליקויים שמצא המבקר בניהול משק הדם בחירום:

• מחסור ב-7 באוקטובר: ערב המלחמה היה מחסור של 30% במנות דם מסוג O. בשעה 12:00 ביום הטבח, בבית החולים סורוקה לא נותרה אף מנת דם מסוג זה, וזאת לאחר שפונו אליו כבר 220 פצועים. למד"א לקחו 3.5 שעות לספק מנות דם נוספות לסורוקה ו-3 שעות לבית החולים ברזילי.
• היעדר מיגון: יותר מחצי מבנקי הדם אינם ממוגנים מירי רקטות, ולמחציתם אין תוכנית למיקום חלופי בחירום.
• בתי חולים בקו העימות: קיימים פערי מיגון משמעותיים בבתי חולים הקרובים לגבול, המאלצים אותם לצמצם שירותים רפואיים בעת הסלמה.
• העיכוב במנות דם שהגיעו ב-7 באוקטובר - בשל הסתמכות של בתי החולים על חברות משלוח פרטיות כמו מוניות שישנעו אליהם את מנות הדם.

המבקר קבע כי אומנם החוסרים ב-7 באוקטובר הם גם כתולדה מאירוע קיצון, אך ש"תחילתו של אירוע זה היא בהיערכות לוקה בחסר של הרשות העליונה לאשפוז ובריאות, משרד הבריאות ומד"א לאספקת מנות דם בעתות חירום ולניהול משק הדם באופן מיטבי".

הרבש"צים

המבקר הצביע על ליקוי שנמשך 20 שנה: המדינה לא הסדירה את מעמדם של הרבש"צים שהיו כוח המגן הראשון ב-7 באוקטובר. הגדרת התפקיד אינה אחידה בין צה"ל למשרד הביטחון, ו-88% מהרבש"צים העידו כי מתכונת העסקתם הנוכחית פוגעת ביכולתם לממש את תפקידם. המבקר ציין לטובה כי לאחר פרוץ המלחמה החליט שר הביטחון לשעבר יואב גלנט לשדרג את שכרם ומעמדם של הרבש"צים.

תגובת צה"ל לדוח

בנושא האמל"ח: "צה"ל מצוי בלחימה רב-זירתית רציפה למעלה משנתיים ומשיג הישגים חסרי תקדים. יכולות הלחימה של צה"ל לא נפגעו ולא נגרם סיכון לחיי הלוחמים בשדה הקרב בשל מצאי תחמושת ואמל"ח. צה"ל ממפה ומתעדף בלבד את הצורך המבצע באמל"ח כנדרש, אך נאסר עליו להתערב בהחלטות הללו לרבות הטיה לבחירת אמל"ח כחול-לבן. האחריות הכוללת בתחום הרכב וייצור האמל"ח מוטלת על משרד הביטחון. בתחום התחמוש בוצעו תהליכים רבים ומגוונים על מנת לספק פתרונות שונים לפערים שעלו, גם כאשר מדובר בהיערכות למחסור מסוים".

בנושא משק הדם: "כיום קיימים 25 אתרים להתרמות דם בעת חירום בהם הושלם הליך 'תפיסת המקרקעין'. על פי הערכת המצב אין צורך בכ-145 אתרים שיפעלו בחירום. פיקוד העורף אינו אחראי על הגדרת אתרים ייעודיים אשר ישמשו כאתרי התרמת דם בחירום. ככל שתידרש עזרה בנידון, פיקוד העורף יסייע באיתור ובאישור מיגון האתרים".

