הלוחמים נחשפו ל"מבצע ארנון" - רק אחרי שהגיעו ללב עזה: "החלק הקשה היה לא לספר כלום, עד הרגע האחרון"

מבצע שחרור החטופים בצהרי יום שבת דרש השתתפות של לוחמים רבים שנכנסו למחנה הפליטים נוסיראת. אומנם בקצה היו אלה לוחמי הימ"מ שפרצו וחילצו את החטופים, אך לכך קדמה הכנה מדוקדקת של כוחות שונים, שאיפשרו את הבשלת התנאים למבצע המיוחד.

חלק מאותם כוחות מתמרנים בעזה כבר חודשים רבים. ביניהם ניתן למצוא את מג"ד 77 של חיל השריון, השייך לחטיבה 7. הגדוד, עליו מפקד סא"ל שמעון פוטרבני, היה בגזרה שכנה מדרום-מערב לנקודת הביצוע. "התחושות הן של הכול מהכול", שיתף פוטרבני יום לאחר המבצע. "גם תחושה שאנחנו חלק ממשהו גדול והישג משמעותי, אבל גם עצב שמלווה אותנו על מותו של ארנון זמורה ז"ל, לוחם ימ"מ אמיץ שהלך בחזית, נפגע ונהרג".

להיות חלק ממבצע כזה, עם ידיעה על מטרתו ושעת השין מבלי לספר לאף אחד מחשש לדליפת מידע – זו לא משימה פשוטה בפני עצמה. מג"ד 77 סיפר כי נחשף למבצע שבוע לפני הביצוע: "הגדוד היה במשימה בג'באליה, ומשם יצאנו כדי להתכונן למבצע הזה. לא יכולתי לספר לאף אחד בגדוד על מהות המבצע, וכל שיכולתי לעשות היה לתדרך את האנשים בבוקר הביצוע, בלב עזה".

תדריך המג"ד נבע מהצורך לחבר את לוחמיו למשימה ולהטמיע בהם את התחושה שהם חלק ממשהו גדול יותר. "החיילים תודרכו באופן מפורט, וחשפתי את הפרטים שהם היו צריכים לדעת כדי לעמוד במשימה", תיאר המג"ד בשיחה עם N12. "היינו עתודה שמסוגלת לנוע בצורה מהירה וממוגנת בתוך הרצועה, תוך הגעה ליעד בטווח של דקות. לשמחתנו, הכוח לא נזקק לסיוע שלנו".

בסוף האירוע, הלוחמים חגגו כמעט כמו שחגגו בכל בית בישראל, על אף שעדיין אחזו בנשקם ולבשו אפוד קרמי באמצע הרצועה. "בסוף, יש במבצע כזה למעלה מאלף לוחמים, ואם תחשב את כל הכוחות במעטפת מדובר בהרבה יותר", המשיך לספר סא"ל פוטרבני על המורכבות של מבצע החילוץ. "להיות מפקד בצבא שיודע להוציא כזה מבצע כדי להחזיר ארבעה חטופים הביתה - זו גאווה, ויש לנו טעם של עוד. אני מקווה שנוציא עוד מבצעים כאלה בהמשך, כי גם לי יש חיילים חטופים בגדוד. זה היה יום מיוחד להיות בו חייל בצבא ומג"ד בצה"ל".

בגזרה סמוכה, כוח נוסף שלקח חלק כמעטפת במבצע היה לוחמי גדוד רותם של חטיבת גבעתי. סא"ל ענאן פארס, מפקד הגדוד שהיה אמור לסיים את תפקידו, החליט להישאר בתפקיד עד לתום המבצע. "שמירת הסוד וביטחון המידע ליוו את כל נוהל הקרב למבצע הייחודי הזה", סיפר בשיחה עם N12 על התחושות לפני. גם הוא הדגיש כי היה "מאתגר" לא לשתף אף אחד מהגדוד במידע, ארבעה ימים לפני הביצוע. "רק שעות ספורות לפני הביצוע הלוחמים שותפו, והם הבינו מיד את חשיבות המשימה", הוסיף.

"בשמונת החודשים האחרונים, גדוד רותם לקח חלק בהרבה פעילויות, מבצעים ומשימות במרחבים מסוכנים ומסובכים מאוד, אבל המבצע הזה – היה ייחודי בכל קנה מידה", המשיך ותיאר פארס את המבצע. "תפקדנו ככוח החילוץ העיקרי ללוחמי השב"כ והימ"מ, ושיתפנו פעולה עם שייטת 13 וכוחות חבירים נוספים. עם תחילת הפעולה של הימ"מ הגענו עד פאתי מחנה הפליטים נוסיראת, כדי לפגוע בכמה שיותר חוליות שניסו להגיח מאחורי כוח הימ"מ. נחשפנו לחוליות מחבלים שרצו לנו מול העיניים ופגענו בהם", שיתף מג"ד רותם על תפקידו הקריטי של הכוח עליו פיקד.

סא"ל פארס שיתף גם הוא את תחושתיו בנוגע למותו המצער של פקד ארנון זמורה ז"ל: "חשוב לי להצדיע לאנשי הימ"מ והשב"כ. נחשפתי ללוחמים אמיצים, גיבורים, שאיבדו במבצע הזה לצערי את ארנן שהיה מהמפקדים והלוחמים הכי טובים שיש במדינת ישראל. כולם פעלו באומץ ומקצועיות. רק בחודש האחרון אוגדה 98 ואנחנו תחתיה, חילצה 11 חטופים: 7 חללים ו-4 בחיים, זו המשימה העיקרית שלנו ונעשה הכול כדי להחזיר עוד חטופים הביתה בשלום".

"מי שמסתובב אצלנו בגדוד רואה לוחמים במוטיבציית שיא, למרות שלא יוצאים הביתה לראות את המשפחות", סיפר פארס על חייליו. הוא סיכם לבסוף:  "מדובר באריות, והמבצע הביא ללוחמים תחושת גאווה ענקית".