הפינוי מצור ומנבטיה - והעמקת התקיפות בלבנון: "זירת אש פתוחה, המבצע עלול להתרחב"

החדשות בקצרה:

• צה"ל מרחיב את התקיפות בדרום לבנון והוציא התרעות פינוי גם לצור וסביבתה.
• התרעת הפינוי החריגה בצור הופנתה לכ-60 אלף בני אדם שנמלטו צפונה.
• צה"ל פועל לבידוד גם של נבטיה באמצעות הרחבת אזור החיץ באש ל-20 קילומטרים.
• בלבנון מזהים ניסיון ישראלי להרחבת אזור הלחימה באמצעות יצירת אזורים שהופכים לבלתי נגישים וחוששים מבידוד ערים.
• מאלכ, תושבת הדרום: "בהיסטוריה ייכתב שדרום לבנון נכבשה ונהרסה בהסכמה שיעית, השתיקה והפחדנות גרמו לנו לאבד את הבתים שלנו"

---

על רקע הירי המתמשך לעבר יישובי הצפון, בימים האחרונים בלבנון מזהים התרחבות הדרגתית של הלחימה בדרום המדינה. אחרי התקיפות בנבטיה, גם צור וסביבתה נכנסו אתמול (רביעי) למעגל התרעות הפינוי והאש - כאשר בצה"ל מגבירים את עוצמת התקיפות במרחב.

התרעת הפינוי החריגה שפורסמה לצור וסביבתה הופנתה לכ-60 אלף בני אדם, אשר רבים מהם כבר עזבו את האזור מחשש להסלמה נוספת. בלבנון מדווחים על אזורים שהופכים בהדרגה לפחות נגישים, על כבישים עמוסים בתושבים שנמלטים צפונה, ועל תחושה שהאש כבר אינה נשארת רק סמוך לגבול - אלא הולכת ומעמיקה.

סבחי כבלאווי, כתב של ערוץ MTV הלבנוני, מתאר מציאות שבה אזורים נרחבים בדרום לבנון הולכים ונשאבים עמוק יותר לתוך מעגל האש: "התרעות הפינוי ביום הראשון של חג הקורבן הפכו את העיר צור לזירת אש פתוחה", הוא הדגיש. "בימים האחרונים ישראל הפיצה במכוון סרטונים של כטב"מי חיזבאללה כשהם רודפים אחרי חיילים, כדי להצדיק שימוש בעוצמת אש גדולה יותר והרחבת אזורי התקיפה מבחינה גיאוגרפית".

הפרשן הלבנוני מוניר רביח הזהיר מפני תרחיש של התרחבות הדרגתית בלחימה בדרום לבנון - כזו שמתחילה בהעמקת התקיפות והתרעות הפינוי, אך עלולה מבחינת רבים בלבנון להידרדר למהלך רחב הרבה יותר אם ההסלמה תימשך.

"ישראל יודעת שהגעה לנבטיה לא תסיים את ההתנגדות ולא תחסל את חיזבאללה", הוא הבהיר. "הכטב"מים ימשיכו לצאת מאזורים אחרים לעבר הכוחות, ואז ייתכן שגם תישקל הרחבת המבצע לעבר קו ההגנה השלישי. ההתרחבות ההדרגתית של הפעולה הישראלית עלולה לפתוח את התיאבון לשחזור מודל הפלישה של 1982 - גם אם הפעם לא תגיע עד ביירות", הזהיר.

לא רק תקיפות מהאוויר: יצירת אזורים בלתי נגישים ובידוד ערים

וכך, בלבנון מזהים בימים האחרונים ניסיון ישראלי להרחיב בהדרגה את אזור הלחימה בדרום לא רק באמצעות תקיפות מהאוויר - אלא דרך יצירת אזורים שהופכים בפועל לבלתי נגישים. ככל שהאש מעמיקה צפונה כך גובר החשש בלבנון מבידוד של ערים ואזורים שלמים סמוך לחזית.

מקורות בשטח בדרום לבנון מסרו לעיתון א-שרק אל-אווסט הסעודי כי כוחות צה"ל פועלים לבידוד העיר נבטיה וסביבתה, באמצעות הרחבת אזור החיץ באש לעומק של כ-20 קילומטרים מהגבול. לפי הדיווח, קו האש הגיע עד לעיירה א-דוויר, שאליה כבר איש אינו מסוגל להגיע - אפילו לא צוותי אמבולנסים.

קאסם עז א-דין, פרשן לבנוני מרשת אל-מיאדין שמזוהה עם חיזבאללה, מציג את ההסלמה בדרום לבנון כחלק ממערכה אזורית רחבה בהרבה - לא רק מול לבנון, אלא מול "חזית ההתנגדות" כולה, מאיראן ועד עזה. מבחינתו, התקיפות והתרעות הפינוי הן חלק מפרויקט אמריקני-ישראלי רחב לעיצוב מחדש של המזרח התיכון.

"מה שאנחנו עדים לו ביומיים האחרונים של ההסלמה הצבאית מצד ישראל, בין שבאזור צור ובין שבאזור נבטיה, ועד לאיומים ולקריאה לכל תושבי הדרום להתפנות ולעקור בכפייה מצפון לליטאני ואף עד אזור א-זהראני - כל הפעולות הצבאיות האלו, מתבצעות בתמיכה אמריקנית ישירה", הוא טען.

"התמיכה האמריקנית הישירה הזו קשורה גם לשינויים ולהתפתחויות באזור, והחזית הלבנונית היא חלק בלתי נפרד מהשינויים האזוריים", הוא הוסיף. "בתגובה לתוקפנות האמריקנית נגד איראן, נגד חזית ההתנגדות, ונגד המאבק בפרויקט הגיאו-פוליטי האזורי, אנחנו רואים כיצד הפרויקט האמריקני התוקפני הזה מתגלם - בין שבלבנון, בין שבעזה".

מאלכ, תושבת דרום לבנון, מבטאת את תחושת הזעם וההתפרקות שמחלחלת אצל חלק מהלבנונים בעקבות ההרס בדרום. בטון חריף ונטול פחד, היא מאשימה לא רק את ישראל, אלא גם את השתיקה בתוך הרחוב השיעי, שלדבריה אפשרה את המציאות שאליה הידרדרה לבנון: "בהיסטוריה ייכתב שדרום לבנון נכבשה ונהרסה בהסכמה שיעית", היא טענה.

"בהיסטוריה ייכתב שדרום לבנון נכבשה ונהרסה בהסכמה שיעית"

"מי ששתק לפני 23 בספטמבר 2024 כי חיזבאללה החזיק אותו דרך קצבאות ו־200 דולר בחודש, ומי ששתק במשך 15 חודשים אחרי מלחמת 66 הימים כי 'אולי נקבל פיצויים' ומי לא העז לדבר עד שנדהם וגילה שכן הישראלים יכולים לכבוש את אל־ח'יאם ואת בינת ג'ביל".

‏"השתיקה, הפחדנות, שיתוף הפעולה, וההצדקות של אנשים שטוענים שהם הולכים בדרכו של אימאם שיצא למאבק - הם אלה שגרמו לנו לאבד את הבתים והאדמות שלנו ולשלם מחירים הרבה יותר כבדים ממה שאנחנו מסוגלים לשאת", היא סיכמה.