"המקום היה נראה כאוטי. הידיים רעדו כשהבנו שיש זיהוי": העדויות מהמבצע לזיהוי והשבה של רן גואילי
מאות לוחמים, רופאי שיניים ואנשי הרבנות השתתפו במבצע להשבת החטוף החלל האחרון ברצועת עזה • רופא השיניים שזיהה את רן סיפר על הרגעים המרגשים: "הבנו שהבאנו מזור ושקט למשפחה ולמדינה" • התיעוד מרגעי החילוץ והזיהוי - הלוחמים פורצים בבכי ומתחבקים

מאות לוחמי צה"ל השתתפו בימים האחרונים במבצע להשבת החטוף החלל רן גואילי לקבר ישראל. הלוחמים פעלו מסביב לשעון ובלי הפסקה בשביל מטרה אחת - להשיב את רן הביתה.
במשך חודשים ניסו במערכת הביטחון להתחקות אחר מקום קבורתו של רן. לפני כחודש הוביל השב"כ מבצע מיוחד בדרום העיר עזה, שבמהלכו נחטף פעיל הג’יהאד האיסלאמי שהחזיק במידע על מקום קבורתו של גואילי. חקירתו הניבה מודיעין שאישש את ההערכה: רן ז"ל קבור בבית העלמין אל-בטש שבשכונת סג’עיה, בצפון הרצועה.
מבצע "לב אמיץ" - סיקור N12
רופאי שיניים ואנשי הרבנות הצבאית סרקו בבית הקברות למעלה מ-250 גופות, עד שמצאו את גופתו של רן. רס"מ א', אחד הלוחמים שהשתתף במבצע, סיפר על הזירה שבה התרחשו החיפושים: "זה היה נראה כמו סרט כאוטי. הכול מסביב הרוס, היו גופות וריח בלתי נתפס".
"זה היה נראה כמו סרט כאוטי. הכול מסביב הרוס, היו גופות וריח בלתי נתפס".
"זה היה נראה כמו סרט כאוטי. הכול מסביב הרוס, היו גופות וריח בלתי נתפס"
רס"מ א', השתתף במבצע להשבת רן גואילי
סא"ל במיל' ד"ר א', מפקד הצוות הרפואי של רופאי השיניים מיחידה 317, סיפר על המבצע המורכב. הוא סיפר כי היחידה שלו התכוננה במשך חודש למבצע. הוא תיאר את בית הקברות שבו נמצא רן: "זה לא בית קברות שאפשר לדמיין בית קברות בארץ. זה בית קברות חפור והרוס".
ד"ר א' תיאר את התהליך שהוביל לזיהוי של רן: "רופאי השיניים עבדו בצמדים, עברו על מאות הגופות והתחילו לשלול אותן אחד אחרי השני. מסתכלים על מבנה השיניים של כל גופה ומנסים לקבוע האם זה מבנה השיניים של רן".

כל חייל שמתגייס לצבא, עוד משרשרת החיול בבקו"ם, שלו בבקו"ם, עובר סדרה של צילומי שיניים קליניים. לפי ד"ר א', חיל הרפואה החל כבר ב-7 באוקטובר לעבוד עם הצילומים מהבקו"ם. "כשאנחנו מגיעים למשימה הזאת, המשימה המקצועית היא קצת יותר פשוטה, כי אנחנו מחפשים בן אדם אחד", אמר ד"ר א'. "כל רופא שיניים שנכנס לשם ידע בדיוק איך הרנטגן נראה, ואיך השורשים נראים ואת מה שאנחנו יודעים לחפש".
הוא סיפר: "הצלחנו לשלול את כל ה-250 הראשונים. את רובם הצלחנו לשלול עוד בשטח. את כל מה שהיה לנו ספק העלינו לעמדות הצילום ושם ביצענו צילומי רנטגן".
"לרגע עצרנו, כי יש רעד בידיים של כולנו - בשלב מסוים הבנו שיש זיהוי ודאי"
ד"ר א', מפקד בצוות שזיהה את רן גואילי
הוא תיאר את הרגע שבו נמצא רן: "אחד מרופאי שיניים שנמצא שם בבור הסתכל ואמר לחבר שלו – 'תקשיב, זה זה, זה בדיוק מה שחיפשנו'. מיד קראו למפקד רופאי שיניים שנמצא שם כבקרה נוספת. הוא הסתכל ושלח לקבוצה משותפת לבקרה שלישית. ברגע הזה חוקרת המז"פ מהמשטרה אמרה כי בסבירות גבוהה מאוד מצאנו אותו".
"כל צילום שאנחנו עושים, אנחנו מבינים, אנחנו מתחילים להבין, שזה לא אולי, לא קרוב לוודאי, שזה 100% הוא, ממש מצאנו אותו", סיפר ד"ר א' בהתרגשות. "התחושה הזאת שיש עוד צילום ועוד התאמה, לרגע עצרנו, כי יש רעד בידיים של כולנו - בשלב מסוים הבנו שיש זיהוי ודאי".
הוא תיאר את ההתרגשות העזה: "זה משהו שהוא לא ניתן לתאר. זה אוסף של תחושות ורגשות, זו התרגשות ושמחה שעמדנו במשימה, יש גם עצב, כי הוא חלל ויש הבנה שמצאנו מזור ושקט למשפחה ולמדינה. מצאנו שקט גם בנו".


המבצע נדחה כמה פעמים בשבועות האחרונים, עד שהתחדד המודיעין סביב המיקום המדויק של רן. לאחר מכן, הכוחות הונחו לפעול. הלוחמים סיפרו שעבורם, איתורו של רני החלל החטוף האחרון שהוחזק בעזה היה רגע השיא. הרגע שלשמו הגיעו הנה. את המבצע הובילו לוחמי חטיבת אלכסנדרוני, שמאז 7 באוקטובר שירתו מאות ימי מילואים.
אחרי חודשים של חוסר ודאות, מודיעין חלקי ומאמץ עיקש רן חזר הביתה. זה היה מבצע מורכב ורגיש, שהביא לסגירת מעגל כואבת עבור משפחת גואילי ומדינה שלמה. זה רגע שמאפשר להתחיל לעכל את מה שהיה - ואת מה שעוד לפנינו.

המפקד שהשתתף במבצע: "זו פעולה משמעותית ומאתגרת, זכינו"
רב סרן ע', מ"פ בחטיבת אלכסנדרוני, היה אחד מהמפקדים שהשתתפו במבצע המורכב ואיתרו את רן גואילי ז"ל. הוא התראיין אמש ל"אברי ושרקי", וסיפר: "אני מתרגש ומלא בסיפוק. כבר מרגע קבלת המשימה הייתה התרגשות באוויר. יצאנו למבצע לפני מספר ימים, ולשמחתי הוא הביא לתוצאות טובות. זכינו ברגע המרגש של להוציא את רני ז"ל ולהביא אותו לשטח ישראל".
רב סרן ע' הוסיף: "כמו שאפשר להבין, אנחנו קשוחים ומתעסקים בלוחמה, אבל ברגע שדבר כזה קורה - המסיכות יורדות. אנחנו חוזרים להיות האבות, האחים והילדים שפשוט מתרגשים בטירוף ומחבקים אחד את השני. זה רגע שאני לא אשכח כל חיי".
