ג'וש שם קץ לחייו לאחר 700 ימי מילואים: "תכננו להתחתן ולעבור לעוטף"

ג'וש (יהושוע) בון ז"ל, הוא חייל בודד שעשה למעלה מ-700 ימי מילואים שם קץ לחייו. הוא נלחם כצלף גם בעזה, גם בלבנון וגם בסוריה - וחברתו סיפרה ל-N12 על הפוסט טראומה שעמה חזר מהמלחמה ועל כך שהצבא לא מכיר בו כחלל צה"ל. הוא נטל את חייו שבועיים בלבד אחרי שסיים את סבב המילואים האחרון, אך בצבא מנגד מסבירים שהוא לא היה בשירות מילואים פעיל, ולכן לא מוגדר כחלל.

במהלך המלחמה ג'וש התנדב שוב ושוב לשירות מילואים. "הוא שירת כצלף, ולדעתי זו לא תהיה הגזמה לומר שהוא הציל חיים של אלפי חיילים", סיפרה בת זוגו, קרן אוליאל. שניהם הכירו במהלך המלחמה, והתאהבו מיד. "אני חושבת שהיינו האור והתיקון אחד של השנייה. ג'וש היה אדם שתמיד אמר 'כן' לכל קריאה לשירות וכל רצונו היה להגן על העם שלנו. היו לנו תוכניות להתחתן, להביא ילדים ולעבור לגור בעוטף עזה, אך לצערי הוא נלקח ממני מוקדם מדי", היא אמרה בכאב.

היו רעשים שהיו טריגר, פתאום הוא "היה" בעזה או בלבנון

קרן אוליאל, בת זוגו של ג'וש ז"ל

שניהם הכירו בזמן המלחמה, ולקרן היה ברור מהרגע הראשון שהוא מתמודד עם פוסט-טראומה: "אי-אפשר היה לפספס את זה אצל אדם שנמצא בלחימה בזמן רב". היא סיפרה שזה היה מתבטא בפלאשבקים, במצבים שהוא פתאום "לא נמצא איתך", אלא במקום אחר, בסיוטים בלילה, ברעידות ובהתקפי חרדה. "רעשים מסוימים היוו טריגר שגרם למבט מזוגג בעיניים וניתן היה להבין שבאותו רגע הוא נמצא שוב בעזה או בלבנון. כיוון שאני פוסט-טראומטית בעצמי, היה לי קל יותר לזהות את המצבים הללו ולעזור לו לצאת מהם".

קרן אמרה כי ניתן היה לדמות את מצבו של ג'וש ל"מגן פלדה שהדף אינספור פגיעות כדי להגן על אחרים. המגן אומנם נראה חזק ויצוק כלפי חוץ, אך כל פגיעה יצרה בו סדקים פנימיים בלתי נראים. בסופו של דבר, למרות גבורתו של המגן, העומס המצטבר הכניע את המתכת והיא לא יכלה לשאת עוד את כובד המערכה".

קרן הסבירה שהם פנו לעזרה באופן פרטי כדי לקבל אותה מהר ככל הניתן ולכן לא פנו לאגף השיקום. "ידענו שההכרה על ידי משרד הביטחון תיקח זמן רב, זמן שלא היה לנו". לדבריה, ג'וש היה בטיפול עד לאחרונה והרגיש שהוא קיבל כלים להתמודדות. "בלילה האחרון שלנו יחד עוד דיברנו על העתיד, והוא אמר שהוא מחכה להרפתקה הבאה שלנו. לצערי זה נגמר בטרגדיה - הוא היה גיבור שנפשו פשוט התעייפה מהסבל. אני רוצה שאנשים יבינו את עוצמת הסבל הזה, ושמחה עבור אלו שאינם צריכים להבין אותו".

קרן סיפרה שהיא עכשיו יוצאת למאבק כדי שאהובה יוכר כחלל צה"ל "וייקבר בהר הרצל לצד הגיבורים, כי הוא היה גיבור. הוא עזב את כל חייו בחו"ל ועלה לארץ כדי להתגייס". ג'וש חזר לישראל כמה חודשים לפני 7 באוקטובר ובאותו יום היה מהראשונים לקפוץ לשמור על הגבול בלבנון. "הוא נתן הכול למדינה, והמעט שהמדינה יכולה לעשות עבורו זה להעניק לו קבורה ראויה לצד גיבורים אחרים. אני גם רוצה שדרך הסיפור שלו אנשים יבינו שאין במה להתבייש בפוסט-טראומה ושיש לפתוח ערוצי סיוע, כי אנחנו מאבדים את האנשים האלו".

"ג'וש היה אור אחד גדול", היא סיכמה, "הוא היה אדם שכל מי שנכנס לחייו הפך מיד לבן משפחה עבורו. הוא היה הופך עולמות כדי לעזור לאחרים ושם את עצמו בעדיפות אחרונה. הייתה לו נשמה טהורה וניצוץ בעיניים; הוא האיר את הדרך במקומות שבהם אנשים נתקלו בחושך רב".

שחר, בת זוגו של אביתר ששירת עם ג'וש במילואים, סיפרה עליו: "אני לא מאמינה שאני כותבת את המילים האלה. ג'וש ראה דברים במלחמה , והיה בסיטואציות שאני לא יכולה לדמיין אפילו, ולא נח לרגע כי רק רצה לתרום את עצמו בשביל הצבא, והדברים האלו רדפו אותו כי מתישהו כשלא נחים הגוף והנפש מתעייפים".

היא תיארה כי באחת הפעמים שג'וש וקרן התארחו אצלם בבית לפני מספר חודשים, היא שאלה אותו: "מתי תנוח קצת ותדאג לעצמך?. הוא אמר 'עכשיו זה לא הזמן'. עכשיו הוא נח. נח ממה שראה, חווה, שמע, הריח, מדברים שרדפו אותו, שהנפש לא יכלה לשאת אותם יותר. אני בטוחה שהוא במקום הראוי לגיבור כמוהו".

בפוסט הכואב היא התייחסה למאבק של קרן ולכך שג'וש לא מוכר כחלל: "פה התפקיד שלנו כעם, כמדינה, למחות על ההחלטה המתנערת מאחריות הזו כלפיו, לתת לו כבוד אחרון ראוי ולתת לו הכרה במותו כחלל צה"ל של מדינת ישראל, כי הם היו בשבילו הכול בשנתיים האחרונות, ואין זמן, זו ממש מלחמה עד הלוויה שאמורה לקרות בימים הקרובים בגלל כמה בירוקרטיות".

בשבוע שעבר משפחות חיילים ששמו קץ לחייהם עתרו לבג"ץ נגד החלטת ועדת אלמוז - ועדה בראשותו של האלוף במילואים שנועדה לדון בסוגיית מקרי ההתאבדות של חיילים בסדיר או של אנשי מילואים לאחר שירותם הצבאי. הועדה התכנסה לדון בדרכי הטיפול בנושא, והציגה בחודש שעבר את מסקנותיה. בין היתר הוחלט כי הגדרה ייעודים למשרתים ששמו קץ לחייהם אחרי שפשטו כבר את המדים. הם לא מוגדרים כחללים, אלא כ"נספים בעקבות השירות".

בעקבות פרסום המסקנות, קרובים של חיילים שהתאבדו עתרו נגד ההחלטה וטענו כי מדובר באפליה קשה ואבחנה בין פגיעה פיזית לפגיעה נפשית שנגרמת מהלחימה. מאז 7.10 התאבדו לפחות 74 לוחמים ו-279 ניסו לשים קץ לחייהם.