בצל ההצהרות החוזרות ונשנות שיוצאות בישראל, לפיהן לא יהיה מנוס מכניסה קרקעית לרפיח - העיניים בעזה עדיין נשואות למעוז הדרומי ביותר, שבו מרוכזים על פי ההערכות כ-1.4 מיליון תושבים עזתים. הגינוי של קהיר, החשש של התושבים וכמה עולים מוצרים בסיסיים ברצועה?
נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי הזהיר שלשום שוב בפגישתו בקהיר עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש מפני "ההשלכות החמורות שיהיו לכל פעולה צבאית ברפיח". עם זאת, העיתון אל־אח'באר הלבנוני דיווח בסוף השבוע כי שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן העלה בביקורו הצעות שיאפשרו לישראל לפעול ברפיח, לאחר פינוי האוכלוסייה ממנה. אולם, על פי מקורות מצריים, קהיר דחתה את ההצעות האלו. בין היתר, בהתחשב בכך שדרוש זמן רב ליישומן.
אתגר רפיח
מאז 7 באוקטובר, הספיקו להימלט לרפיח אלפי אנשי חמאס, שמסתתרים על פני שטח קטן של 64 קמ"ר, בין אותם המוני פלסטינים שברחו אליה בצל הקרבות. אולם, באותו מרחב אורבני סבוך היו עד לפני המלחמה - כ-250 אלף עזתים בלבד.
בחודשים האחרונים המספר הספיק להכפיל את עצמו פי 7, ועומד כיום לפי ההערכות על כ-1.4 מיליון עזתים. כך, רפיח הפכה לסיר לחץ של ממש והתמלאה בערי אוהלים, שממוקמים בעיקר בשטחים האדומים, במערב, סמוך לים. "המצב ברפיח הופך מסוכן יותר מיום ליום. אנחנו מצויים בסכנת מוות בכל רגע", סיפרה מאג'ד, פעילה חברתית עזתית. "בכל יום אנחנו חיים בפחד ממוות ברשלנות ונותרים מתחת להריסות בחיים, ללא מי שיציל אותנו. אני רוצה למות בבית שלי, לא כאן".
הפרשן הפלסטיני עמר עבד רבו תהה: "מי רוצה שחמאס יישאר בעזה? איזה מטרה תושג בהמשך לאחר פרויקט ההתנגדות ואובדן עזה? ענו בהיגיון ואל תחזרו על סיסמאות קודמות. לא ניתן לברוח שוב ולסמוך על הגורל".
"חמאס הצית את המלחמה ב-7 באוקטובר ולא הצליח להגן על עזה או לספק מוצרים בסיסיים", הוסיף עבד רבו. "בתמורה הם דורשים איתנות אגדית מתושבי עזה על חשבון הסיוע הבין-לאומי". לדבריו, "חמאס הימר על ציר ההתנגדות והפסיד, אחר-כך הימר על הציבורים הערביים והפסיד, אחר-כך הימר על תושבי הגדה וערביי ישראל והפסיד. אז אל תבקשו את הבלתי אפשרי ותפסיקו את המלחמה".
גם בקרב התושבים ברצועה גוברים הקולות נגד חמאס והשלכות המתקפה ב-7 באוקטובר. עאצם הצביע על תופעה שלדבריו הפכה לנפוצה בעזה, בצל המלחמה: "אלפי גופות נמצאות מתחת להריסות ויש חוסר יכולת של הרשויות המוסמכות לחלץ אותן. הצטברו יותר מ-70 אלף טונות של פסולת בעיר עזה לבדה, ויש כמויות גדולות של ביוב ושפכים שדלפו לרחובות ולשכונות. בגלל זה יש התפשטות של מכרסמים וחרקים שמובילה להפצה של מגיפות ומחלות, בעיקר אצל ילדים".
כרים ג'ודה סיפר: "ככה חיים במלחמה: רעב, חיפוש מזון, מוות, הרס וחורבן. מדברים על מבצע ברפיח ובמקביל הם חוזרים ופולשים לעיר עזה ולצפון הרצועה. מדברים על חזרת העקורים, ובמקביל מגרשים אנשים מעזה לדרום". הוא הוסיף כי "החיים הם כאלה במלחמה בעזה - רעב, מחירים גבוהים והמתנה לתקווה לאחר ששרידי ממשל חמאס ומה שנשאר ממנה ברפיח התישו אותנו".
מחירון הירקות ברפיח:
- קילו לימון - 30 שקלים
- קילו בצל - 27 שקלים
- קילו תפוחי אדמה - 13 שקלים
- קילו מלפפונים - 15 שקלים
- קילו עגבניות - 10 שקלים
- קילו חציל - 15 שקלים
- קילו פלפל - 18 שקלים
- קילו פלפל ירוק - 32 שקלים
- קילו תרד - 19 שקלים
- קילו זוקיני - 32 שקלים
- צנון - 3 שקלים
- פטרוזיליה ונענע - 3 שקלים
- קילו סוכר - 75 שקלים
מזכ"ל האו"ם גוטרש האשים את ישראל בעיכוב הגעת הסיוע לרצועה בשל בדיקת המשאיות, ומתאם פעולות הממשלה בשטחים לא נשאר חייב וענה להאשמות. בחשבון ה-X בשפה האנגלית, מתפ"ש הכחיש שלשום את הטענות: "שוב האו"ם מטעה - המשאיות המדוברות ממתינות לבדיקה במצרים ולא הגיעו למעברים ישראליים. על האו"ם להגדיל את הלוגיסטיקה ולהפסיק להאשים את ישראל בכישלונותיו".
לציוץ צורף תיעוד של תכולת 142 משאיות הממתינות לאיסוף של גורמי האו"ם בצד העזתי של מעבר כרם שלום. למרות ההאשמות והטענות על כך שישראל לא מכניסה מספיק סיוע הומניטרי לרצועה - הנתונים של מערכת הביטחון מוכיחים אחרת. לפני המלחמה - נכנסו בממוצע 70 משאיות של מזון לעזה, לעומת 110 משאיות מזון שנכנסות בממוצע כעת.