N12
פרסומת

המבצע שתוכנן לקיץ והוקדם - והאישור של טראמפ לנוהל קרב משותף: כך נבנתה המתקפה באיראן

התוכנית גובשה כבר בנובמבר והייתה אמורה לצאת לפועל בין מאי ליוני, אך המחאות באיראן והחשש ממכת מנע איראנית האיצו את המהלך • במערכת הביטחון אומרים כי התכנון הורחב פי שלושה בהשוואה למבצע "עם כלביא" וכי מועד התקיפה הוקדם בשל הזדמנות מבצעית שנוצרה סביב כינוס בכירים באיראן • בישראל מעריכים כי היעדים המרכזיים "קרובים להשלמה", אך לוחות הזמנים תלויים בארה"ב

ניצן שפירא
פורסם:
הקישור הועתק

במערכת הביטחון מגלים כי המערכה מול איראן התבססה על תוכנית רחבה לחיסול המנהיג העליון עלי ח'אמנאי, שגובשה כבר בחודש נובמבר האחרון – חודשים לפני פתיחת המלחמה. לאחר מבצע "עם כלביא" הוגדר מתווה פעולה לתקופה שבין מאי ליוני, אך ההתפתחויות הפנימיות באיראן, ובראשן המחאות וההפגנות, האיצו את קבלת ההחלטות ואת היציאה למהלך.

פגישת דונלד טראמפ ובנימין נתניהו בווישנגטון, ארה"ב
פגישת טראמפ ונתניהו בוושינגטון | צילום: אבי אוחיון, לע"מ

במערכת הביטחון אומרים כי בישראל זיהו גם דחיפה מצד גורמים איראניים למהלך של "מכת מנע" נגד ישראל – אותם גורמים חוסלו במהלך המערכה. במערכת הביטחון מדגישים כי התכנון למבצע הנוכחי היה רחב משמעותית – פי שלושה מהיקף התכנון במבצע הקודם – וכלל שילוב מלא של יכולות צה"ל, אמ"ן וחיל האוויר.

נוהל הקרב המשותף, והפגישה המכריעה בוושינגטון

שיתוף הפעולה עם ארה"ב בחודשים שקדמו למתקפה היה הדוק במיוחד: תחילה ניתן אישור לתכנון משותף, ובהמשך, לאחר אישור נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, עברו הצדדים לנוהל קרב מתואם לחלוטין. ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בארה"ב הוצג כלפי חוץ כחלק מניסיון להשתלב במשא ומתן, אך בפועל כלל תיאומים מכריעים לקראת התקיפה.

אילוסטרציה של השמדת הבונקר התת-קרקעי של עלי ח'אמנ
אילוסטרציה של השמדת הבונקר התת-קרקעי של עלי ח'אמנאי | צילום: דובר צה"ל

במערכת הביטחון מציינים כי גם בימים אלה ארה"ב וישראל מעדכנות מטרות באופן שוטף, וכי האמריקנים אף תגברו אמצעים באזור. בימים אלה, לפי גורמים ביטחוניים, מתמקדת המערכה בפגיעה בתעשיות הביטחוניות של איראן וביכולות הייצור שלה – כחלק משלב המוגדר "השלמת ההישגים".

פרסומת

במערכת הביטחון מדגישים כי לא הייתה ודאות מלאה לגבי הצלחת סיכול מהלך המנע האיראני, אך בדיעבד המהלך הצליח. מועד התקיפה הוקדם, בין היתר בשל הזדמנות מבצעית שנוצרה סביב כינוס בכירים באיראן – והאמריקנים הסכימו לשינוי.

כוחות צבא ארה"ב המשתתפים במבצע "זעם אדיר"
כוחות צבא ארה"ב המשתתפים במבצע | צילום: U.S. Navy via AP

לפי ההערכה במערכת הביטחון, איראן לא הבינה את עומק החדירה המודיעינית ואת היקף היכולות המבצעיות של ישראל וארה"ב. עם זאת, מציינים כי העליונות האווירית עדיין מאותגרת על ידי מערכות ההגנה האיראניות.

גורמים במערכת הביטחון מעריכים כי נוצרו תנאים שיכולים לאפשר את הפלת המשטר באיראן – אך מדגישים כי המהלך תלוי בעם האיראני עצמו. "אנחנו קרובים מאוד להשלמת המשימות", אומרים במערכת הביטחון, אך מציינים כי לוחות הזמנים אינם ברורים ותלויים גם בארה"ב.

גורמי ביטחון: ישראל לא תשלוט קרקעית עד הליטני

במקביל, גורמים ביטחוניים מתייחסים גם לזירה הצפונית. לפי הנתונים, בלבנון פונו למעלה מ-1.2 מיליון בני אדם, מהם כ-585 אלף מדרום המדינה. ברובע הדאחיה בביירות ישנם אזורים שבהם שיעור הפינוי מגיע ל-90%-100%.

במערכת הביטחון מדגישים כי הדילמה מול חיזבאללה הושפעה מהעימות עם איראן, וכי טהראן הפעילה לחץ כבד על ארגון הטרור להצטרף ללחימה. עוד מציינים כי מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, מוגדר יעד לחיסול.

נעים קאסם
מוגדר "יעד לחיסול". נעים קאסם | צילום: reuters
פרסומת

במערכת הביטחון מציינים כי מחבלים מכוח רדואן הוזרמו לדרום לבנון בתחילת המערכה, וכי כאלף פעילים עברו מדרום לליטני. חמישה גשרים באזור נהר הליטני הופלו, בעוד שלושה נוספים נמצאים בשליטה אפקטיבית מרחוק.

לפי גורמים ביטחוניים, ישראל לא מתכוונת לשלוט קרקעית עד הליטני – אך תפעל לשליטה מהאוויר ולמניעת חזרת תושבים מדרום לנהר. "כל מי שיעבור מדרום לליטני ייחשב מחבל", אומרים במערכת הביטחון, ומוסיפים כי בתים בכפרי המגע ייהרסו כחלק מהמאמץ להסרת איומים.