כמה טילים באמת נשארו לאיראן? המומחה של חיל האוויר חושף את תמונת המצב האמיתית

יותר מחודש למבצע "שאגת הארי", והאיראנים ממשיכים לשגר טילים לישראל. במטחים, בבודדים, במצררים. לפי התדרוכים האופטימיים בצה"ל, כבר היינו אמורים להיות במקום אחר בשלב הזה של המערכה. גורמים בכירים דיברו על כך שהאיראנים יתקשו להוציא שיגורים, אך כפי שכולנו מרגישים בפסח הזה - מכת המצררים עדיין כאן. "לאיראנים יש למעלה מאלף טילים שמסוגלים להגיע למדינת ישראל", חשף סא"ל ט', ראש מערכי הטילים והכטב"מים האיראניים במודיעין חיל האוויר.

צה"ל הפחית את השיגורים לעבר מדינת ישראל, אבל עדיין רואים פה לא מעט שיגורים, וזה עדיין קורה.
"צריך להבין שהמערך שנבנה בצד האיראני הוא מערך עצום. כדי שמערך כזה ישגר בין 10 ל-15 טילים ביום, שזה מה שאנחנו חווים כבר סדר גודל של שלושה שבועות או יותר, צריך לעבוד מאוד-מאוד קשה כדי שזה יקרה. זה לא טריוויאלי בכלל, הפיחות הזה ביכולות של האיראנים".

אנחנו רואים שכשהם רוצים לשגר יותר טילים בליסטיים, הם מצליחים. בערב החג הם עשו ריכוז מאמץ מאוד גדול. שיגרו בתוך זמן קצר למעלה מ-10 טילים בליסטיים. יש להם את היכולת.
"יש להם יכולות טובות מאוד, אני חושב שעדיין ההפחתה הזאת היא הפחתה מאוד-מאוד משמעותית. ב'עם כלביא' הפעולה שלנו מולם, בוודאי הפעולה ההתקפית, הייתה פחותה. במלחמה הזאת אנחנו עליהם חזק מאוד".

הציבור בישראל צריך לדעת. לא נוכל להגיע לקו האפס?
"צריך להשקיע המון משאבים כדי שזה יהיה על האפס. בכנות, אני מעריך שזה לא יהיה על האפס. להגיד לך שאי אפשר להפחית את זה עוד? אפשרי. גם זה דורש עוד הרבה מאוד משאבים, שכרגע אני לא בטוח שאנחנו מסוגלים לעשות הרבה יותר מזה".

אנחנו נישאר על האזורים האלה של בין 10 ל-15 טילים ביום?
"קשה מאוד לנבא כזה דבר כי הוא תלוי בהרבה מאוד גורמים שאני לא שולט בהם ושאף אחד לא שולט בהם. לדוגמה, מזג אוויר מאוד משפיע על היכולת שלנו לפעול מולם, ומאוד משפיע גם על היכולת שלהם לפעול מולנו. המערך שהם מפעילים הוא מערך מסובך ולוגיסטי וכבד, שדורש מזג אוויר ותנאים טובים".

"ציד המשגרים" של צה"ל - ומה שידוע על ערי הטילים

יש עמימות סביב שאלת הפגיעה במשגרים. אם בתחילת המבצע טענו בצבא כי הושמדו כ-70% מהם, כעת ההערכות בארה"ב מדברות על כך שכמחצית מהמשגרים האיראניים עדיין שמישים ומוסתרים היטב בערי הטילים. בצה"ל למעשה מבצעים "ציד משגרים" כל הזמן. "כשאנחנו מסוגלים לרדוף אחריהם אז כן, אנחנו מבצעים גם את זה", הבהיר סא"ל ט'. "אנחנו עושים מאמצים גדולים כדי להגיע לסיטואציה הזאת שיהיה לנו משגר על הכוונת. זה קורה, אבל זה דורש רצף של אירועים ודברים שיתממשו כדי שזה יקרה".

