"הרחפן קלט אותנו, רדף אחרינו והתפוצץ": חבר כיתת הכוננות שנפצע באירוע שבו נהרגה רותם ינאי ז"ל משחזר לראשונה

כמה ימים לאחר מתקפת רחפני הנפץ בשומרה, שבה נהרגה סמל רותם ינאי ז"ל ונפצעו שני חברי כיתת הכוננות של מושב גורן, יקיר פראטי, אחד הפצועים מדבר לראשונה ממיטת בית החולים וחושף את השתלשלות האירועים שהובילה לפגיעה.

פראטי הוקפץ תחילה יחד עם חברו לכיתת הכוננות, טמיר מכלוף, לאירוע שרפה באזור היישוב אבן מנחם. לאחר שסיימו את הטיפול במקום ומילאו מחדש את מכל המים ברכב הכיבוי, התקבלה קריאה נוספת לבסיס צבאי במרחב שומרה, שם דווח על שרפה נוספת. השניים הגיעו לכניסה לבסיס והמתינו לאישור כניסה.

"נקראנו לעוד אירוע. קפצנו לשם. הרבש"ץ שלי נתן לי הוראה לא לעשות שום דבר עד שיהיה לי אישור", משחזר פראטי. "חיכינו בכניסה לבסיס, ואז הגיע קצין ונתנו לנו אישור להיכנס, כי חששו שיש שם חיילים בשרפה שנוצרה מהרחפן הראשון שהיה".

באותם רגעים כבר התנהל בבסיס אירוע הרחפנים שבו נהרגה סמל רותם ינאי ז"ל, מש"קית ת"ש בחטיבת גבעתי, בת 20 מגבעת עדה. פראטי ומכלוף נכנסו לשטח כדי לסייע, אך לא הספיקו להגיע לזירה.

"נכנסו לבסיס, שתי דקות אחרי שנכנסו, כשאנחנו עולים, טמיר זיהה אותו מצד שמאל מגיע, את הרחפן. אמרתי לו שייתן גז ונתחמק". לדבריו, בתוך שניות ספורות הרחפן כבר זיהה אותם. "אחרי עשרים שניות הוא קלט אותנו, רדף אחרינו והתפוצץ מאחור".

"הטרקטורון עשה סלטה, עפנו לכביש"

בריאיון מתאר פראטי לראשונה את רגע הפגיעה. "הטרקטורון עשה סלטה, העיף אותנו. אנחנו גם עפנו לכביש וקמנו על הרגליים". לדבריו, מיד לאחר מכן ניסה לאתר את מכלוף. "ראיתי את טמיר, חבר שלי. הוא גם קם וניסה לחפש אותי. ממש לוחם אמיתי, פייטר".

חייל שהיה במקום הבחין בשניים מיד לאחר הפגיעה והגיע אליהם בתוך שניות. "בא חייל שראה את האירוע והגיע אלינו. הוא טיפל בנו, חבש אותנו ושם לנו חוסמי עורקים", מספר פראטי. לדבריו, לפעולות שביצע החייל בשטח היה תפקיד משמעותי בהצלת חייהם. "הוא עצר את הדימום וטיפל בנו עד שהגיע החילוץ. מבחינתי זה הציל אותנו. חשוב לי להגיד לו תודה, ולכל החיילים שהיו שם ועזרו לנו".

האירוע לא הסתיים כאן, גם לאחר הפגיעה, הסכנה לא חלפה. "במשך כחצי שעה, ארבעים דקות, היו עוד התרעות. רחפן אחרי רחפן. שם חיכינו לסיוע". יחד עם פראטי נפצע באירוע גם טמיר מכלוף, בן 28, נשוי ואב לילד, שרעייתו בהיריון מתקדם. מכלוף נפצע באורח קשה יותר והוא מאושפז במרכז הרפואי לגליל.

"ברגע שהם ננעלים על מטרה, אין לך מה לעשות"

פראטי מספר כי זו הייתה הפעם הראשונה שבה נחשף מקרוב לאיום הרחפנים. "פעם ראשונה שנחשפתי לאירועים כאלה. ממש לראות אותו בעיניים".

כשנשאל כיצד נראה הרגע שבו רחפן מזהה מטרה, השיב: "ממש רודף אחרינו. ברגע שהם קולטים מטרה וננעלים עליה, אין לך מה לעשות". לדבריו, מדובר באיום שחייב לקבל מענה. "כמות חומר הנפץ קטנה, אבל העוצמה באמת מסוכנת. יצאנו בנס גדול".

"בשנת 2024 היינו 28 חברי כיתת כוננות - היום אנחנו עשרה"

לצד שחזור האירוע, ביקש פראטי להעלות גם את מצב כיתות הכוננות ביישובי הגבול. "בשנת 2024 היינו 28 חברי כיתת כוננות לאורך כל השנה. בשנה הזאת קיבלנו את כל התנאים של דרגת פעילות א' וא' פלוס". לדבריו, כיום נותרו ביישוב כעשרה לוחמים בלבד. "היום אנחנו כעשרה לוחמי כיתת כוננות. ואנחנו מוגדרים דרגה ג' כרגע".

למרות זאת, לדבריו, המשימות לא השתנו. "אנחנו עושים כל הנדרש. הכול בשביל עם ישראל, בשביל להציל אנשים ולעשות את העבודה שלנו על הצד הכי טוב שיש".

"אי אפשר לחיות ככה"

בסיום הריאיון התייחס פראטי גם למציאות הביטחונית ביישובי קו העימות. "המצב לא קל. בימים האחרונים זה בלי סוף". לדבריו, לצד ההתמודדות עם התרעות וחדירות רחפנים, חברי כיתות הכוננות ממשיכים להגן על היישובים מדי יום. "אנחנו שומרים על הגנים מהבוקר עד הצוהריים. לא קל, לא פשוט. צריך לטפל בעניין הזה כמה שיותר מהר. אי אפשר לחיות ככה". למרות הפציעה והאירוע הקשה, פראטי מבהיר כי אינו מתחרט על כך שהגיע לסייע. "אנחנו עושים כל מה שנדרש מאיתנו. הכול בשביל להציל אנשים ולעשות את העבודה שלנו על הצד הכי טוב שיש".

רגע לפני סיום הריאיון ביקש פראטי להודות לכל מי שליווה אותו ואת מכלוף מאז הפציעה. "חשוב לי להגיד תודה למשפחות שלנו, שנמצאות איתנו בכל רגע, לקהילת גורן ולכל החיילים שהיו שם ועזרו לנו. תודה לכל מי שדאג, התקשר, שלח הודעה ובא לבקר".