"ארכיון יד ושם החדש": צה"ל השלים את ריכוז תיעודי הטבח – לקראת החלטה על חשיפתם

במערכת הביטחון מגדירים זאת בימים האחרונים כ"משימה קדושה": פרויקט ריכוז ותיעוד כלל החומרים הוויזואליים ממתקפת הטרור של 7 באוקטובר הגיע לשלב מכריע. לאחר עבודה מאומצת של יחידה צבאית ייעודית, המאגר האדיר – המכונה בפי גורמים צבאיים "ארכיון יד ושם החדש" – נמצא כעת תחת פיקוח הדוק של צה"ל, לקראת תהליך מיפוי מורכב שיקבע אילו תכנים יונגשו בעתיד לציבור הרחב ולמשפחות השכולות.

גורמים צבאיים המעורים בפרטים מבהירים כי כלל התיעודים שנתפסו או צולמו במהלך אירועי הטבח נשמרו בצורה מקצועית, מאורגנת ומאובטחת על גבי כוננים ייעודיים. בכך מבקשים בצבא להפיג את החששות בדבר אובדן או מחיקה של חומרים.

הם מדגישים כי המידע נשמר בקפידה ומועבר בהדרגה לגורמים הרלוונטיים, בהם משטרת ישראל, השב"כ וגופים ביטחוניים נוספים. המאמץ הנוכחי מתמקד במיפוי כלל החומרים המצויים אצל זרועות הביטחון השונות, כדי ליצור תמונה אחודה וברורה של הזוועות והגבורה.

מהלגיטימציה המדינית ועד לצוותי "ניל"י"

החומרים שנאספו לא שימשו רק לצורכי תיעוד היסטורי, אלא היוו עמוד שדרה מבצעי ומדיני קריטי. התיעודים המצמררים סייעו לגופי המודיעין לקבוע באופן ודאי את גורלם של השבויים והנעדרים ולזהות מי מהם נחטף ובאיזה מצב.

בזירה המדינית, הסרטון המרוכז שהוכן מתוך החומרים הללו הוא זה שהוצג לנשיא ארה"ב דאז ג'ו ביידן, מהלך שהוביל להצהרת התמיכה ההיסטורית שלו. גם במישור המבצעי, התיעודים אפשרו לצוות "ניל"י" – המשותף לצה"ל ולשב"כ – להגיע לזהותם המדויקת של מבצעי הטבח, להפליל אותם ולהביא לחיסולם, לצד סיוע מקיף בכלל התחקירים שנערכו על הלחימה ביישובים.

הדילמה: מה לפרסם - ומה לא?

כעת ניצבת בפני צה"ל סוגיה רגישה ומורכבת: שאלת הפרסום. מדובר בכמות אסטרונומית של מידע הכוללת תיעודים קשים מנשוא, ולפיכך ההחלטה אילו חומרים יחשפו ולמי, מונחת לפתחו של ראש אגף כוח אדם (אכ"א), דדו בר כליפא.

לצד השיקולים המבצעיים והמשפטיים – שכן חלק מהחומרים משמשים כראיות במשפטים המתנהלים נגד מחבלי הנוחבה – עומדת לנגד עיני הצבא הרגישות המקסימלית כלפי המשפחות והנפגעים.

השאלה מדוע תהליך המיפוי וההנגשה לציבור מתחיל רק כעת, כשנתיים וחצי לאחר האירועים, נענית בכך שהמאמץ העיקרי של צה"ל הופנה עד כה לביצוע תחקירים מבצעיים עמוקים שארכו זמן רב. כעת, כשהמשימה המבצעית הושלמה ברובה, מתפנים בצבא לטפל במאגר כאל נכס לאומי לדורות.

במערכת הביטחון מדגישים כי מדובר בחומרים קשים מאוד לצפייה, וכי ההחלטה על חשיפתם תתבצע תוך רגישות מקסימלית לנפגעים ולמשפחות השכולות. "לא היה כאן שום ניסיון לפגוע בתושבי העוטף", מבהירים בצה"ל, "המטרה היא להביא את הידע המקצועי שלנו כדי שהתיעוד הזה יונגש בצורה המכבדת והנכונה ביותר".