הכטב"ם שהועתק מהשאהד והטיל שחיסל את ח'אמנאי: הנשק שנחשף במערכה באיראן

במערכה נגד איראן מככבים לא רק מפציצים, נושאות מטוסים ומערכות הגנה מוכרות, אלא גם דור חדש של אמצעי לחימה: הכטב"ם האמריקאי LUCAS שנולד בהשראת השאהד, טיל ה-PrSM שערך בכורה מבצעית, וחימושי הסטנד-אוף הישראליים שמאפשרים פגיעה מדויקת מטווח רחוק. המכנה המשותף לכולם הוא שימוש מאסיבי בחימושים חכמים המשוגרים מרחוק – עם פחות סיכון לטייסים, דיוק גבוה יותר בפגיעה, ובחלק מהמקרים גם שילוב של בינה מלאכותית.

"זה חיסכון עצום בתחמושת", אומר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "פעם היית צריך מאות מפציצים כדי לפגוע במטרה. היום אתה יכול להשיג את אותו אפקט עם ארבעה מטוסים שמטילים כמה חימושים מדויקים".

האמריקנים העתיקו את השאהד ושיגרו בחזרה

אחד החידושים הבולטים שעליהם הודיעו האמריקנים רשמית במערכה הוא הכטב"ם המתאבד LUCAS (לוקאס) – ראשי תיבות של Low-cost Unmanned Combat Attack System. מדובר בכלי שפותח בארה"ב באמצעות הנדסה לאחור של הכטב"ם המתאבד שאהד-136, אחד מכלי התקיפה המזוהים ביותר עם איראן. הכטב"ם הזה שימש את הרפובליקה האיסלאמית ושלוחותיה במזרח התיכון, ואף השתתף בפלישה הרוסית לאוקראינה.

לפי הודעת פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), בסוף פברואר נעשה שימוש מבצעי ראשון בלוקאס לתקיפת מטרות איראניות במהלך הלחימה. מפקד הפיקוד, האדמירל בראד קופר, אף הגדיר את המערכת כ"נשק חיוני", אם כי לא פירט באילו מטרות בדיוק נעשה בה שימוש בתוך איראן.

הרעיון האמריקני היה לקחת את היתרון האיראני של ייצור המוני וזול – אך לשפר אותו באמצעות שכבת תוכנה מתקדמת יותר. "האיראנים מייצרים את זה בצורה מאוד זולה מחומרים פשוטים", אומר קליסקי. "האמריקנים העתיקו את זה, אבל הוסיפו תוכנות חכמות כדי להפוך אותם לנחילים חכמים, לא סתם כטב"ם שטס ומתפוצץ".

הטיל האמריקני החדש שרשם בכורה מבצעית

אמצעי לחימה נוסף שעבר טבילת אש מבצעית הוא הטיל הבליסטי הטקטי החדש לטווח קצר PrSM (Precision Strike Missile). הטיל נכנס לשימוש בצבא ארה"ב לפני כשנתיים, אך כעת הופעל לראשונה בשדה הקרב. האדמירל קופר אמר לאחר הבכורה המבצעית כי הטיל מעניק לצבא האמריקני "יכולת תקיפה עמוקה שאין לה מתחרים".

הטיל משוגר ממשגרים קרקעיים כמו HIMARS ו-MLRS, ונועד להשמיד מטרות בעומק השטח – משגרי טילים, סוללות הגנה אווירית ומכ"מים. הוא יועד להחליף את מערכת הטילים הוותיקה ATACMS, במערכת מתקדמת יותר המתאימה ללחימה במאה ה-21, עם טווחים גדולים יותר, דיוק משופר ויכולת לשאת סוגים שונים של ראשי קרב.

הטיל החדש מסוגל לפגוע במטרות בטווח של עד כ‑500 ק"מ, הרבה מעבר לטווח של רוב מערכות הארטילריה או הטילים הקונבנציונליים. לדברי קליסקי, השימוש בו באיראן מאפשר לאמריקנים להפעיל אש מדויקת גם ללא הסתמכות על מטוסי קרב בלבד. "זה קרב משולב", הוא מסביר. "מטוסים לא עובדים 24 שעות ברצף – הם יוצאים למשימה, מטילים את הפצצות וחוזרים להתחמש. בינתיים צריך משהו באמצע שימשיך לפגוע במטרות".

החימוש הישראלי שחוצה את החלל בדרך למטרה

לפי דיווחים בתקשורת הזרה, אחד החימושים שבהם השתמשה ישראל במערכה הוא הטיל הבליסטי המשוגר ממטוס קרב "אנקור כחול" (Blue Sparrow). לפי הפרסומים, טיל זה שימש גם בתקיפה המפתיעה שבה חוסל המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, במתחם שלו בטהראן.

