מאות טילים, אלפי רקטות ואלף כטב"מים: זה הארסנל שנותר לחיזבאללה

מטחי הרקטות והכטב"מים המשמעותיים ששיגר חיזבאללה אמש (רביעי) מכמה אזורים בלבנון לכל רחבי הצפון סימנו את הרחבת מעורבותו במערכה האזורית. לפי ההודעה שפרסם ארגון הטרור השיעי, השיגורים בוצעו במסגרת מבצע חדש נגד ישראל, והם כללו עשרות רקטות וכטב"מים.

אף שחיזבאללה ספג מכות קשות בשנתיים האחרונות – ובהן חיסול צמרת הארגון, פגיעה בתשתיות המבצעיות והיחלשות ציר ההברחות דרך סוריה לאחר נפילת משטר אסד – מומחים מעריכים כי צבא הטרור השיעי עדיין מחזיק בארסנל משמעותי של רקטות, טילים ומל"טים.

לפי הערכת מרכז המחקר עלמא, ערב הצטרפות חיזבאללה למערכה הנוכחית עמד מלאי הרקטות והטילים שלו על עד כ-25 אלף. אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר סגנית ראש המל"ל, מעריכה כי כיום נותרו בידי הארגון כ-20% בלבד מהיכולות שהיו לו בתחילת מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023 – אך הוא עדיין מחזיק באלפי רקטות לטווחים קצרים ובינוניים, ולפחות בכמה מאות טילים מתקדמים לטווחים ארוכים יותר. בנוסף, לפי מרכז עלמא, חיזבאללה מחזיק גם בכאלף כטב"מים מתאבדים, שהפכו לאחד הכלים המרכזיים במערכה הנוכחית.

אלפי רקטות לטווח קצר ובינוני

עמוד השדרה של כוח האש של חיזבאללה נותר מערך הרקטות קצרות הטווח. מדובר ברקטות פשוטות וזולות יחסית כמו פלאק-1 ופלאק-2, שמגיעות לטווח של כ-10 ק"מ ונושאות ראשי נפץ של עשרות קילוגרמים. רקטה מסוג פלאק-1 היא זו שפגעה ביולי 2024 במגרש כדורגל במג'דל שמס וגרמה למותם של 12 ילדים ובני נוער. לצד אלה מחזיק הארגון גם ברקטות כבדות יותר, כמו הבורקאן, שראש הנפץ שלה יכול להגיע לחצי טון ולחולל הרס עצום במרחב קטן יחסית.

חלק גדול מארסנל הרקטות הקצרות של חיזבאללה בדרום לבנון מורכב מגראדים ודומיהם – רקטות בקוטר 122 מ"מ שמגיעות לטווח של כ-20 עד 45 ק"מ. רקטות מסוג זה, בהן גם הארש, נחשבות פשוטות וזולות יחסית לייצור ולאחסון, ולכן מאפשרות לארגון לשגר מטחים רחבים יחסית לעבר יישובי הצפון ובסיסי צה"ל הסמוכים לגבול.

לצד הרקטות הקצרות, מחזיק הארגון גם במערך רקטות לטווחים בינוניים שמאפשר לו לפגוע עמוק יותר בשטח ישראל. בין היתר מדובר ברקטות מסוג פאדי-1 ופאדי-2, שמגיעות לטווחים של 100-70 ק"מ, וכן ברקטות איראניות מוכרות כמו פאג'ר-5 וזלזאל-2 שמגיעות לטווח אפקטיבי של עד 180 ק"מ. רקטות אלה כבר מאפשרות לאיים על אזורים רחבים יותר בישראל.

מאיפה מגיע הארסנל שנותר לחיזבאללה?

לדברי טל בארי, מנהל המחקר במרכז עלמא, הארסנל הנוכחי של חיזבאללה הוא שילוב בין שרידים מהארסנל האימתני שהיה בידיו באוקטובר 2023 לבין מאמצי שיקום וייצור שבוצעו מאז. "חלק מהאמל"ח נשאר מהארסנל שהיה להם בתחילת המלחמה, וחלק נוצר מחדש. את הדברים הגדולים יותר – כמו טילי פאתח-110 – הם כמובן לא ייצרו בלבנון. אבל כן ייצרו דברים פשוטים יותר, כמו רקטות גראד, מרגמות וכטב"מים מתאבדים".

מרכיב חשוב נוסף מכונה "הנצלה" – איסוף ושיקום של אמצעי לחימה שנפגעו במהלך הלחימה כדי להחזירם לשימוש. "הם עשו הרבה מאוד הנצלה", הסביר. "אספו אמצעי לחימה שנפגעו, העבירו אותם למקומות בטוחים, שימרו אותם, תיקנו והחזירו אותם לכשירות".

איך נשארו לחיזבאללה טילי פאתח-110?

ברמת האיום העליונה נמצאים הטילים ארוכי הטווח. אחד המרכזיים שבהם הוא פאתח-110 – טיל בליסטי איראני עם טווח של עד כ-350 ק"מ וראש נפץ במשקל 650-200 ק"ג. מדובר באחד הטילים המדויקים והמסוכנים ביותר בארסנל של חיזבאללה שמאפשר לפגוע כמעט בכל נקודה בישראל. הטיל מצויד במנגנוני ניווט מבוססי GPS ומסוגל להשיג דיוק ופוטנציאל הרס גבוהים יחסית – קרובים לאלה של הטילים הבליסטיים המשוגרים מאיראן.

