בלי קבלת אחריות: נתניהו חשף את תשובתו למבקר ופרסם ציטוטים סלקטיביים

ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם הערב (חמישי) את תשובותיו למבקר המדינה במסגרת בדיקת אירועי 7 באוקטובר, שהופסקה בהחלטת בג"ץ. במסמך בן 55 עמודים, נתניהו נמנע מקבלת אחריות אישית ומטיל את עיקר האשמה על מערכת הביטחון ועל ממשלות קודמות. הפרסום כולל ציטוטים חלקיים בלבד שאושרו לפרסום, הן מדבריו והן מדברי ראשי מערכת הביטחון, כפי שבחר להביאם.

התשובה המלאה של נתניהו למבקר המדינה

נתניהו מבקש לערער על הנרטיב שלפיו הוא זה שהוביל את מדיניות ה"הסדרה". לטענתו, הוא התנגד למונח זה ולהשלכותיו, בעוד ראשי מערכת הביטחון היו אלו שדחפו למהלכים כלכליים ואזרחיים מול עזה.

לאורך המסמך מדגיש נתניהו החלטות עבר – מההתנתקות ועד סוגיית הכסף הקטארי – ומפנה זרקור גם לתקופות החריגות יחסית בעשורים האחרונים שבהן לא כיהן כראש ממשלה, כחלק מהטיעון הכולל שלו באשר לשרשרת האחריות. לדבריו, שורשי הכישלון האסטרטגי ביום הטבח נבעו בעיקר מאירועים שהתרחשו בתקופות אלה, ובראשם נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000 וההתנתקות בשנת 2005.

במסמך "מענה ראש הממשלה לשאלות מבקר המדינה", מציג בנימין נתניהו קו הגנה המטיל את האחריות לטבח 7 באוקטובר על כשל מודיעיני ומבצעי עמוק של מערכת הביטחון, ועל החלטות היסטוריות כמו ההתנתקות, שיצרו את התשתית לאיום.

לטענת נתניהו, הכשל ב-7 באוקטובר נובע מאובדן יתרון מודיעיני והגנתי שהיה באחריות גופי הביטחון, אשר הציגו לדרג המדיני מצג שווא של הרתעה ושקט. לדידו, הדרג המדיני פעל על בסיס המידע המודיעיני השגוי שסופק לו, בעוד שההחלטות האסטרטגיות ארוכות הטווח שלו (כמו התנגדות להתנתקות ובניית הגדר) היו נכונות.

נתניהו כתב בהודעתו: "אני בטוח שכולנו רוצים להגיע לחקר האמת. חקר האמת על אירועי 7 באוקטובר ומה שקדם להם. המסמך שאני מחזיק ביד כולל את התשובות שנתתי למבקר המדינה במסגרת בדיקת המבקר את אירועי 7 באוקטובר".

הטענות המרכזיות של ראש הממשלה

היעדר התרעה וכישלון המודיעין

• הטענה המרכזית והחוזרת של נתניהו היא כי לא קיבל שום התרעה על כוונות המלחמה של חמאס, וכי המידע שהוצג לו היה הפוך לחלוטין מהמציאות
• הערכת ההרתעה נתניהו טוען כי לאורך שנת 2023 ועד ימים ספורים לפני הטבח, כל גופי המודיעין (שב"כ, אמ"ן) הציגו בפניו הערכה אחידה לפיה חמאס מורתע, אינו מעוניין במלחמה, ומבקש לשמור על "יציבות אזרחית" ושיפור המצב הכלכלי ברצועה.
• הסתרת תכנית "חומת יריחו": ראש הממשלה טוען כי מעולם לא הוצגה בפניו תכנית ההתקפה של חמאס ("חומת יריחו"), וכי לא עודכן על קיומם של אימונים המדמים את התכנית הזו. לטענתו, המידע שהוצג לו בעבר דיבר על "חדירות בודדות" או "פיגועי מנהרות" ולא על פלישה המונית לכיבוש יישובים.
• עיוורון בליל המתקפה: נתניהו מדגיש כי גם בלילה שקדם להתקפה ובבוקר 7 באוקטובר, הערכת גורמי הביטחון (הרמטכ"ל וראש השב"כ) הייתה שמדובר בתרגיל או באירוע נקודתי, ולא במלחמה כוללת, ולכן לא הומלץ לו לגייס מילואים או להעלות כוננות באופן דרמטי.

