"זו מלכודת מוות": שוכרים דירה בבניין עם מקלט - אך נאלצים לחזור להורים

בזמן המלחמה, אלפי שוכרי דירות מצאו את עצמם במצב אבסורדי: על אף שיש להם מקלט בבניין – הם נאלצים לרוץ למקלטים ציבוריים או לחזור להורים, כדי להתגונן מפני איום הטילים. על אף החובה שחלה בחוק על בעלי הדירות לתחזק את המקלט בבניין – המציאות, בפועל, היא שאין איש שאוכף את זה.

בפועל, בעלי דירות בבניינים שבהם יש מקלט משותף, לא ממהרים להשקיע בתיקון ליקויים בטיחותיים כמו היעדר חלונות או דלתות מפלדה, חללים בקיר הבטון של המקלט או ברזל שיוצא מהתקרה – בבניין שהם כלל לא גרים בו. את המחיר משלמים הדיירים, שוכרי הדירות, שהתייאשו מהמצב.

"אנחנו פשוט פחדנו על חיינו", מספרת ל-N12 קרין צברים, שהתגוררה עד לפני חודש בדירה שכורה בבניין ברמת גן שבו דלת המקלט לא תקנית - אינה מפלדה עבה שמגינה מפני הדף ורסיסים, ושדרך קיר הבטון עובר צינור שהותיר פתחים בקיר.

"כשגרנו שם התלוננו לוועד הבית על המצב, הם התנערו מאחריות. גם פנינו לפיקוד העורף שאמרו שזה לא בסמכותם להתערב בנכס פרטי. פנינו לעירייה שבשלב מסוים אמרו לי להפסיק להתקשר כי זה מטריד אותם. אני עוד בטראומה מזה, מסכן מי שגר שם. מתחתינו היה זוג עם תינוק שלא יכול לרוץ למקום אחר", היא אומרת.

במערכה הקודמת עם איראן, במבצע "עם כלביא", היא ובן זוגה רצו למקלט ציבורי במקום להתמגן בבניין שלהם. "זה חיי אדם. עכשיו כשעברנו דירה, המקלט היה שיקול בבחירה שלנו. למזלנו עברנו לפני חודש לבניין עם מקלט נהדר".

רונית (שם בדוי) כבר התייאשה מוויכוחים עם ועד הבית בבניין מגוריה ברמת גן, ועברה כעת בזמן המלחמה להוריה, שם יש ממ"ד. "המקלט ממש לא תקין ובעלי הבית מסרבים לתקן. אני לא מבינה למה אם אני משלמת ועד בית ושכר דירה – לא דואגים לתקן את המקלט". הדלת של המקלט, היא מתארת, לא נסגרת עד הסוף, ויש פתח שדרכו דיירים מהבניין הצמוד נכנסים למקלט והברזלים בתקרה חשופים.

"כבר שלוש שנים זה ככה והוועד לא מטפל בזה, פנינו גם לעירייה וגם לפיקוד העורף וכלום", תיארה. "רמת גן היא אחת הערים המטווחות ויכולים להיות כאן נפגעים".

"לאף אחד אין אינטרס לתקן"

לפי חוק התגוננות אזרחית, במקלטים משותפים בעלי הדירות הם אחראיים לתחזוקת המקלט, כלומר ועד הבית של הבניין, ומי שאחראי לפקח על התחזוקה התקינה של המקלט הן הרשויות המקומיות. החוק אף מסמיך את הרשויות לתקן את הליקויים אם בעלי הדירות לא עושים כן, ולגבות מהם את עלות התיקון.

למרות זאת נראה שבפועל, הסעיף הזה לא מיושם בשטח. דוח מבקר המדינה מינואר האחרון מצא כי הרשויות לא מבצעות פיקוח, בקרה ואכיפה בכל הנוגע לתחזוקת המקלטים, ושגם פיקוד העורף – שבסמכותו לפקח על העיריות שיבצעו את תפקידן בנושא – לא פועל כנדרש.

במציאות שנוצרה, השוכרים נאלצים להסתדר בעצמם: להתעמת עם בעלי הדירות שיתקנו את הליקויים, לעבור זמנית דירה, להסתכן ולרוץ למקלט ציבורי – או להתגונן במקלט לא תקני.

ירדן אלון לוין ובעלה עדן, ששוכרים דירה בגבעתיים, רצים בימים האחרונים הלוך ושוב למקלט ציבורי במקום להתמגן במקלט בבניין שלהם. במקלט בבניין שלהם הדלת שלהם היא מברזל, דקה, וחלק מקיר המקלט הוסר ונאטם שוב בצורה שלא נראית לפי התקן: קיר מבטון מזוין.

"פנינו לוועד הבית וגם לעירייה במבצע הקודם וכל אחד שולח אותנו למישהו אחר", מספרת ירדן. "זה מקלט לקוי שלאף אחד אין אינטרס לתקן אותו כי זה בניין שרובו דירות שכורות. יש פה אישה מבוגרת שלא מספיקה למקלט הציבורי אז היא יורדת לכאן, וזה לא מקלט בטוח".

היא אומרת שכשפנתה לוועד הבניין בנושא – הם אמרו לה כי ידעה לאיזה בניין היא נכנסת. "אמרו לי באת להשכיר דירה בבניין ישן אז אין לך מה לצפות, זה חוסר במתקנים של הבניין שאת צריכה לשאת בו. אפילו לא ניסה לעשות עם זה משהו למראית עין. אנחנו לא מרגישים בטוחים פה, למזלנו עוד חודשיים נעבור לדירה עם ממ"ד".