כמה משגרים נשארו להם?
"נשארו להם עוד משגרים, אני לא נכנס למספרים. אני לא בטוח שזה בהכרח צוואר הבקבוק שמונע את היכולת שלהם לשגר כרגע. יש הרבה מאוד דברים אחרים שאנחנו עושים, שהם לא רק משגרים. אני מבין שכולם סופרים חתיכות של ברזל, זה מה שבני אדם טובים בו, אבל בסופו של דבר כדי להוציא שיגור, זה לא רק הברזל. זה עוד הרבה דברים אחרים".

כשסא"ל ט' דיבר על הקשיים בנוגע למשגרים, הוא התכוון בין היתר למה שקורה בערי הטילים האיראניות שחצובות מתחת להרים. המשגרים, שנישאים על משאיות, יוצאים מהפתחים שבמנהרות הטילים ומשגרים לעברנו. במקרים רבים חיל האוויר יכול רק לחסום את הפתחים הללו, "לפקוק" את מנהרות הטילים, אבל האיראנים מצליחים לשחרר את החסימה הזאת, לעיתים תוך שעות, בעזרת כלים הנדסיים כבדים. משחק תמידי של חתול ועכבר.

מה אנחנו מכירים על ערי הטילים של האיראנים?
"האיראנים מבצרים את היכולות הבליסטיות שלהם עמוק בתוך ההרים. בתוך ההרים האלה הם בונים מנהרות ארוכות, עמוקות. הם משקיעים הרבה מאוד אנרגיה בלשים בתוך המנהרות האלה את המשגרים, את הטילים, ומשם הם יוצאים לשיגורים".

מה המשמעות של עיר טילים כזו? שיותר קשה לתקוף אותה מהאוויר?
"ההסתתרות שלהם בתוך ההרים מייצרת סיטואציה כזאת שכדי לתקוף אותם אנחנו צריכים להשתמש במשאבים מאוד גדולים, עד כדי עצומים. השיטה למנוע את זה היא בדרך כלל דווקא לא לאפשר להם לצאת החוצה, ואנחנו עושים את זה עד עכשיו. למעשה אנחנו פוקקים את המנהרות האלה ולא מאפשרים להם לצאת החוצה. לפעמים זה לא מצליח, לפעמים הם מצליחים לצאת".

כמה ערי טילים כאלה יש להם בערך?
"יש להם עשרות מנהרות טילים".

הפתיע אתכם הסיפור של המצרר? כי יש קושי להתמודד עם זה.
"ידענו והכרנו את היכולות שלהם במצרר, בתור מישהו שחווה את זה בפגיעה בבית שלו ספציפית. הדבר הזה הוא בעל אלמנט הרס שאם מתמגנים ממנו, אם נמצאים בממ"ד, הסיכויים לפגיעה כואבת הם נמוכים יחסית".

ידעתם שהשימוש בטילי מצרר יהיה בכמות כזו?
"מה שקרה במלחמה הזאת, זה שהם זיהו שאל מול המצרר יש פגיעות מסוימות בחלק מהאתרים ויש לזה אפקט תודעתי, ואז הם החליטו שהם סביב האפקט התודעתי הזה מייצרים עוד ועוד מאמץ. המצררים שעד עכשיו הם שיגרו עלינו, האפקט של ראש הקרב הוא בדרך כלל אפקט של רימון יד, אולי שניים שמוטלים. זה מסוגל לפגוע בחדר, אולי בדירה".

ראינו ראש קרב שמתפצל ל-4 חלקים שונים במהלך המלחמה הזו? 100 ק"ג כל חלק?
"לא ראינו משהו שהוא 100 ק"ג כל חלק. 100 ק"ג זה משהו שיכול לגרום לנזק משמעותי. אני לא חושב שזיהינו בזירות".

מבחינת חומר הנפץ, הם יכולים לשגר טילים עם יותר חומר נפץ לעבר מדינת ישראל?
"ראשי הקרב שלהם יכולים לשאת חצי טון חומר נפץ. זה גם מה שהם משגרים לכיווננו, והם יודעים גם לשגר כמויות גדולות יותר, יש להם פחות מהאמל"ח הזה. עד עכשיו יכולות היירוט שלנו הן טובות, ואנחנו מצליחים להתמודד עם ראשי הקרב הגדולים, ואני חושב שבצורה טובה. יש זירות הרס, אבל הן מעטות".

