"האחים שלנו עוד בעזה - קשורים, רעבים ופוחדים": העצרת השבועית לשחרור החטופים

המוני בני אדם השתתפו הערב (שבת) בעצרת למען שחרור החטופים בכיכר החטופים בתל אביב. המוחים קוראים להשגת הסכם כולל להשבת כל החטופים ולסיום המלחמה. בסיום העצרת המפגינים פתחו בצעדה אל מבנה שגרירות ארה"ב בתל אביב. 

שורד השבי, אור לוי, תיאר: "491 ימים הייתי בשבי של חמאס. 491 ימים של רעב, של פחד, של חוסר ודאות, של חוסר תקווה. אי אפשר באמת להבין מה עברנו שם ומה הם עדיין עוברים. מה שאני כן מבין, ומה שגם אתם מבינים, וגם מי שמקבל את ההחלטות יודע היטב זה: שמי שעדיין שם, עכשיו, בשבי, מצבו חמור יותר". 

"אני חצי שנה כבר כאן", הוא אמר. "אני חופשי. אני קם בבוקר, הולך לאן שאני רוצה, אוכל מתי שאני רעב, נכנס לשירותים בלי לבקש רשות. האחים והאחות שלי עוד שם. קשורים. רעבים. פוחדים. מחכים. למה? עד מתי?".

הוא חשף: "בכל פעם שהשיחות נעצרות, בכל פעם שעסקה מתפוצצת מי שמשלמים את המחיר הם החטופים. אנחנו הרגשנו את זה, כל פעם. שוב ושוב. ובכל פעם זה היה קשה יותר. זה היה עלינו. על הגוף שלנו. על הנפש שלנו".

אלה חיימי, אשתו של טל חיימי ז"ל, שיתפה על הבמה: "בשבוע שעבר, אחרי שנה ותשעה חודשים, חזרנו הביתה – לקיבוץ ניר יצחק. זו לא הייתה חזרה מתוכננת, לא חזרה שלמה, ולא חזרה פשוטה. הלב אמר: עד שטל וכולם – כולם – לא חוזרים, גם אנחנו לא חוזרים. אבל המציאות, כמו תמיד, כופה עלינו לנוע, גם כשאנחנו לא מוכנים".

"חזרנו אל בית שיש בו הכול – זיכרונות, חפצים, חיים שלמים – אבל אין בו את טל", אמרה. "הוא לא שם. הוא לא נכנס עם המפתח, לא שואל מה שלום הילדים, לא מניח יד על כתף. ואז – השקט צורם".

"אני הולכת בבית. עוצרת. מקשיבה. איפה אתה, טל? מה עברת בדרך? על מה דיברתם, אתה וליאור, בדקות האחרונות? איך נראה הסוף שלך? אנחנו הובסנו. ואם החטופים לא ישובו – זו תהיה תבוסה מוחלטת".

"איך אמורים להבין שמישהו מת, אם אין קבר?", היא הוסיפה. "איך ממשיכים כשאין סגירה? איך מסבירים לילד בן שבע שאבא שלו 'אולי כן ואולי לא?'. אני לא מצליחה להבין מה מצדיק את המשך הלחימה בעזה – לא כשהתוצאה היא עוד אובדן וכאב. ולא כשלא מצליחים להחזיר את החטופים. אז בשביל מה ממשיכים?".

עומר בירן, לוחם מילואים ואחיו של סרן רעי בירן ז"ל, סיפר: "מאז שרעי נהרג, הלב שלי לא מפסיק לדמם. אבל גם הלב שלו לא הפסיק לפעום – עבור אחרים. כי רעי, גם כשהכול בער מסביב, דיבר על דבר אחד: החטופים שלנו".

הוא הוסיף: "'כל עוד הם שם – המשימה לא תמה', הוא אמר. 'לא נוטשים את שדה הקרב. לא שוכחים. לא משאירים אף אחד מאחור'. רעי לא אמר את זה כסיסמה. הוא חי את זה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתרגל. לא להדחיק. לא לשתוק".

מוקדם יותר הערב, משפחות חטופים נשאו הצהרה בשער בגין. "זהו היום ה-659 שיקירינו מוקרבים בעזה, ואנחנו עומדים כאן ושוב שומעים על פיצוץ בשיחות", אמרה עינב צנגאוקר, אמו של מתן החטוף. "אם המו"מ יקרוס איתו גם מתן שלי יקרוס, הוא ועוד 49 חטופים וחטופה יקרסו. מאז שעידן שוחרר מהשבי אני לא יודעת מה עלה בגורלו של מתן, אני רק יודעת שאין לו זמן, ניוון השרירים שלו מחמיר והוא בסכנת מוות". 

היא הוסיפה: "צה"ל ביצע בהצלחה את המשימות והכריע את חמאס. זה שהחטופים עדיין בשבי זה כישלון מוחלט! עם ישראל לא יסלח לממשלה על גרירת הרגליים שעולה בדם חיילים ודם חטופים".

יהודה כהן, אביו של נמרוד החטוף בעזה, פנה לממשל האמריקני. "לילדים שלנו אין זמן לעוד סבבי משא ומתן, והם לא ישרדו עסקאות חלקיות", אמר. "אנחנו המשפחות לא נשרוד עסקאות חלקיות. הסיבה היחידה שאין הסכם כולל על השולחן היא שנתניהו סוחר במשפחות שלנו באופן פוליטי, הוא משאיר אותם שם כדי לשמור על הכיסא שלו". 

הוא קרא: "שמעו את זעקת משפחות החטופים, שמעו את זעקת הורי הלוחמים, שמעו את זעקת הציבור הישראלי כולו - מאסנו במלחמה הזאת, אנחנו רוצים להשיב הביתה את כולם ולסיים את המלחמה. העקשנות של ממשלת ישראל הורגת את החטופים ואת המשפחות שלנו".