מלחמת התודעה של איראן והאיומים: "נשיב לכל פגיעה בתגובה נרחבת"

איראן מחריפה את התעמולה התקשורתית והאיומים: מסרים צבאיים שיוצאים מטהרן ומכוונים לארה"ב ולישראל, כותרות מאיימות בעיתונות השמרנית והפצה יזומה של תיעודים צבאיים משתלבים כולם לקו אחד, שנועד להרתיע. האיראנים טוענים: כל פגיעה תיענה בתגובה נרחבת. זהו מהלך מחושב של לוחמה פסיכולוגית שנועד לעצב תודעה ולהקרין עוצמה, גם בלי שינוי ממשי במאזן הכוחות בשטח.

הקו הזה מקבל חיזוק גם בעיתונות השמרנית בטהרן. שער העיתון המשהרי הוקדש אתמול (שלישי) לאיומים ישירים נגד ארה"ב וישראל. "טראמפ ונתניהו יועמדו לדין וייענשו. זו איראן, טעות תיענה בתגובה", נכתב.

במרכז השער מופיע טיל בליסטי גדול, מוקף בדימויים צבאיים נוספים: מטוסי קרב, חיילים, ספינות מלחמה אמריקניות ובסיסים צבאיים, לצד תמונות של טראמפ ונתניהו. הכותרת לוותה בשורה של איומים: "אף חייל אמריקני באזור לא יהיה בטוח. עשרות בסיסים אמריקניים באזור יהיו היעדים הראשונים של איראן.

"הטילים של איראן ירסקו את תשתיות השטחים הכבושים. חיל הים האיראני יטביע את ספינות המלחמה של ארה"ב. הבסיסים הצבאיים של ישראל, כמו במלחמת 12 הימים, נמצאים בטווח הטילים שלנו".

מדובר בלוחמה פסיכולוגית שמבקשת לצייר תמונה של עימות כולל ובלתי נמנע, להעצים את האיומים ולהעביר מסר של שליטה ויכולת פגיעה רחבה. באמצעות ריבוי דימויים צבאיים והצהרות מוחלטות, טהרן מנסה להשפיע על שיקולי הדרג המדיני והצבאי בצד השני, להעלות את המחיר בעת קבלת ההחלטות ולייצר הרתעה - עוד לפני שהתרחשה כל התפתחות שהיא בשטח.

גם הבוקר המשיכה העיתונות הרדיקלית של איראן בקו הזה. שער עיתון אגאה, שנחשב לפחות מוכר ונפוץ, אך מזוהה עם הזרמים הקיצוניים בטהרן, מציג תיעוד של פעילות ימית אמריקנית תחת כותרת נגד נשיא ארה"ב: "טראמפ - שטן בלבוש אדם".

בפועל, השער נועד לחזק את הנרטיב של שליטה איראנית בזירה ולהציג את ארה"ב כצד המאוים ולא כמי שמחזיק ביוזמה. גם במקרה הזה, מדובר בלוחמה פסיכולוגית ממוקדת, ששמה לה למטרה לשחוק את תחושת העליונות של היריב ולהעביר מסר של מוכנות לעימות.

הבית הלבן על הכוונת התודעתית

גם בזירת הרשתות, משמרות המהפכה פועלות באותו קו. סרטון שפורסם אמש בערוצים המזוהים עם הארגון, תחת הכותרת "מסר לנושאת המטוסים לינקולן", מציג כלי שיט, טילי שיוט ופעילות ימית איראנית, בעריכה שנועדה להדגיש שליטה ונוכחות גם בזירה הימית.

לא מדובר בתיעוד מבצעי חריג, אלא במסר תודעתי מכוון - ששואף לשדר יכולת, מוכנות וקרבה ליעד, ולהכניס את הצי האמריקני לתוך משוואת האיום עוד בשלב ההרתעה. זו לוחמה פסיכולוגית שמטרתה לייצר תחושת פגיעות ולהציב סימני שאלה סביב חופש הפעולה של ארה"ב.

