הקשר לרש"פ, המינויים שמקוממים את חמאס: מאחורי ועדת הטכנוקרטים שהתכנסה בקהיר - וסימני השאלה

מאחורי שיח השיקום והניהול האזרחי ברצועה, מתבהרת מציאות מורכבת הרבה יותר. ועדת הטכנוקרטים הפלסטינים שהתכנסה לראשונה בקהיר בסוף השבוע, מסמנת את חזרתה השקטה של הרשות הפלסטינית לעזה, בניגוד להצהרות הישראליות. חמאס בירך על המהלך ועשוי לראות בו גוף קוסמטי שיישא באחריות לשיקום ולכספים, בעוד שהשליטה הביטחונית והכוח האמיתי נותרו בידיו.

תמונת מצב: מה עומד מאחורי ועדת הטכנוקרטים?

• חזרת הרשות הפלסטינית במסלול עוקף: הוועדה מציגה חזות מקצועית ואזרחית, אך בפועל מהווה מנגנון דרכו הרשות הפלסטינית חוזרת לנהל את הרצועה כשרוב חבריה מזוהים עימה וכיהנו בתפקידי מפתח בשורותיה, בניגוד להצהרות הישראליות על "היום שאחרי".
• חמאס מברך: ארגון הטרור בירך על הקמת הוועדה, ככל הנראה מפני שאינה נתפסת כאיום שלטוני או ביטחוני, אלא כגוף שיישא באחריות לשיקום, מימון וניהול אזרחי - בזמן שברצועת עזה נותר ריבון שלטוני אחד, חמאס.
• אין פירוק נשק על הפרק: הוועדה אינה עוסקת בסוגיית פירוק חמאס מנשקו, והכוח הצבאי של ארגון הטרור נותר מחוץ לדיון.

הדמויות המרכזיות בוועדה - ואלו שמקוממות את חמאס

• עלי שעת' יו"ר ועדת הטכנוקרטים - אחראי על השיקום והתכנון האסטרטגי של הרצועה. נולד בח'אן יונס ומתגורר כיום בגדה. בעל תואר ד"ר בהנדסה, מילא כמה תפקידים ברשות הפלסטינית, בהם במשרד התכנון ושיתוף הפעולה הבין-לאומי, במשרד התחבורה כסגנו של יאסר ערפאת וברשות לערים תעשייתיות וסחר חופשי.

• עאאד אבו רמדאן אחראי על הכלכלה - מייצג את אחת המשפחות העזתיות הוותיקות והחזקות ששימש כיו"ר לשכת המסחר בעזה, שהיה לו תפקיד דומיננטי במלחמה. נוכחותו מחזקת את משקל האליטות המקומיות בהרכב הוועדה.

בריאיון ראשון ל-N12, הוא אמר בחודש אוקטובר: "אנחנו קבוצה של אנשי רוח, מהנדסים ואנשי שטח שפועלים בתחום ההומניטרי. אין לנו שום שאיפה להיות בשלטון ואנחנו לא מבקשים להוות תחליף לשום ממשל".

• סאמי נסמאן (מינוי שמעורר זעם בחמאס): קצין בכיר במנגנוני המודיעין הכללי של הרשות הפלסטינית - מונה לשר הפנים ואחראי על השיטור. מתנגד מוצהר לחמאס.

- ראמי חלס מונה לאחראי על הדתות - נציג הזרם האסלאמי המתון אלווסטהס עורר ביקורת חריפה בחמאס, לאחר שכינה את 7 באוקטובר "מבול מדומה" שהביא חורבן וסבל לעזה.

חשוב להזכיר

• טראמפ הודיע על מעבר לשלב ב' של הסכם הפסקת האש בעזה ועל הקמת ועדת הטכנוקרטים, למרות שרן גויאלי, החלל האחרון שעדיין מוחזק בעזה, טרם הושב לישראל.
• בפועל, המהלך האמריקני מנתק בין התקדמות מדינית ואזרחית לבין סגירת סוגיית החללים, וכך בחמאס מבינים שניתן להמשיך בתהליך של שיקום, גם כשהקלף הרגיש ביותר עדיין בידיהם.
• למרות ההצהרות החוזרות של ראש הממשלה נתניהו כי הרשות הפלסטינית לא תחזור לשלוט בעזה, מעורבותה במהלך ברורה ומובהקת. רוב חברי ועדת הטכנוקרטים מזוהים עם הרש"פ, חלקם כיהנו בתפקידי מפתח במוסדותיה האזרחיים והביטחוניים.

מהם סימני השאלה בצל מינוי הוועדה?

• האם ועדת הטכנוקרטים נועדה לשמש מעטפת אזרחית בלבד, בזמן שחמאס שואף ליישם בעזה את מודל חיזבאללה - אחריות אזרחית ושיקומית בידי גוף אזרחי, מול שליטה ביטחונית וצבאית מלאה של ארגון הטרור?
• מה יקרה ביום שבו הוועדה תידרש להפעיל סמכות אמיתית - אכיפה, שיטור או התנגשות עם אינטרסים ביטחוניים של חמאס?
• עד כמה הקהילה הבין-לאומית מוכנה להשלים עם מודל שבו הכסף, האחריות והביקורת מופקדים בידי גוף אזרחי, בזמן שהנשק והשליטה האמיתית נשארים בידי חמאס?
• מי יהיו בפועל אלפי העובדים שיישמו את החלטות ועדת הטכנוקרטים בשטח, ולמי הם יהיו כפופים?