חשיפה: מדוע בוטלה התוכנית הסודית של המוסד באיראן?

החדשות בקצרה
- המוסד וה-CIA תכננו למוטט את המשטר האיראני באמצעות שילוב של ריכוך אווירי מסיבי ופלישה קרקעית של עשרות אלפי לוחמים כורדים שיצעדו מעיראק עד ללב טהראן.
- רה"מ נתניהו אימץ בחום את המהלך, שהתבסס על ההערכה כי חיסול הצמרת והתקוממות כורדית מזוינת יפרצו את מחסום הפחד ויובילו לקריסה פנימית של שלטון האייתוללות.
- בתוך קהילת המודיעין הישראלית התגלעו פערים עמוקים, כאשר אל מול המצג ה"הרמטי" של המוסד, גורמי אמ"ן הגדירו את התוכנית כ"דמיונית" וכבעלת סיכויי הצלחה קלושים.
- המבצע סוכל סופית בעקבות הדלפה לתקשורת הבינלאומית, שחשפה את הקשר עם הכורדים והובילה את הנשיא טראמפ להטיל וטו על התוכנית בשל הסיכון הגבוה והלחץ מצד איראן.
- מעבר להדלפה, התנגדות חריפה של טורקיה ומשבר אמון עמוק של הכורדים כלפי ערבויות אמריקניות מנעו את היציאה לקרב והובילו לגניזת התוכנית כולה.
זו הייתה אמורה להיות מכת המחץ הסופית שתביא לנפילת המשטר האיראני: תוכנית חשאית ושאפתנית של המוסד וה-CIA, שביקשה לשלב פלישה קרקעית של כוחות כורדיים בחיפוי אווירי ישראלי-אמריקני מסיבי. המטרה המבצעית הייתה להגיע עד ללב טהראן, לפרוץ את מחסום הפחד ולהצית מחאה עממית רחבה שתביא להחלפת השלטון. באישור הצנזורה, חשפנו בחדשות סוף השבוע הפרטים מאחורי התוכנית שראש הממשלה נתניהו אימץ בחום, אך ירדה מהפרק ברגע האמת בשל וטו שהטיל הנשיא טראמפ ומחלוקות קשות בתוך מערכת הביטחון הישראלית. צפו.
מאחורי הקלעים של תוכנית הפלישה הקרקעית
האסטרטגיה המרכזית של המוסד התבססה על ההנחה שריכוך אווירי בלבד לא יספיק כדי להפיל את המשטר. התוכנית כללה שלב ראשון של תקיפות אוויריות אינטנסיביות של ישראל וארצות הברית על צמרת השלטון, מערכי הטילים ובסיסי הצבא. במקביל, הותקפו תחנות משטרה ומרכזי בסיג' בחבל כורדיסטן שבצפון-מערב איראן.

השלב השני והמכריע, שלב ב', היה אמור להיות פלישה קרקעית חסרת תקדים. עשרות אלפי לוחמים כורדים חמושים, המייצגים את כל שש המפלגות של כורדיסטן האיראנית (כולל מפלגת ה-PAK), היו אמורים לחצות את הגבול מעיראק לאיראן. בדרכם לטהראן, הכוחות תכננו לחמש את האוכלוסייה הכורדית המקומית ולחולל תגובת שרשרת שתסחוף מגזרים נוספים באיראן למרד מזוין.

הכוחות הכורדיים, שנערכו לרגע זה שנים וקיימו לפי פרסומים זרים קשרים קרובים עם המוסד וה-CIA, ראו בתוכנית הזדמנות חד-פעמית לעצמאות. ראש המוסד, דדי ברנע, הציג את המהלך לנתניהו ולממשל האמריקני כבעל היתכנות ממשית להפלת המשטר, וטען כי אם המנהיג העליון יחוסל – המערכת כולה תעמוד בפני זעזוע קריטי.
המחלוקת המודיעינית והדלפת הענק
למרות הביטחון שהפגין המוסד, התוכנית עוררה מתיחות עזה בתוך מערכת הביטחון הישראלית. בעוד המוסד הציג את התוכנית כ"הרמטית", בכירים ששוחחו עם חדשות 12 הגדירו אותה כ"דמיונית" וטענו כי היא מלאה ב"חורים". לשיטתם, סיכויי ההצלחה היו קלושים מלכתחילה.
המכה הקשה ביותר לתוכנית הגיעה מכיוון בלתי צפוי: הדלפה לתקשורת הבין-לאומית. שלושה ימים בלבד לאחר תחילת המלחמה, דוברת הבית הלבן כבר נאלצה לספק תשובות על הדיווחים לפיהם הנשיא שוקל לחמש כורדים כדי לעורר התקוממות. בהמשך, הנשיא טראמפ עצמו התייחס בראיון לרויטרס לקריאתו לכוחות הכורדיים לפתוח במתקפה.

חשיפת הקשר בין האמריקנים לכורדים בתקשורת אפשרה למשטר בטהראן להבין את הכוונה המערבית. איראן הגיבה בלחץ צבאי אינטנסיבי על הכורדים בצפון עיראק ובפעילות מדינית מול בגדאד, מה שהוביל לבסוף את טראמפ לסגת מהתוכנית בטענה ש"זה מסוכן מדי".
"הכורדים הזדעזעו שזה בתקשורת, ודחו את הפלישה, זה הרס את מאמץ האש המסייע. נתנו לאיראני להסתגל, להתכונן"
בכיר ישראלי לחדשות 12
המכשולים האסטרטגיים ומשבר האמון
מעבר להדלפות, התוכנית נתקלה בהתנגדות אזורית עזה. בנות הברית של ארצות הברית, ובראשן טורקיה, הפעילו לחץ כבד על וושינגטון. הנשיא ארדואן הבהיר כי לא יאפשר אוטונומיה כורדית בשום חלק של כורדיסטן, וטראמפ לא רצה להכעיס את בן בריתו. גם מדינות המפרץ הביעו חשש שפירוק איראן למדינות לאום קטנות יערער את היציבות האזורית כולה.

במקביל, התגלה "הפיל שבחדר": משבר האמון העמוק של הכורדים כלפי ארצות הברית. הלוחמים הכורדים, שזכרו היטב כיצד טראמפ הפנה להם גב בסוריה לאחר המלחמה בדאעש, דרשו "ערבויות פוליטיות" ולא רק הבטחות צבאיות. הם חששו שארצות הברית וישראל יפסיקו את המלחמה באמצע הדרך, ויפקירו אותם לטבח ולנקמה מצד המשטר האיראני.

חודש מאז תחילת המערכה, התברר כי הדיווחים על חציית הגדר היו מוקדמים מדי ודבר לא קרה בשטח. נתניהו, שאימץ את חזון המוסד, נחל אכזבה עמוקה מההבטחות ל"שורת הפתעות" שלא התממשו. בעוד צה"ל חזר להתמקד בתוכניות המוכרות של חיסול בכירי משטר ופגיעה בפרויקט הגרעין והטילים, התוכנית הגדולה לשינוי המשטר ירדה מסדר היום. טראמפ, מצדו, העלה תהיות על מה שהשתבש – ומזמן כבר שינה כיוון.
