הרבה שיגורים, מעט טילים בכל מטח: הדילמה שמגבילה את התגובה האיראנית

במערכת הביטחון מעריכים כי איראן שיגרה ביממה החולפת יותר מ-180 טילים וכטב"מים לעבר ישראל. ברוב המקרים מדובר היה במטחים מצומצמים ולעיתים אף בשיגור של טילים ספורים, אך הפגיעה הישירה בתל אביב המחישה כי גם מטח קטן יחסית עלול להביא לתוצאות טרגיות. בריאיון ל-N12 מסביר תא"ל (במיל') צביקה חיימוביץ', לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית, מדוע המטחים קטנים יחסית, מאילו אזורים משוגרים הטילים - ולמה ככל שהמערכה תימשך יהיה לאיראנים קשה יותר להוציא שיגורים לפועל.

מה אנחנו יודעים על היקף הירי האיראני עד כה?

לדברי חיימוביץ', ב-14 השעות הראשונות למלחמה שוגרו לעבר ישראל כ-180-170 טילים - אך זו רק תמונה חלקית. במקביל לירי לישראל, שיגרה איראן טילים גם לעבר איחוד האמירויות, בחרין וקטאר - מדינות המארחות בסיסים אמריקניים.

ביחס לפרק הזמן, מדובר בקצב ירי גבוה - אך לא במטחים גדולים. "כשאתה מסתכל פר שעות יממה ומשווה את זה ליוני - ההיקף הוא יחסית גדול, אבל הוא לא במטחים גדולים", הסביר חיימוביץ'. "הוא בירי בודד, בתדירות גדולה ובפיזור גיאוגרפי גדול". בנוסף, לא כל השיגורים היוו איום ממשי: "יש הרבה מאוד מטרות שבכלל לא מגיעות לשלב היירוט. פחות משליש מכלל המטרות נדרשות בסוף ליירוט".

מאיפה מגיעים רוב השיגורים?

מוקד הפעילות המרכזי הוא מערב איראן בשל קרבתו היחסית לשטח ישראל. צה"ל דיווח אתמול כי תקף עשרות משגרים שהיו מוכנים לירי במרחב זה. "מרבית השיגורים בוצעו מאזור כרמאנשאה - שם מצוי המרכז האופרטיבי-מבצעי של טילי ה'שיהאב', ובעיקר טילים ארוכי טווח המונעים בדלק נוזלי ונחשבים פחות מדויקים", ציין חיימוביץ'. "מדובר באזור שמוכר לישראל ממבצע 'עם כלביא', וזהו מרחב הפעילות המרכזי של מערך השיגור האיראני".

האם מדובר בדפוס פעולה חריג או מפתיע?

לדברי חיימוביץ', בשלב זה - לא. "אין פה שום דבר מפתיע, או חריג או שונה", הוא אמר - אך הוסיף כי עדיין מוקדם להבין מה עומד מאחורי דפוס הפעולה: "האם זה בגלל אילוץ או בגלל תפיסת ההפעלה והלקחים שלהם - מוקדם לומר, אבל זו עובדה".

למה איראן יורה מעט טילים בכל מטח?

טהראן מפזרת את כוח האש ומנהלת את מלאי החימושים מתוך הנחה שהעימות יהיה ממושך - ואינו מתמקד רק בישראל. "זו מלחמה אזורית - היא לא רק ישראל מול איראן", הדגיש חיימוביץ'. לדבריו, המשטר נדרש לבחור בין שורה ארוכה של יעדים: "במלחמה האזורית הזאת, בהפעלת הכוח של האיראנים, יש דילמה בין מגוון המטרות האמריקניות לבין ישראל. זה יוצר דילול של המטרות אצלנו".

בנוסף, התקיפות על תשתיות הטילים פוגעות ביכולת להוציא מטחים גדולים: "יש פה חיבור ישראלי-אמריקני עם עוצמה והיקפים הרבה יותר גדולים ממה שראינו ביוני אשתקד, כשסוגיית הטילים - גם תבריז, גם כרמאנשאה, גם אתרי ייצור וגם אתרי שיגור - נמצאת במוקד. ראינו ביממה החולפת לא מעט סרטונים ופגיעות ביכולות השיגור, וזה צפוי להביא בימים הקרובים לירידה ביכולת של האיראנים להוציא שיגורים לפועל".

מה לגבי הכטב"מים?

גם כאן, הסביר חיימוביץ', היקפי השיגורים קטנים בהרבה מהפוטנציאל האיראני. "בסך הכול ההיקפים פה היו קטנים מאוד", הוא ציין. ישראל יירטה אתמול מעט יותר מעשרה כטב"מים, בעוד שעשרות נוספים הופלו מחוץ לשטח המדינה: "סדר גודל של כ-40 יורטו עוד לפני שהגיעו על ידי כוחות אמריקנים, ירדנים ואחרים. אלה עדיין היקפי שיגור יחסית קטנים ביחס לפוטנציאל של האיראנים".

כמה טילים עוד יכולה איראן לשגר?

לדברי חיימוביץ', השאלה איננה רק כמה טילים נותרו לאיראן - אלא כמה מהם היא תצליח לשגר בפועל. "זה תלוי לא רק מה יש לאיראן, אלא כמה היא באמת תוכל להביא את זה לידי ביטוי", הוא אומר. לדבריו, העליונות האווירית של ישראל וארה"ב מאפשרת מעקב צמוד אחר הנעשה בשטח: "כל תנועה באיראן נמצאת בבקרה ובמעקב - ומיד אפשר לסגור מעגל תקיפה. כל משגר שיצא ממנהרה, או כל משגר שיוזקף - מיד תהיה סגירת מעגל. זה מה שנקרא בשפה המקצועית 'ציד'. ראינו את זה כבר בהתחלה וככל שיעבור יותר זמן - זה יתגבר ולאיראנים יהיה הרבה יותר קשה לשגר".

כיצד מתחלקת משימת היירוט בין ישראל לארה"ב?

מדובר בהגנה משולבת לחלוטין. "האמריקנים שותפים למאמץ הזה", אמר חיימוביץ', והוסיף כי הכוחות של צבא ארה"ב פועלים כחלק אינטגרלי מהמערך: "הם חלק מארכיטקטורת ההגנה, מקבלים את מדיניות היירוט ממפקד חיל האוויר, יושבים בתאי היירוט יחד איתנו ועושים תיאום כתף אל כתף - ספציפית על כל מטרה ועל כל מטח". גם ההחלטה מי יירט כל איום מתקבלת במשותף.