בכירים אמריקנים אומרים כי ההחלטה לצאת למהלך צבאי התקבלה לאחר הערכה שלא ניתן להמתין למהלך איראני. לדבריהם, "לא רצינו לחכות עד שהאיראנים יפתחו במתקפת טילים על הבסיסים שלנו באזור דבר שהיה גורם נזק אדיר - אז החלטנו לצאת למתקפת מנע". בכיר אמריקני הוסיף כי וושינגטון הבהירה לטהראן מראש: "אמרנו לאיראן שנתקוף באמצעות הכוחות שריכזנו באזור אם לא נגיע להסכם במהירות".
לטענת גורמים אמריקנים, המחלוקת המרכזית נסבה סביב סוגיית ההעשרה. "האיראנים טענו שהם צריכים תוכנית גרעין למטרות אזרחיות. אמרנו להם שלשם כך לא צריך העשרת אורניום. הצענו לתת להם דלק גרעיני בחינם לנצח. הם סירבו ודרשו להמשיך להעשיר", אמר בכיר אמריקני. לדבריו, "העובדה שהם לא רצו לקחת מאיתנו דלק גרעיני בחינם הראתה לנו שהם לא באמת רוצים עסקה".
עוד ציין בכיר אמריקני כי בפגישה הראשונה התבקשה איראן להציג תוכנית מפורטת בנוגע לדרישות האמריקניות: "אמרנו לאיראנים בפגישה הראשונה שאנחנו רוצים לראות תכנית שלהם לגבי הדרישות שלנו לגבי העשרה ולגבי מאגר האורניום המועשר. הם הביאו מסמך של 7 עמודים. קראנו את כל המסמך. הם טענו שיש להם צורך בהעשרת אורניום".
לדבריו, הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית העריכה כי לפי המסמך תעמוד לאיראן "יכולת העשרה גדולה פי חמש מזו שהייתה להם תחת הסכם הגרעין משנת 2015". הוא הוסיף כי האיראנים ביקשו לשמר יכולת מחקר, פיתוח וייצור עצמאי של צנטריפוגות, וכי "גילינו באמצעות הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית שהאיראנים אף פעם לא השתמשו באורניום המועשר בכור המחקר של טהראן כדי לייצר איזוטופים רפואיים. זה סתם היה תירוץ להעשרת אורניום לרמה של 20 אחוז".