מה היה תרחיש הייחוס כשנכנסנו למלחמה הזו?
"חשבנו שייתכן מצב כזה שהאיראנים ישגרו עשרות רבות של טילים ביום, ואנחנו נפגוש בארץ לפחות שניים-שלושה אתרי הרס משמעותיים בשבוע, ואפילו מעבר".

ההישג שכבר הושג - והסבב הבא

שוחחנו גם עם סגן ג' וסגן א', אחראיות על תחום מפעלי הטילים באיראן בחטיבת המחקר באמ"ן. שתי הקצינות הצעירות האלה מכירות את תעשיית הטילים האיראניים לעומק יוצא דופן - כל מפעל בכל כפר. בנוסף, הן יודעות לענות על שאלת מיליון הדולר: האם האיראנים יוכלו לשקם את המערך בתום המלחמה? כלומר, האם נמצא את עצמנו בסבב נוסף בעוד זמן לא רב?

האיראנים מייצרים עכשיו טילים בליסטיים תוך כדי המערכה?
"כרגע ההערכה היא שלא".

כמה טילים בליסטיים הם ייצרו מאז מבצע "עם כלביא"?
"הייתי אומרת שמאות".

אם מדינת ישראל רוצה לעצור לגמרי את ייצור הטילים הבליסטיים ולפגוע במערך הזה באופן שהאיראנים לא יוכלו לייצר טילים בליסטיים ביום שאחרי. איך עושים את זה?
"ההישג הזה הוא הישג שכבר קרה. ב'עם כלביא' הייצור, כפי שאנחנו קוראים לו, לא התבסס ממש על ייצור של חלקים חדשים, אלא ממש על לקחת מלאים קיימים ולהמשיך להרכיב אותם. כלומר, אחרי 'עם כלביא', במשך תקופת זמן משמעותית, היה לאיראן מאוד קשה לייצר טילים חדשים מאפס".

אבל הם כן ייצרו.
"הם ייצרו, אבל על בסיס חלקים שכבר היו קיימים".

אז מה אנחנו תוקפים עכשיו באיראן?
"אם הסתכלנו ב'עם כלביא' על פגיעה ברכיבים מאוד ספציפיים - היום אנחנו פוגעים בכל התעשייה. כדי לפגוע כמה שיותר בתהליך הייצור עצמו ולא רק במכונה אחת ספציפית".

אחרי מבצע "עם כלביא" הובטחו לציבור הישראלי שנים של שקט יחסי. אולם חצי שנה אחר כך, שוב נפתחה עוד מלחמה עם איראן. שאלנו את סא"ל ט' מה אומרים לציבור בישראל, והוא השיב: "אני יכול להגיד שבמלחמה הזאת אנחנו הרבה יותר אגרסיביים. הגריסה של התעשיות, היכולת לפגוע בהן - היא משמעותית".

בעולמות הטילים הבליסטיים, הם ינסו לשקם את הדבר הזה מחדש.
"כן, אני חושב שהם ינסו לשקם את זה כי זאת השיטה היחידה שהם מסוגלים לאיים על המדינות האחרות באזור, וגם על מדינת ישראל. אני חושב שההרס אל מול התעשיות ובאופן כללי לאיראן יציב אותם בפני דילמות מאוד קשות. אני חושב שהם יצטרכו לחשוב פעמיים לפני שהם לוקחים את הכסף ושמים על הדבר הזה".

אז בהינתן והמשטר לא ייפול, כמו שאנחנו רואים עכשיו, לכמה שנים קדימה אנחנו מושכים ומורחים את המערכה הבאה?
"לא ברור. אבל באופן כללי, אם לא חיסלת את האויב שלך, אז צפה לעוד מערכה. זה חוק שלדעתי במדינת ישראל מבינים לגבי המזרח התיכון".