"מוכנים להיות פה כל זמן שצריך": המח"טית שעושה היסטוריה - ואחראית לניהול כוח האש והתותחנים בגבול לבנון

גם בימים אלו, בתוך הפסקת האש הזמנית עם חיזבאללה, פרוסים אלפי לוחמים של צה"ל בתחומי השטח הצהוב בלבנון - אך גם לאורך כל גבול הצפון. מי שמפקדת על כוחות התותחנים בגזרה המערבית כולה היא אלוף-משנה אפרת קייקוב, מפקדת החטיבה השנייה בהיסטוריה של צה"ל.

"חטיבת האש מפעילה המון דברים, זה לא רק תותחים", סיפרה קייקוב. "מכלולי האש שלנו מתעסקים גם בתקיפה של תשתיות אויב, גם בהשמדה מהאוויר - כל האש האוגדתית מופעלת על ידי חטיבת האש".

היא הוסיפה וסיפרה: "בכל מקום שתלך בו בחטיבה, תראה יום-יום אחר. תראה לוחמים, מיוזעים, עם בוץ, דוחפים פגזים - ומחסלים מחבלים. זה קורה מלצוד אותם לקראת שיגור ועד לירות לשיבוש, או לטובת כוח שעושה איזושהי פעילות במרחב וצריך אבטחת אגף באש. אין כמו לשמוע כוח מסתייע בשטח שעולה אחרי שליווית אותו לילה שלם ואומר לך - 'תודה, מה שעשית שמר עכשיו על הכוחות שלי'".

קייקוב התייחסה גם לרוח העם והלוחמים: "האויב שלנו יורה לעורף שלנו והוא חושב שהוא יחליש את העם ואת הלוחמים - אבל אני יכולה להגיד שבדיוק הפוך. אנחנו מוכנים להיות פה כל זמן שצריך".

עבור קייקוב חיל התותחנים הוא בית ומשפחה. כמי שגדלה לאבא שהיה קצין בחיל, הדרך לכומתה בצבע טורקיז הייתה כמעט מובנת מאליה. "גדלתי בבית מאוד ציוני", שיתפה קייקוב. "אבא שלי נפטר לפני ארבע שנים, הוא היה האדם הכי קרוב אליי. מגיל מאוד צעיר הוא נתן לי את התחושה שאני יכולה לעשות מה שארצה".

קייקוב נשאלה אם היא מרגישה פורצת דרך, בתור היותה המח"טית השנייה בצה"ל. "הלוואי שיהיו עוד", השיבה. "אני חושבת שלאט לאט האירוע הזה הולך ומתנרמל ואני מאוד שמחה על כך. אני גדלתי כנערה ציונית שמאמינה באירוע הזה שנקרא מדינת ישראל ואוהבת את מדינת ישראל בכל רמ"ח איבריי".

עוד נשאלה האם הטענות השונות שנאמרות בימים אלה על שירות של לוחמות מפריעות לה. "אם הטענות מסביב היו מפריעות לי - זה היה עוצר אותי מלפעול, להתקדם ולחלום", ענתה קייקוב. "בואו ניבחן במעשים שלנו, בואו נמדוד אנשים או נשים על התוצאות שלהם. אני משתדלת מאוד שזה יהיה המצפן שלאורו אני פועלת. מלחמה זה אירוע קשה שצריך בו הרבה אורך רוח. אם את מוצאת את עצמך כאחת כזו שיכולה לפעול בסביבה הזו ולעשות בה טוב - אז המקום שלך הוא להיות לוחמת".

לבסוף סיפרה קייקוב על משפחתה: "יש לי בעל מהמם שהיה מג"ד בתותחנים. הוא פרטנר מקצועי, הכי טוב שיכולתי לבקש לדרך. אנחנו מגדלים ארבעה ילדים מהנישואים הראשונים, ועוד אחת שנולדה - אז יש לנו חמישייה מופלאה. אני אימא שלהם מאהבה".

"כשהבת שלי, שלא ראיתי אותה מ-28 בפברואר, תשב יום אחד על ספת הפסיכולוג ותגיד 'אימא שלי לא הייתה הרבה כשהייתי ילדה' - אז היא תדע שזה היה עבור משהו משמעותי", המשיכה. "היא תדע שגם הרבה מהפעולות שלי היו כדי שהיא תוכל לעשות כל מה שהיא חפצה בו".

בשבוע האחרון, עם הפסקת האש, התותחים בצפון יורים הרבה פחות, אבל הלוחמים של המח"טית קייקוב לא הולכים לשום מקום - הם נשארים לשמור על התושבים ועל חבריהם שעודם בלבנון. בעתיד הקרוב נדע כנראה אם באמת נורה בצפון הפגז האחרון.