מדובר בטיל בליסטי המשוגר ממטוסי F-15, בעל טווח של עד כ-2,000 ק"מ, משקל של כ-1.9 טון ואורך של יותר מ-6.5 מטרים. ייחודו הוא במסלול הטיסה: לאחר השיגור הוא מטפס אל מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ, ואז חוזר ונכנס אליה במסלול בליסטי בדרך לפגיעה במטרה.

היכולת הזו מקשה מאוד על מערכות ההגנה האווירית לזהות אותו בזמן ומצמצמת משמעותית את חלון התגובה של המטרה. בשל כך, הוא נחשב מתאים במיוחד לפגיעה במטרות בעלות ערך גבוה ומוגנות היטב, מבלי לחשוף את המטוסים המשגרים לסיכון.

הטיל פותח במקור כחלק מסדרת "אנקור" הישראלית – הכוללת גם את "אנקור שחור" ו"אנקור כסוף" – שנועדה לדמות טילי סקאד במסגרת ניסויי יירוט של מערכות הגנה אווירית. עם השנים הותאם הדגם גם לשימוש מבצעי כחימוש אוויר-קרקע מהיר במיוחד.

להכות מרחוק מבלי להיכנס לעומק הסכנה

שם בולט נוסף בצד הישראלי הוא הראמפייג' (Rampage) – טיל אוויר-קרקע לתקיפות סטנד-אוף מדויקות נגד מטרות איכות. הטיל פותח בשיתוף פעולה בין התעשייה האווירית ואלביט, ונועד לאפשר לחיל האוויר לפגוע במטרות רחוקות מבלי להכניס את מטוסי הקרב לעומק האזור המאוים.

הראמפייג' משוגר ממטוסי קרב ומונחה באמצעות GPS או ניווט אינרציאלי ויכול לפגוע במטרות מטווח של עד כ-250 ק"מ. לאחר השיגור הוא נע במסלול בליסטי ונעזר בכנפונים כדי לשמור על יציבות ולעבור מרחקים ארוכים עד הפגיעה במטרה. "הרעיון הוא שבמקום שהטייס יתקרב מאוד למטרה – כמו במלחמות הישנות – אפשר לשגר את הטיל מרחוק והוא מגיע אליה לבד", אומר קליסקי.

לפי הערכות שונות, נעשה שימוש בטיל גם בתקיפה הישראלית באיראן באפריל 2024 נגד סוללת טילי נ"מ מדגם S-300 בבסיס אווירי באזור איספהאן. בתיעוד שפרסם חשבון ה-X הרשמי של חיל האוויר ב-7 במרץ נראה מטוס קרב מסוג F-16I, המכונה "סופה", כשהוא חמוש בטילי ראמפייג' לקראת תקיפות באיראן במסגרת מבצע "שאגת הארי". הטיל הופעל בעבר גם בתקיפות ישראליות בתימן.

ה"אייס ברייקר" עם העין האלקטו-אופטית

חימוש ישראלי נוסף שעלה לכותרות במערכה הוא "אייס ברייקר" (Ice Breaker) מתוצרת רפאל. מדובר בטיל שיוט ארוך טווח המשוגר ממטוס קרב, שנועד לפגוע במטרות יבשתיות וימיות מטווח של עד כ-300 ק"מ. לפי רפאל, הטיל יודע לתפקד גם בסביבה שבה מערכות ניווט לווייניות (GNSS) משובשות, ומצויד בראש ביות אלקטרו-אופטי מתקדם שבאמצעות בינה מלאכותית יודע לרכוש ולזהות מטרות.

מערכת זו מאפשרת לטיל לזהות את המטרה באמצעות השוואה בין תמונת המטרה שנמצאת בזיכרון שלו לבין מה שהוא "רואה" בזמן הטיסה, ואף לבצע זיהוי אוטומטי של מטרות. המשמעות היא שהטיל לא מסתמך רק על נקודת ציון גאוגרפית, אלא מסוגל לזהות ולפגוע במטרה עצמה בדיוק גבוה במיוחד.

טומהוק "שחור": סימן לדגם מתקדם יותר?

בדיווח באתר The War Zone, שהתבסס על תמונות שפרסם הצבא האמריקני, עלתה האפשרות כי נעשה שימוש בגרסה חריגה של טיל השיוט טומהוק – שצבועה בשחור מבריק במקום האפור המוכר. לפי הניתוח, ייתכן שמדובר בדגם מתקדם יותר, אולי כזה הכולל מאפיינים חמקניים שנועדו לשפר את שרידות הטיל בזמן הטיסה. הצבע הכהה עשוי גם להקשות על זיהוי הטיל כשהוא טס בגובה נמוך מעל פני הים, ואף לרמז על ניסיון להפחית את חתימת האינפרה-אדום שלו. עם זאת, עד כה לא פורסם אישור רשמי לזהות הדגם או ליכולותיו, ולכן לפי שעה מדובר בהערכה מעניינת בלבד.