"זה אזור מטווח, אי אפשר שיהיה מקלט בלי דלת"

גם בתל אביב המצב הוא דומה. יובל, שמתגורר במרכז העיר, חזר להורים כדי שלא להיות במקלט שלו – שהדלת היחידה שיש בו היא מברזל עם חורים, ונראית יותר כמו דלת של גינה מאשר של מקלט. "זה בעיקר מתסכל כי זה מה שמונע ממני לנהל שגרה. לצאת למקלט חלופי באזעקות בלילה הופך את הסיפור לסיוט. זה אזור מטווח, אי אפשר להסתמך על מקלט בלי דלת".

מאי, שגרה באזור אחר בעיר, אומרת שגם אצלה המקלט בבניין לא תקני, ומוסיפה: "האירוע הזה הוא מלכודת מוות אמיתית. העיריות מתנערות, גם פיקוד העורף, מי מטפל בבעיה הזו? מה שמטריד שנראה שאין לזה אבא ואימא. מן הסתם שבעלי דירות לא ירצו להשקיע סכומים כאלה כשהם לא גרים בבניין".

רעי רביב, שמתגורר בחיפה בדירה שכורה, עבר זמנית במלחמה עם ילדיו הקטנים לדירה של חברים עם ממ"ד – כדי שלא להסתמך על המקלט בבניין שלו. "אין לנו במקלט דלת וחלון הדף, זו דלת עץ פשוטה שרוח יכולה לפתוח. לפני הסבב הנוכחי ניסיתי להניע מהלך של השוכרים מול בעלי הדירות, וזה מוסמס. יכול להיות שאם היינו מתעקשים בזמן זה היה קורה". הוא מקווה שאחרי הסבב הנוכחי בעלי הדירות בבניין שלו יתקנו את הליקויים.

לא תמיד בעלי הדירות מעלימים עין מהמצב. גלי (שם בדוי), בעלת דירה בגבעתיים, דווקא בדקה לגבי תיקון המקלט בבניין שבו גם היא גרה – אך גילתה כי תיקון המקלט יעלה לבעלי הדירות בסביבות חצי מיליון שקלים.

"זה בניין שמיועד לתמ"א, ורוב בעלי הדירות לא גרים פה אז הם לא מוכנים לשלם את זה", היא אמרה. כשיש התרעה היא, בתה והכלבה רצות למקלט הציבורי הסמוך, והיא דואגת להכווין את שוכרי הדירות למקלטים הקרובים. "הפתרון היחיד הוא להרוס ולבנות את הבניין הזה, היסודות כאן רעועים לגמרי", היא אומרת.

מבין העיריות שפנינו אליהן, היחידה שטענה כי היא אוכפת את הנושא של תקינות מקלטים בבניינים – ולא רק בנוגע לפינוי חפצים מהמקלטים – היא עיריית חיפה. שאר העיריות, רמת גן, גבעתיים ותל אביב, הדגישו כי מי שאחראי לתקן את הליקויים הם בעלי הדירות.

מעיריית גבעתיים נמסר: עיריית גבעתיים אינה מפקחת על מקלטים ומרחבים מוגנים בבתים הפרטיים והיא אינה בעלת סמכות לאלץ בעלי נכסים לתקן את המרחב המוגן בבעלותם.

מעיריית תל אביב נמסר: פעילות העירייה במבנים פרטיים מתמקדת בנושאים נקודתיים בלבד, כגון טיפול בפניות הנוגעות לתפוסה, ניקיון או חסימת מקלטים בציוד, שבהם אגף הפיקוח מוסמך לבצע אכיפה. מעבר לכך, תחזוקה שוטפת של מרכיבים במקלט, כגון דלתות, חלונות או ליקויי תחזוקה אחרים, היא עניין פרטי שבאחריות בעלי הנכסים.

עיריית תל אביב הוסיפה: לעירייה אין את המשאבים או כוח האדם לבצע פיקוח ותחזוקה במקלטים פרטיים, ולכן פעולות האכיפה והפיקוח מתבצעות בהתאם לסדרי עדיפויות ולמשאבים הקיימים. במקרים חריגים שבהם מתגלה חשש לבעיה קונסטרוקטיבית או לסכנה למבנה, הנושא מועבר לטיפול הגורמים המקצועיים בעירייה במסגרת תחום מבנים מסוכנים או פיקוח על הבנייה. עם זאת, ליקויי תחזוקה כגון חלון שאינו נסגר או דלת שאינה תקינה אינם מצויים בתחום טיפול העירייה.

מעיריית רמת גן נמסר: האחריות לתקינות מקלטים בבניינים פרטיים חלה על בעלי הדירות ווועדי הבתים. לצד זאת, העירייה נותנת מענה לפניות נקודתיות בנושא ומבצעת אכיפה ככל האפשר. בעיריית רמת גן הוקם מיזם "מבניין לקהילה", במסגרתו מקדמים הכשרות והדרכות לראש וועדים כך שיקבלו כלים כדי על לתת מענה הולם לנושא.

מעיריית חיפה נמסר: כאשר מתקבלת פנייה בנוגע למקלט פרטי, מפקח מטעם העירייה מגיע למקום ומוציא לבעלי הנכסים דרישה לתיקון הליקויים. מעקב מתבצע עד לתיקון הליקויים. במידה וישנם ליקויים הדורשים את התערבות פיקוד העורף, העירייה פונה לפיקוד כדי לקבל חוות דעת, ומתאימה את הדרישה לבעלי הנכסים על פי הנחיות פיקוד העורף. ככל שזו לא ממולאת, ננקטים הליכי אכיפה כולל רישום דוחות. פניות מסוג זה אינן שכיחות.