מתרחבת הקואליציה ל"יום שאחרי": קוסובו וקזחסטן מצטרפות לכוח הבין-לאומי בעזה | פרסום ראשון

החזון של ממשל טראמפ ל"סדר חדש" ברצועת עזה עובר לשלב הביצוע, לפחות על הנייר. לפי מידע שהגיע לידי גורמים בישראל, רשימת המדינות המוכנות להשתתף בכוח הייצוב הבין-לאומי (ISF) הולכת ומתארכת, כאשר המצטרפות הטריות הן קוסובו וקזחסטן.

השתיים מצטרפות למדינות שכבר הביעו נכונות עקרונית להשתתף בייצוב האזור – מרוקו, אינדונזיה, יוון ואלבניה – כדי לאפשר את פירוז חמאס מיכולותיו הצבאיות ולשמור על הפסקת האש.

המשקולת האינדונזית: 8,000 לוחמים בדרך

המרכיב המרכזי והמשמעותי ביותר בכוח זה צפוי להגיע מג'קרטה, כאשר צבא אינדונזיה כבר החל בהיערכות לשליחת כ-8,000 חיילים. כוח זה אמור להיות חלק מ"כוח הייצוב הבין-לאומי" שמתכנן ממשל טראמפ, והוא מהווה את עמוד השדרה המבצעי של התוכנית. המטרה המוצהרת של הכוח היא שמירה על הפסקת האש ואכיפת הפירוז של חמאס מיכולותיו הצבאיות, משימה שתדרוש נוכחות מסיבית בשטח.

מבחינה אסטרטגית, פריסת הכוחות צפויה להתמקד באזורים בעזה שכבר נמצאים בשליטה ישראלית. על פי דיווחים ב"פייננשל טיימס", התוכנית היא להציב את החיילים הבין-לאומיים מעט מאחורי "הקו הצהוב", בתיאום עם ישראל. מיקום זה נועד לאפשר לכוח לפעול באזורים מאובטחים יחסית, תוך מתן מענה לשמירה על הסדר הציבורי ומניעת חזרתם של גורמי טרור למוקדי השליטה האזרחיים.

למרות ההתקדמות בגיוס המדינות, לוחות הזמנים אינם מיידיים כלל. לפי הערכות של הממשל האמריקני, הכוח הרב-לאומי לא יהיה כשיר מבצעית ולא יוכל להגיע לרצועה לפני חודש מאי הקרוב. מדובר בתהליך ארוך ומורכב שטרם הבשיל, ובישראל מבינים כי הפעילות המבצעית הנוכחית בשטח תימשך עוד זמן רב עד שהתנאים יאפשרו את העברת האחריות לידי הכוחות הבין-לאומיים.

לצד האופטימיות, הקמת הכוח עדיין נתקלת במכשולים דיפלומטיים לא מבוטלים. מדינות מפתח אזוריות כמו ירדן וסעודיה סירבו עד כה להתחייב לשלוח את חייליהן למשימה, והמנדט המדויק של הכוח טרם הוגדר באופן רשמי. ללא הגדרה ברורה של סמכויות והסכמה רחבה יותר מצד מדינות ערב, יישום תוכנית טראמפ עלול להיתקל בקשיים שיעמידו בספק את יכולתו של הכוח לפעול ביעילות לאורך זמן.