לאורך השנים פיתחה איראן כמה גרסאות מתקדמות של הטיל, שחלקן כוללות מערכות ניווט וכנפי ניהוג לשיפור הדיוק. ביום שני השתמש חיזבאללה בטילים מסוג זה במטח לעבר מרכז הארץ, וטען כי פגע בתחנת התקשורת הלוויינית בעמק האלה ובבסיס של פיקוד העורף.

לפי הערכת מרכז עלמא, בסך הכול נותרו לחיזבאללה כמה מאות טילים מתקדמים, בהם פאתח-110, טילי חוף-ים, טילי שיוט וטילי הגנה אווירית. מתוכם, ההערכה היא כי בידי הארגון נותרו עשרות בודדות של טילי פאתח-110, וייתכן שיש בידיו גם יכולת לשגרם מפירים תת-קרקעיים.

בארי מסביר כי שרידותם נובעת מהאופן שבו חיזבאללה פרס והסתיר את המערכים האסטרטגיים שלו ברחבי לבנון. לדבריו, "את המערכים האסטרטגיים – הטילים המתקדמים והכטב"מים – הם פיזרו בהרבה מקומות שונים, כדי להגדיל את פוטנציאל השרידות שלהם. חלק מהטילים אף הוסתרו בתוך מבנים אזרחיים. "ראינו במהלך המלחמה טילי פאתח-110 שהוסתרו בתוך בתים. הם פרסו אותם ברחבי לבנון, גם באזורים שאינם שיעיים לכאורה – שכרו מקומות ושם הסתירו את הטילים".

מערך הכטב"מים המתאבדים

איום משמעותי נוסף מגיע ממערך הכטב"מים של הארגון. לפי הערכות מרכז עלמא, חיזבאללה מחזיק בכ-1,000 כטב"מים מתאבדים. בין הדגמים המרכזיים נמצאים האבאביל-T, המסוגל לשאת ראש נפץ של כ-40 קילוגרמים למרחק של יותר ממאה ק"מ, וכן הכטב"מים הקטנים יותר ציאד-107 ושאהד-101 – כולם מתוצרת איראן.

במרכז עלמא מציינים כי במסגרת מאמצי השיקום ובניין הכוח שלו תיעדף חיזבאללה את שיקום מערך הכטב"מים, והגדיר אותו כאחד המאמצים המרכזיים בעימות עתידי. בהתאם לכך, חלק ניכר מניסיונות התקיפה שביצע הארגון מאז הצטרפותו למערכה בוצעו באמצעות כטב"מים מתאבדים.

לדברי בארי, הכטב"מים מאפשרים למחבלי חיזבאללה לפעול במרחק גדול יותר מקו הגבול, וכך להגדיל את שרידותם תוך שמירה על יכולת פגיעה מדויקת. בנוסף, הם עשויים לשמש לעיתים גם כתחליף לשימוש בטילי נ"ט כאשר תנאי השטח או האיום על החוליות מקשים על הפעלתם.

בדומה ללחימה ב-2024, חיזבאללה ינסה לבצע מתקפות משולבות הכוללות ירי רקטות, מרגמות ולעיתים גם טילי נ"ט, במטרה ליצור הסחה ולהעמיס על מערכות ההגנה.

מרגמות וטילי נ"ט

לצד הרקטות והטילים מחזיק חיזבאללה גם במערך גדול של מרגמות לטווחים שונים. לפי הערכות, עיקר מערך המרגמות של הארגון מיועד לטווחים של עד כ-10 ק"מ, אם כי מרגמות כבדות יותר מסוגלות להגיע לטווחים ארוכים יותר בעזרת מאיצים. בשל הטווח המוגבל יחסית של אמצעי לחימה אלה, ההערכה היא שחיזבאללה ישתמש במערך המרגמות בעיקר נגד כוחות צה"ל הפועלים בתוך שטח לבנון.

בנוסף מחזיק הארגון גם בארסנל של טילי נ"ט מתקדמים, בהם טילי קורנט ואלמס, שמאפשרים פגיעה מדויקת בטנקים וברכבים משוריינים בטווח של כמה קילומטרים. לפי בארי, היקף הארסנל – על סוגי הטילים השונים – מוערך בכמה אלפים, דבר שעשוי לאפשר לחיזבאללה להמשיך להשתמש בהם לאורך זמן, אם ייווצרו התנאים המבצעיים לשיגורם.

לדבריו, ככל שחיזבאללה יורחק מאזור קו המגע, גם יכולת הפגיעה של המרגמות ושל טילי הנ"ט ביישובים האזרחיים הסמוכים לגבול תפחת משמעותית.

לצד כל אלה מחזיק חיזבאללה גם במערכות נ"מ שונות, בהן טילי כתף המיועדים לפגיעה במסוקים ובמטוסים בגובה נמוך. בנוסף מחזיק הארגון גם בטיל מתקדם יחסית מתוצרת איראן מסוג 358, המכונה "סאקר" בתימן ו-SA-67 בישראל. מדובר בטיל מיירט נגד מטוסים המצויד בראש קרב אלקטרו-אופטי, שנועד לפגוע בעיקר בכטב"מים ובמטרות אוויריות איטיות יחסית.