בנושא מעמד הרבש"צים: "טענת המבקר כי הרבש"צים אינם מבינים את תפקידם הופרכה ב-7 באוקטובר, שם הם הובילו את ההגנה על יישובי העוטף ופעלו בגבורה, באומץ ובהתאם להנחיות צה"ל. צה"ל מוקיר את פועלם של הרבש"צים ולוחמי מחלקות ההגנה אשר לחמו בגבורה באירועי 7 באוקטובר. גם כיום צה"ל ומערך הגנת היישוב פועלים לילות כימים להגנה על ביטחון אזרחי מדינת ישראל. צה"ל ימשיך לשתף פעולה עם משרדי הממשלה בכל עבודת מטה שתסדיר את הסוגייה".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לנושא מיגון בתי החולים: "אירועי המלחמה חידדו את הצורך בהרחבה משמעותית של המיגון במערכת הבריאות, ובחיזוק יכולת הרציפות התפקודית של בתי החולים גם תחת מתקפות טילים ואירועי חירום רחבי היקף. כבר מראשית המערכה פועל משרד הבריאות באופן אינטנסיבי להרחבת המענים הממוגנים ולהתאמת בתי החולים לתרחישי לחימה ממושכים ומורכבים.

"לצד המענים המיידיים, משרד הבריאות מקדם שורה רחבה של פרויקטים להרחבת היקף המיטות הממוגנות בטווח הקצר, הבינוני והארוך. חלק מהפרויקטים כבר הושלמו, ואחרים נמצאים בשלבי ביצוע מתקדמים. בנוסף, מקודם מודל לאומי של עתודות אשפוז ממוגנות, הכולל הקמת מתחמי אשפוז תת קרקעיים דו שימושיים במספר מוקדים בארץ, שישמשו בשגרה כחניונים ובחירום יוסבו במהירות למתחמי אשפוז ממוגנים".

תגובות משרד הביטחון

בנושא האמל"ח: "העצמאות החימושית של מדינת ישראל נמצאת בליבת אסטרטגיית משרד הביטחון ובראש סדר העדיפויות. מפרוץ המלחמה ועל בסיס לקחיה, ובפרט בשנה האחרונה, פועל משרד הביטחון לסגור פערים של שנים ומקדם תוכנית רחבת היקף להשגת עצמאות חימושית 'כחול לבן' בהיקף של מיליארדי ש"ח. עד כה הקים המשרד בשיתוף התעשיות הביטחוניות, תשתיות ייצור חדשות והרחיב קווי ייצור בכ-20 עולמות תוכן קריטיים. המאמצים הרבים, כמו גם פעולות חירום שביצע משרד הביטחון בשנה האחרונה, הביאו להאצה דרמטית של מאות אחוזים בקצב הייצור, בין השאר באמצעות ניהול חומרי גלם קריטיים, פתרון צווארי בקבוק והכשרת כוח אדם ייעודי בתעשיות הביטחוניות".

"בימים אלה מקדם משרד הביטחון תכנית להאצת רכש כחול לבן ועצמאות חימושית מקסימלית ברכיבים קריטיים כחלק מתוכנית בניין הכוח 'מגן ישראל' שאושרה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, בהיקף של 350 מיליארד ש"ח לעשור. במיוחד כעת, בשעה שצה״ל מצוי בלחימה מתמשכת, הממצאים ממחישים הלכה למעשה את הסכנות בתקצוב חסר שמסכן את היעד הלאומי להשגת עצמאות חימושית".

בנושא הרבש"צים: "משרד הביטחון פעל לאורך השנים האחרונות וביתר שאת במהלך המלחמה להסדרת וחיזוק מעמד הרבש"צים ולשיפור בתנאיהם. המתווה שגיבש המשרד ויישם בשטח, הסדיר עשרות תקני רבש"צים ומאות ממלאי מקום נוספים ברחבי המדינה, הביא להקמת מוקד רבש"צים והגדלת כיתות הכוננות ברחבי הארץ, קידם הסדרת גבולות גזרה בין הרשות המעסיקה לבין צה"ל כמנחה מקצועי ועוד".
"בנוסף, מתוך הערכה והוקרה לתפקידם המשמעותי התייחס המתווה גם לשיפור תנאיהם של הרבש״צים, בין היתר המתווה הביא להעלאה משמעותית בשכרם, זאת בנוסף לרכיבי מעטפת נוספים של מדים ייעודיים, תעודות רבש"צ הכוללות סמכויות בחוק, הדרכות והכשרות מקצועיות, רכש נשקים חדישים ואמצעי לחימה מתקדמים, מענקי מצוינות ומענקי לחימה, אירועי הוקרה וזיכרון".