מפקדת "שלחה חייל להתאבד", אחר נדרש להיכנס למבנה המכיל אסבסט: דוח חמור של נציבת קבילות החיילים

נציבת קבילות החיילים, תא"ל (במיל') רחלי טבת ויזל, הגישה היום (שני) לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת את הדוח השנתי לשנת 2025. מהדוח עלה כי התרחשה פגיעה במשרתי ומשרתות הקבע, עם עלייה משמעותית של 40% בקבילות שהוגשו מטעמם.

הדוח חשף גם התנהלויות חריגות של מפקדים הכוללות אלימות פיזית ומילולית והתנהגות רשלנית במקרים מסוימים. כך גם באשר להתנהלות המפקדים עם מצוקה נפשית של חיילים שהתייחסו לנושא בקלות דעת ובאדישות.

העלייה החדה בקבילות של משרתי ומשרתות הקבע

בשנת 2025 חלה עלייה משמעותית של 40% בקבילות שהוגשו בידי משרתות ומשרתי הקבע. בין הנושאים הבולטים בקבילות שהוגשו: פערים ותקלות בעדכון הרְשומת האישית שהובילו לפגיעה בפרט, טיפול ב"משאב האנושי" - אי-הכרת פקודות מדיניות, פערים ביישומן ומימושן בידי גורמי משאבי האנוש, היעדר שקיפות בשיח עם משרתי הקבע ועוד.

נציבת קבילות החיילים התייחסה לעלייה המשמעותית: "מדובר באיתות אזהרה שמחייב פעולה שתבטיח כי לצד הציפייה לטוטליות ממשרתי הקבע, בפרט לאחר שנתיים של פעילות עצימה ושוחקת, פועלות רשויות הצבא על מנת לוודא כי זכויותיהם נשמרות וכי הטיפול בהם הוא מלא ומקצועי".

קבילות משרתי המילואים והמלש"בים

באשר למשרתי המילואים, חלה אומנם ירידה בכמות הקבילות שהוגשו ביחס לשנת 2024, אולם ביחס לשנים שקדמו למלחמה - מדובר בהיקף נרחב של קבילות. הקבילות עסקו בין השאר בהתנהלות חריגה של מפקדים, שחרור משירות באופן מיידי ללא קבלת אישורים מתאימים, טעויות במנהל וברשומת, כדוגמת אי-הזנת ימי מילואים או הזנת רשומת שגויה אשר הובילה לפגיעה בהטבות שונות ועוד.

מתלונה חריגה של משרת מילואים, עולה כי בשיחה טלפונית עם מספר משתתפים שבה לקח חלק, התבטא אחד הנגדים במילואים באמירה גזענית כלפי שני חייליו של הקובל ואמר: "קשה לי לעבוד עם שני הרוסים האוטיסטים האלה". בירור הקבילה העלה כי בשיחה שהתקיימה אכן נאמרה האמירה הגזענית וכי מדובר באירוע חריג וחמור.

נוסף על כך, מהקבילות שהגישו המלש"בים עולה כי קיימים זמני המתנה ארוכים לבדיקות בריאות הנפש, פגמים בהליכי המיון ועוד.

אלימות, התבטאויות לא ראויות ואי-מימוש המלצות רפואיות

35% מכלל נושאי הקבילות עסקו בהיבטים הנוגעים לפיקוד ולמנהיגות. מדובר באחוז דומה לשנה הקודמת, אך בהסתכלות ארוכת שנים ניתן להבחין במגמת ירידה מתונה. הקבילות בנושא זה נעות בין טענות חיילים על אלימות פיזית ומילולית, דרך התבטאויות לא ראויות ונוקשות יתרה, וכלה באי-מימוש המלצות רפואיות מצד מפקדים או במענה לקוי מצדם למצוקה נפשית של פקודיהם.