מערכת הביטחון בלמה יוזמות התקפיות

• נתניהו טוען כי לאורך השנים הוא ביקש לקדם מדיניות אגרסיבית יותר כלפי חמאס, אך נבלם על ידי ראשי מערכת הביטחון והשרים גנץ, איזנקוט, יעלון וכוכבי
• התנגדות לכיבוש הרצועה: נתניהו מציג פרוטוקולים מדיוני קבינט במבצע צוק איתן ב-2014 שבהם ראשי הצבא והשב"כ התנגדו נחרצות לכיבוש עזה ולמיטוט שלטון חמאס, בטענה שאין לכך היתכנות, שהמחיר בחיי אדם יהיה גבוה ושאין אסטרטגית יציאה.
• בלימת סיכולים ממוקדים: ראש הממשלה טוען כי לחץ לבצע סיכולים ממוקדים בראשי חמאס (כמו יחיא סינוואר ומוחמד דף), אך נתקל בהתנגדות או בהמלצות לדחות פעולות אלו כדי לא להסלים את המצב.

השורש ההיסטורי: ההתנתקות

• נתניהו טוען כי האחריות האסטרטגית למצב בעזה נעוצה בנסיגה הישראלית מרצועת עזה בשנת 2005. הוא מזכיר כי התפטר מהממשלה ערב ההתנתקות והזהיר כי המהלך יהפוך את עזה לבסיס טרור איראני, וטוען כי הנסיגה שללה מישראל את היכולת המודיעינית והמבצעית לשלוט בשטח ולמנוע את התעצמות חמאס.

סוגיית הכסף הקטארי

ביחס לטענה כי חיזק את חמאס באמצעות הכסף הקטארי, נתניהו טוען כי:

• המהלך היה המלצה של גורמי הביטחון כדי למנוע אסון הומניטרי והסלמה.
• הכסף היה מיועד לצרכים אזרחיים ופוקח על ידי השב"כ והמוסד.
• ממשלת בנט-לפיד המשיכה ואף הגדילה את היקף הסיוע וההיתרים לפועלים, מתוך אותה תפיסה,.

סוגיית הגדר - מכשול שעון חול

• נתניהו דוחה את הטענה שהזניח את ההגנה. הוא טוען כי דחף להקמת המכשול התת-קרקעי והעילי שעון חול למרות התנגדויות או ספקות שהועלו בעבר לגבי העלות והנחיצות.
• לטענתו, הכשל ב-7 באוקטובר נבע מכך שהאויב זיהה תורפה מבצעית כמו עיוורון האמצעים הטכנולוגיים ולא בגלל שהמכשול עצמו לא היה נחוץ, וכי גורמי הביטחון הציגו את המכשול כפתרון שמונע פלישה קרקעית.

מדיניות ההסדרה מול חמאס

• התנגדות עקרונית להסדרה: ראש הממשלה טוען כי המונחים "הכלה" ו"שקט" מעולם לא נכללו בדירקטיבה שלו. הוא מדגיש כי בדיונים ביטחוניים הבהיר שאינו מחפש שקט בכל מחיר, אלא הרתעה.
• לחץ מצד מערכת הביטחון: נתניהו טוען כי ראשי המערכת (השב"כ, אמ"ן וצה"ל) הציגו בפניו שוב ושוב את הצורך ב"צעדים אזרחיים" כדי לשמר את השקט. הוא מצטט מסמך של אמ"ן הממליץ על "הדה-אסקלציה" ועל "פרויקטים תשתית ארוכי טווח" כדי לייצב את המצב הביטחוני.
• המשכיות בממשלת בנט-לפיד: נתניהו מדגיש כי ממשלת בנט-לפיד המשיכה ואף העמיקה את המדיניות הזו. צוין כי חודש לאחר כניסת בנט לתפקיד, הרש"פ חזרה להעביר משכורות לרצועה, ובנט החליט לנקוט בצעדים לשיפור המצב הכלכלי, כולל הגדלת היתרי הפועלים ל-15,000.