במקביל, הופצה אמש גם גרפיקה בערוצים המזוהים עם משמרות המהפכה שמציגה טיל בליסטי ושובל פגיעות מעל וושינגטון, עם הבית הלבן ופסל החירות ברקע. זהו מסר תודעתי ישיר שמכוון לארה"ב ולא נועד להציג יכולת מבצעית - אלא להמחיש תרחיש קיצון ולהחדיר תחושת פגיעות כחלק מקמפיין ההרתעה.

המסרים התודעתיים מגובים גם בהצהרות פומביות חריפות מצד בכירים בטהרן. יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני מהדי מוחמדי אמר אמש בריאיון: "אין דבר כזה 'מכה מוגבלת'. אנחנו נשיב לכל פגיעה בתגובה נרחבת, הן מבחינת היקף והן מבחינת משך הזמן. אנחנו ערוכים לעימות ארוך טווח. אנחנו לא שואפים למלחמה, אף אחד באיראן לא רוצה מלחמה. אבל אם תיכפה עלינו מלחמה, ואם יאיימו על עצם קיומנו, נילחם כך שזו תהיה המלחמה האחרונה.

"בוודאות, המלחמה תתרחב וגם מבחינה גיאוגרפית. גדודי חיזבאללה עיראק, החות'ים בתימן וגם חיזבאללה בלבנון הראו שבכל עימות עתידי הם ישתתפו באופן פעיל", הוא טען. "כל האזור יהיה מעורב. זה לא עימות שיישאר בגבולות איראן".

בהתייחסו לאיומים על ח'אמנאי אמר מוחמדי: "כאשר מאיימים על המנהיג העליון, ברור שאיום כזה לבדו מספיק כדי להרחיב את העימות מעבר לגבולות איראן, מפני שמדובר בדמות דתית רמת-דרג".

התרחישים האיראניים להסלמה

חמזה ספווי, מרצה באוניברסיטת טהראן ובנו של יועצו הצבאי של ח'אמנאי, ניתח במאמר שפורסם אתמול את המתיחות בין איראן לארה"ב ושרטט תשעה תרחישים אפשריים להסלמה.

• ‏תרחיש 1: לחץ פסיכולוגי
• תרחיש 2: תקיפה צבאית מוגבלת
• ‏תרחיש 3: פגיעה במוקדי שלטון
• תרחיש 4: תקיפת תשתיות צבאיות ושל טילים
• תרחיש 5: פגיעה בתשתיות כלכליות
• ‏תרחיש 6: חדירה קרקעית מוגבלת ואזורי חיץ
• ‏תרחיש 7: חנק כלכלי באמצעות כוח צבאי
• תרחיש 8: מהלך משולב, תקיפות וחבלה פנימית
• תרחיש 9: "תרחיש ההפתעה" הטכנולוגי

ספווי סיכם כך את האפשרויות שעומדות על הפרק: "בכל התרחישים, למעט התרחיש הראשון שמטרתו השפעה פסיכולוגית לאחר המחאות, קיימת אפשרות שארה"ב תנקוט פעולה צבאית. עם זאת, בשל אי הבהירות לגבי תגובת איראן, הסיכון עבור ארה"ב גבוה.

"ארה"ב ניצבת מול שתי בעיות. בוונצואלה היא נמנעה מפעולה עד שהובטח שלא ייפגע אף חייל אמריקני. במקרה האיראני, קשה לארצות הברית להגיע לוודאות כזו, ולכן מימוש תרחיש ונצואלה באיראן אינו סביר", הוא הדגיש.

"הצבא האמריקני נבנה לביצוע תקיפות מהירות ויעילות, בעוד שהמבנה הצבאי של איראן עוצב על בסיס עמידה איתנה, הישרדות והתמדה תחת לחץ", הוא הוסיף.

לדבריו, איראן אמנם "נהגה בעבר באיפוק בתגובה על חיסול קאסם סולימאני ועל התקיפה האמריקנית נגד פורדו ונתנז, במטרה לנהל את המשבר ולמנוע הסלמה. אולם כעת החישובים בטהראן השתנו והערכת העלויות עבור ארצות הברית נעשתה מורכבת יותר". ספווי טען כי "טהרן פועלת מתוך הבנה שתגובה סמלית בלבד לתקיפה אמריקנית אפשרית - תמוטט לחלוטין את יכולת ההרתעה של איראן, ולכן השלטון יפעל באופן שונה".