"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

בניגוד למערכת כיפת ברזל, שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם באופן פומבי והיתה מוכרת אפילו לציבור הרחב בגרמניה, המערכת הייחודית שפיתחה ישראל בשיתוף חברת "בואינג" האמריקאית ליירוט טילים בליסטיים בעודם באטמוספירה, הוכיחה את עצמה בניסויים ספורים בלבד.

הגרמנים, מבחינתם, לא היססו עם הרכש. כמעט מהרגע שבו פרצה מלחמת אוקראינה שאפה ברלין להתקדם עם הרכש כמה שיותר מהר. "האמת היא שאנחנו באירופה לחלוטין בלתי־מוגנים מפני התקפות מן האוויר", אמרה הפוליטיקאית ממפלגת FDP מארי־אגנס שטראק־צימרמן, שהייתה אחד מהכוחות המרכזיים שדחפו לרכש, בתפקידה הקודם כיושבת ראש ועדת הביטחון של הבונדסטאג. היא דנה בסוגיה עם עמיתיה הישראלים כבר באפריל 2022.

כחלק מהמאמץ להתקדם כמה שיותר מהר, הגרמנים אף הקצו כ־500 מיליון אירו לצד הישראלי ביוני 2023, לפני שבכלל קיבלו אישור סופי לרכש המערכת מהרשויות האמריקאיות. עוד לפני כן, כאשר וושינגטון היססה להעניק את אותו אישור, ביצע הקנצלר אולף שולץ צעד אקטיבי נדיר, וטס לארה"ב בינואר 2023, כדי לבקש מהנשיא ג'ו ביידן אישית לקבל "אור ירוק" לביצוע המכירה.

אישור כזה היה נחוץ לאור המעורבות האמריקאית בפיתוח החץ. לאחר מכן, הדרישה שהגיעה מהצד הגרמני הייתה שלמרות העיכוב שנגרם בשל ההתלבטות האמריקאית במשך קרוב לשנה, המערכת תיפרש ותהפוך למבצעית כמה שיותר מהר.

הגרמנים גם לא היססו לפתוח את הכיס ולשלם בנדיבות. עלות רכש המערכת, כולל המכ"ם, קרונות שליטה ורכיבים נוספים, עומדת על שלושה מיליארד אירו. יחד עם הוצאות פנים־גרמניות נוספות, או סוגיות של הכשרה ואימון, המחיר עשוי לטפס לארבעה מיליארד אירו. זאת, מבלי לקחת בחשבון את עלויות הטילים המיירטים. בכל מקרה, מדובר בעסקה הביטחונית הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל. "זה מחיר נמוך עבור הגנה על 83 מיליון בני אדם", אמר מומחה צבאי לערוץ החדשות NTV השבוע.

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק"

לכן, מבחינת גרמניה, הביצועים של מערכת החץ מול הטילים הבליסטיים של איראן ששוגרו במספרים גדולים השבוע הם ההוכחה כי ההשקעה שלהם היתה נבונה. אפילו אם הדיווחים האמריקאים על כך שמחצית מהטילים הבליסטיים לא הגיעו ליעדם, סטו מהמסלול או התפוצצו, יירוט של יותר מ־50 טילים בליסטיים במקביל לאיומי מל"טים וטילי שיוט הוא הישג בקנה מידה היסטורי.

זו הסיבה שאנדראס שוורץ, הפוליטיקאי הסוציאל־דמוקרטי העומד כיום בראש ועדת תקציב הביטחון, אמר ביום שני לתקשורת הגרמנית כי אירועי הימים האחרונים מוכיחים שעל גרמניה להגן על עצמה "טוב יותר, וכדי לעשות זאת, אנחנו זקוקים במהירות להגנה אירופית מטילים בראשות גרמניה". הוא עדכן את הציבור, בתשובה לתהיות בעניין, כי "למרות המלחמה בעזה, ישראל מתכננת לספק את מערכת חץ 3 בזמן שהוסכם". התוכנית היא להפוך אותה למבצעית בסתיו 2025.

הרגלה, גרמניה אינה נוקטת צעד זה בתחום מדיניות הביטחון לבדה, אלא גיבשה סביבה קואליציה של מדינות, החברות באותה יוזמה קולקטיבית להגנה אווירית שהזכיר שוורץ, בשם "סקיי שילד" (European Sky Shield Initiative). התפיסה מאחוריה היא שמערכת ההגנה האווירית שגרמניה בונה לעצמה, שחלקה מבוססת על ה"חץ", ה"פטריוט", טילי IRIS-T ועוד, תאפשר לחלוק עלויות על ידי הגנה על אזור נרחב של אירופה מפני איומים בליסטיים.

גרמניה אולי היא זאת שקנתה את המכ"ם המשוכלל, קרונות הבקרה והמיירטים הראשונים, אולם כל מדינה תוכל בשלב השני של היוזמה לרכוש מיירטים "וליהנות" מההגנה הגרמנית, שפותחה למעשה בישראל. מקור מדיני בכיר ישראלי אמר בעבר לגלובס כי ישראל מנהלת מדיניות של "גרמניה תחילה", וכי מדינות אחרות אולי יצטרפו בעתיד.

יותר מ־20 מדינות אירופית כבר הצטרפו ליוזמה, כולל חברות נאט"ו כמו יוון וטורקיה ומדינות ניטרליות כמו שווייץ, אף שנרשמה התנגדות משמעותית מצד צרפת ואיטליה. שתי המדינות מתנגדות לגישה הגרמנית של רכש מערכות נשק חיצוני לאיחוד האירופי, ודורשות להשקיע בפיתוח מערכות דומות באופן עצמאי.

הגרמנים כבר בחרו מקום בעבור סוללת המיירטים הראשונה של המערכת - בסיס חיל האוויר הולצדורף שבמזרח המדינה. בעבור שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס, לא היו ספקות בנוגע לרכש כבר בטקס החתימה בספטמבר 2023. "אנחנו קונים את המערכת הזאת כי היא הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק", אמר בביקור בישראל, "כל עוד אנחנו נהיה בשלטון, נדבק ב'חץ 3', כי זו מערכת מעולה".

הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס".