האזהרה החמורה של מבקר המדינה: שליש מהאזרחים אינם מוגנים כראוי מפני טילים

דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי) מעלה כי שליש מהאזרחים בישראל אינם מוגנים כראוי מפני טילים - 3.2 מיליון תושבים. בכללם - למעלה מ-42 אלף תושבים המתגוררים ביישובים הנמצאים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול עם סוריה ולבנון. לפי המבקר, מתניהו אנגלמן, ישנם פערי מיגון מהותיים בבתי החולים, ובדוח הדגיש שפגיעת הטיל האיראני בבית החולים סורוקה "חייבת לטלטל את הממשלה". הנתונים מגלים: 56% ממיטות האשפוז ו-41% מחדרי הניתוח הם ללא מיגון. ב"מרכזי-על" הקרובים לגבול, 56% מחדרי הצנתורים ודימות כלי דם הם ללא מיגון.

• לקריאת הדוח המלא, לחצו כאן

אנגלמן התייחס לכך שבמהלך המלחמה, בתי חולים נאלצו להעביר מחלקות שלמות לחניונים תת-קרקעיים. עם זאת, לפי הדוח, לחלק מבתי חולים אין חניונים מוגנים כאלה. "גם האתרים המוגדרים 'הכי מוגן שיש', שבהם פועלים בתי החולים - אינם מוגנים תקנית למעשה", הוא טען בדוח. מהדוח עולה גם חשש שיכולתם של בתי חולים רבים להמשיך לתת שירותים רפואיים לכלל האוכלוסייה בעת מלחמה כוללת וממושכת תהיה מוגבלת. "מלחמת חרבות ברזל ומבצע 'עם כלביא' המחישו כי המדינה כולה נתונה לאיום של רקטות וטילים ולא רק בתי החולים הקרובים לגבולות, ולכן עולה חשיבות המיגון בכלל בתי החולים", הסביר אנגלמן.

גם האתרים המוגדרים 'הכי מוגן שיש', שבהם פועלים בתי החולים - אינם מוגנים תקנית למעשה

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן

במישור החינוכי מצא המבקר ליקויים גם כן, בכך שמשרד החינוך טרם השלים הכנת תוכנית אסטרטגית לאומית רב-שנתית לקידום למידה דיגיטלית מרחוק. זאת, למרות שמשרד המבקר המליץ לעשות זאת עוד ב-2021, כהפקת לקחים ממגפת הקורונה. "מסקרי המנהלים וההורים שערך משרד מבקר המדינה עלה כי גם בעת המלחמה היה מחסור ניכר באמצעים ללמידה ולהוראה מרחוק", כתב המבקר. הוא מצא גם כי מערכת החינוך אינה מוכנה להתמודדות עם איום של טילים ורקטות: "מסקר שערכנו עלה כי בקרוב ל-40% מבתי הספר שנדגמו - לא כל התלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים, וכי יותר מ-466 אלף תלמידים שהו בבית הספר באופן יום-יומי ללא מיגון תקני. כך גם ל-2,548 מתוך 5,530 מעונות היום (46%) לא היה מיגון תקני בשנת תשפ"ד".

לפי המבקר, העובדה שמשרד האוצר ורשות המיסים לא יזמו הסדרה של תנאי הזכאות לפיצויים בגין נזקים עקיפים ושל אופן חישובם בחקיקה קבועה - מוביל לכך שפרק הזמן בין מועד גרימת הנזק לבין המועד לקבלת פיצוי התמשך והתארך. הוא ציין כי הזמן שחלף הגיע עד 92 ימים. "מצב זה הקשה על עסקים להתאושש מהנזקים שנגרמו ולהמשיך את פעילותם. אין להסכים לכך שמשך הזמן הממוצע לסיום הטיפול בעררים שהוגשו לוועדות הערר של קרן הפיצויים יעמוד על 851 ימים - 2.3 שנים", הוא אמר.

אנגלמן ציין שהאופן שבו קרן הפיצויים שילמה לעסקים במלחמה היה בעייתי: "קרן הפיצויים שילמה לעסקים במלחמת חרבות ברזל ובסבבים קודמים תשלומים בגין נזקים עקיפים בהיקף של יותר מ-3 מיליארד שקלים בלי שמגישי התביעות היו זכאים להם. 1.5 מיליארד שקלים מתוכם שולמו במלחמת חרבות ברזל. 1.9 מיליארד שקלים טרם נגבו עד מועד סיום הביקורת".

במהלך מבצע "עם כלביא", ספג בית החולים סורוקה שבבאר שבע את אחת הפגיעות הקשות ביותר במלחמה, כאשר טיל איראני פגע פגיעה ישירה, שהרסה בניין שלם. בחודש נובמבר, אישרה הממשלה תקציב של כ-360 מיליון שקלים לטובת שיקום בית החולים. למרות הקצאת התקציב, בסורוקה יצטרכו להשלים את יתרת הסכום הדרוש מתרומות, ביניהם: תרומת ענק על סך 100 מיליון דולר של הפילנתרופ היהודי סילבן אדמס.

תגובת משרד הבריאות

"משרד הבריאות ממשיך ופועל באופן שוטף לצמצום פערי המיגון ולהגנה מרבית על המטופלים והצוותים הרפואיים, בהתאם ליכולות ולתיעדוף הנדרש במציאות מורכבת זו. המשרד מברך על עיסוק המבקר בנושא חשוב זה". לקריאת התגובה המלאה של משרד הבריאות, לחצו כאן

תגובת דובר צה"ל

בנושא מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות

"פיקוד העורף פועל כל העת לחיזוק אמצעי המיגון של תושבי מדינת ישראל, תוך למידה והשתפרות
על מנת לחזק את ההגנה על העורף ולשמור על חוסן האוכלוסייה האזרחית. ככלל, האחריות למיגון חלה על בעל הנכס. האחריות לבקרה, לתחזוקה ולאכיפה על מקלטים ציבוריים מוטלת על הרשות המקומית, זאת על פי חוק ההתגוננות האזרחית. לפיקוד העורף אין סמכות בחוק לעסוק בעניין אחזקת מקלטים פרטיים".

בנושא מיגון בתי חולים

"פיקוד העורף, בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, גיבשו מסקנות והפיקו לקחים במהלך המלחמה בנושא מיגון בתי חולים. נעשית עבודה על תיקון החקיקה והתקנות בנושא. האחריות להקמת מיגון בנכס מוטלת על בעליו. לפיכך, פיקוד העורף אינו אחראי על מיגון מוסדות הבריאות, תפקידו נוגע לאישור תוכניות המיגון, בטרם ביצועו כפי שנקבע בחוק ההתגוננות האזרחית. פיקוד העורף מפיץ מדיניות התגוננות ייעודית למוסדות בריאות, הקובעת מספר מדרגים להתנהלות בעת התקפה. בנוסף, פיקוד העורף מקיים אימונים ותרגולים כחלק מתוכנית סדורה בבתי חולים על מנת לתרגל הגעה בזמן הנדרש למרחבים מוגנים ולהציל חיים".

בנושא היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמה

"פיקוד העורף הוא הגורם המוסמך לקבוע מדיניות התגוננות ולתת הנחיות מצילות חיים לאוכלוסייה בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה. בכלל זה, מוסמך פיקוד העורף לאסור או להגביל פעילות חינוכית, בהתאם להערכת המצב המבצעית העדכנית, שמתקיימת מעת לעת".