הפרוטוקולים החסויים: כך נמנעו חיסולי ראשי חמאס

נתניהו חושף שורה של דיונים דרמטיים מהשנים האחרונות, בהם לטענתו ביקש לחסל את צמרת חמאס (סינוואר ודף) אך נבלם על ידי ראשי הצבא והשב"כ:

• ניסיון החיסול של מוחמד דף (שומר החומות, 2021): נתניהו מציג פרוטוקול שבו הוא דורש לחסל את מוחמד דף גם לאחר הפסקת האש. הרמטכ"ל כוכבי מתנגד נחרצות: "זו תהיה שגיאה ללכת על דף ואז להישאר עם סינוואר... אני ממש מתנגד לזה... בעיניי זו תהיה שגיאה חמורה". נתניהו משיב לו: "זו לא תהיה שגיאה חמורה להוריד את דף עכשיו... צריך לתת לנדב (ראש השב"כ) לפחות את היממה הקרובה כדי לנסות לממש...".
• בדיון נוסף ביום שלמוחרת, נתניהו מעלה שוב את סיכול דף ("אמרתי לביידן שאנחנו זקוקים לעוד 48 שעות כדי למצות אפשרות של חיסול המחולל שמפקד על הכוחות"). הוא פונה לראש השב"כ: "יש לך את מחר ואת מוחרתיים". שר הביטחון בני גנץ מגיב: "זה דבר חדש, לא על זה דיברנו!". נתניהו מתעקש: "המסקנה היא פשוטה – אם אתה חושב שדף הוא יעד ערכי, ובעיניי הוא סופר ערכי שנותן לנו הרתעה ארוכת שנים, גם אם זה יעלה באיזו שהיא אסקלציה זמנית...".
• ניסיונות חיסול ב-2023: נתניהו כתב כי בינואר 2023 הנחה את ראש השב"כ רונן בר לקדם את חיסול סאלח אל־עארורי, והתיר לפרסום ציטוט חלקי בלבד שיוחס לתשובת ראש השב"כ: "זה לקחת את השב״כ למקום מורכב, אני לא חושב שזה נכון". עוד נכתב במסמך כי במאי 2023, לאחר ירי רקטות, נתניהו דרש "תגובה עוצמתית שתעביר מסר הרתעתי לאזור כולו" ושאל אם קיימת מוכנות לסיכול צמרת חמאס, אך סגן ראש השב"כ וראש אמ"ן ענו כי אין כעת מוכנות כזו.
• בנוסף, פרסם נתניהו ציטוטים מפגישת עבודה שקיים עם ראש השב"כ ביולי 2023. "עשיתי לך פה השוואה על היקף ההתרעות (ביהודה ושומרון)", אמר לו בר. "זה בשנת 2021 וזה עכשיו. בכל יום נתון אנחנו עוסקים ב-X של התרעות. ניתן לראות את העלייה באכוונות הבין אזוריות, רובן מעזה". נתניהו השיב: "צריך לתת להם בראש. תהרגו שם מישהו". בר ענה: "סיכמתי עם הרמטכ"ל ושר הביטחון שאנחנו מעבירים להם בציר חשאי, כנראה השבוע, מסר לסינוואר שאנחנו מתחילים לשחק בפועלים בקרוב. אחר כך יהיו הפועלים ואנחנו מכינים מבצע בחתימה נמוכה". נתניהו חזר: "צריך להרוג שם מישהו".

לפיד: "נתניהו הוזהר שוב ושוב - והתעלם"

ראש האופוזיציה יאיר לפיד מתח ביקורת חריפה על תשובתו של ראש הממשלה, ומסר: "בניגוד גמור לטענות שלו, נתניהו הוזהר שוב ושוב לפני 7 באוקטובר, כולל על ידי, והתעלם מכל האזהרות". הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט האשים: "מניפולציות, עיוותים וחלקיקי ציטוטים משנים עברו לא ישנו את האמת האחת".

ממועצת אוקטובר נמסר בתגובה: "כפי שלא הסכמנו לקבל את תחקירי צה"ל והשב"כ, שהראו תמונה חלקית ומגמתית, כך אנחנו דוחים את ניסיונו של ראש הממשלה, אחד הנחקרים הראשיים בוועדת החקירה הממלכתית שתקום, לפרסם פרוטוקולים חלקיים שנבחרו בקפידה".

"כפי שהיינו חלק מעצירת עבודת מבקר המדינה, שביקש לחקור את נושאי הליבה ולזהם את החקירה העתידית, כך אנחנו דוחים כל מניפולציה שנעשית על הציבור הישראלי בניסיון להימלט מחקר האמת".