הדוח חשף מקרה חריג בזמן תמרון בלבנון: מפקד הפלוגה הבחין כי גומיות הנעליים של חייל בשירות חובה לא היו במקומן, ניגש אליו בכעס, תפס את רגלו, חתך את מכנסיו בסכין - ופצע אותו קלות לעיני יתר החיילים. במקרה אחר, הלין חייל על כך שבמהלך פעילות מבצעית מפקדו כיוון לעברו רובה אוויר שמצא באחד המבנים בשטח, ירה לעברו - ופגע בגופו. בצל חומרת האירוע הועבר הטיפול למשטרה הצבאית החוקרת.

בתקרית חריגה נוספת חייל הלין על כך שלאחר שיצא מתוסכל משיחה עם מפקדת הפלוגה והביע רצון לפגיעה עצמית, אמרו לו: "אז תתאבד, קח את הנשק ותתאבד".

כמו כן, בקבילה שהגיש חייל המשרת בבסיס שנפגע במהלך המלחמה, הוא טען כי נדרש יחד עם חבריו למחלקה להיכנס למבנה מסוכן המכיל אסבסט ולפנותו מציוד מבצעי - כאשר אמצעי הבטיחות היחיד שקיבלו הוא מסכת קורונה. זאת, חרף הנחיות בטיחות המחייבות נעילת נעלי עבודה, סרבל ומסכה המיועדים לעבודה באסבסט. ממצאי הקבילה העלו כי נפל פגם חמור בהתנהלות המפקד, אשר פעל בניגוד להנחיות מפקדיו וקצין הבטיחות היחידתי שהנחו על אמצעי מיגון הנדרשים.

הפגיעה בזכויות הפרט - והפער ביישום מדיניות הצבא

בדומה לשנים עברו, היקפן של הקבילות הנוגעות לפגיעה בזכויות הפרט נותר גבוה. כך גם אחוז הקבילות המוצדקות מתוכן. ניתוחם של ממצאי הקבילות מעלה תמונת מצב בעייתית ומטרידה - רבות מהקבילות המוצדקות אינן נוגעות לפערים במדיניות הצבא הנוגעת לזכאויות שונות של הפרט, כי אם לפערים ביישום המדיניות האמורה בחילות ובאגפים, בפיקודים וביחידות עצמן.

באשר לתנאי המחיה והתשתיות בצה"ל, במהלך השנה האחרונה קיימה הנציבה עשרות ביקורים בבסיסי צה"ל השונים ובחלקם עלו פערים בהיבטי היסעים, מרחבים מוגנים מזון ותשתיות - ובכלל זה תשתיות מגורים רעועות ומוזנחות, לעיתים כאלה שאינן מתאימות להיקף המשרתים במקום.

מענה לקוי מצד מפקדים למצוקה נפשית של פקודיהם והתנהלות בניגוד לפקודות

באחד המקרים המצוינים בדוח עולה כי כאשר חיילת שיתפה את מפקדת המחלקה שלה במצוקתה הנפשית, ענתה לה המפקדת "באסה" והלכה, בניגוד למצופה ממנה כגורם פיקודי. עוד מצאה הנציבה כי כאשר ציינה החיילת בפניה כי מצבה הנפשי ירוד, לא פנתה המפקדת לגורמי ברה"ן, בטענה שלאורך ההכשרה היו פעמים רבות שבהם הציפה החיילת קשיים נפשיים, והדבר היה "שגרתי" לטעמה.

התנהלות דומה עלתה גם מבירורה של קבילה נוספת, במסגרתה עלה כי חיילת שיתפה את מפקדתה כי יש לה מחשבות אובדניות וכתבה לה "לא אכפת לי מכלום, אני עלולה לפגוע בעצמי", ונענתה "או-קיי", מבלי שמפקדתה דיווחה על הדברים לדרגים הממונים עליה.

בנושא אחר, מקבילתו של חייל, מפעיל צמ"ה עלה כי סגן מפקד הפלוגה דאז, אשר אמון על שליחת החיילים למשימות במהלך סבבי הלחימה, הנחה את החייל להיכנס לשטח לבנון ללא ליווי וללא מכשיר קשר כמתחייב בפקודות.