חצי שנה אחרי ששוחררו - המסר של ארבע התצפיתניות לעם ישראל: "תעשו הכול - דווקא עכשיו כשיש שמועות"
כמי שמכירות את הגיהינום מבפנים, פנו שורדות השבי לעם ישראל - ודרשו לא להיכנע או להתייאש למרות הקשחת העמדות של חמאס • "אפשר להספיק מלא בחצי שנה, אבל אני יודעת גם מה זה לשבת חצי שנה ולהרגיש שזה פי אלף מהזמן", מסרה דניאלה גלבוע • "אנחנו צריכים את התמיכה והעזרה שלכם, אנחנו צריכים את הקול שלכם", המשיכה שורדת השבי לירי אלבג
חצי שנה עברה מאז שחרורן של התצפיתניות דניאלה גלבוע, לירי אלבג, נעמה לוי וקרינה ארייב משבי חמאס. בצל הדשדוש במגעים לעסקה והתסכול של ישראל מהקשחת העמדות של חמאס, פונות ארבע שורדות השבי לעם ישראל כאלה שמכירות את הגיהינום מבפנים - ומבקשות לעשות הכול כדי להשיב את כולם הביתה.
"כבר חצי שנה עברה מאז שחזרתי הביתה", אמרה שורדת השבי דניאלה גלבוע. "כמה אפשר להספיק בחצי שנה? מלא. לא יכולתי לדמיין את זה בשבי. מצד שני, אני גם יודעת מה זה לשבת חצי שנה ולהרגיש שזה פי אלף מהזמן. לא להבין מה אני עושה עם החיים שלי, ואם מישהו זוכר אותי בכלל. אם מישהו עושה משהו כדי שאני אצא משם.

"זה כל כך מצער להגיד את זה שוב אבל חייבים להחזיר אותם הביתה", סיכמה. "אני יודעת איך זה מרגיש לשבת שם, כפול שלוש בזמן. זה מזעזע. הם צריכים לחזור עכשיו".
גם שורדת השבי לירי אלבג פנתה לציבור ואמרה: "182 ימים עברו מאז שחזרתי הביתה, חצי שנה עברה מאז העסקה האחרונה - ועדיין יש שם 50 חטופים שמחכים בדיוק כמו שאני חיכיתי לעסקה. עדיין מחכים להגיע הביתה, להתאחד עם המשפחות שלהם. שיום-יום מתפללים על הנפש שלהם, על הגוף שלהם, ועל זה שישרדו את הדברים הנוראיים שהם עוברים שם".


"אני מתחננת", המשיכה. "תעשו הכול. דווקא עכשיו, כשיש שמועות ויש דיבורים שהעסקה כשלה. אני מתחננת אליכם – עשו הכול, תילחמו. אנחנו החטופים לא נצליח לחזור לשגרה עד שכולם יחזרו הביתה. תהיו איתנו, תהיו עם המשפחות, כי אנחנו צריכים את התמיכה והעזרה שלכם. אנחנו צריכים את הקול שלכם. בבקשה תהיו לצידנו ותעזרו לנו להחזיר את כולם הביתה עכשיו".
שורדת השבי נעמה לוי הוסיפה: "היום אני חצי שנה בבית - וזה פשוט הזוי שעברה חצי שנה מהיום הכי מאושר בחיים שלי. דווקא עכשיו שוב פעם שומעים שמתפוצצת עסקה וזה פשוט בלתי יאומן שיש עדיין 50 חטופים שמחכים להתאחד עם המשפחות שלהם. שעדיין בעזה מתחת לאדמה. בלי שום זכות בחירה, בלי שום חופש. חייב לעשות הכול כדי להחזיר אותם. גם להם מגיע לקבל את היום הזה. חייב שיחזרו עכשיו".
"אני עדיין לא מעכלת איפה אני, ואיפה החטופים?" - חיזקה שורדת השבי קרינה ארייב. "הם עדיין שם. עדיין יש חיילים שממשיכים להילחם. אני מבקשת שאנחנו לא נשכח ושנמשיך להיאבק עד שכולם יחזרו הביתה".