מלכוד אל-ג'זירה: הרשת הקטרית המשמשת ביתר שאת בחודשים האחרונים בעיקר כשופר של חמאס הצליחה להתיש, בריאיון של 50 דקות, את אחת הדמויות החזקות ביותר שהכירה החברה הישראלית אחרי 7 באוקטובר - מירב לשם גונן אמא של החטופה רומי שעדיין מוחזקת בעזה. כשהיא נשאלת שוב ושוב בריאיון חסר רגישות אם בתה "התגייסה לצבא הישראלי", היא מבקשת לסיים את השיחה.
הסיקור המוטה והאובססיבי של אל-ג'זירה נגד ישראל ניגן באופן צורם על עצביה המרוטים של אומה פצועה אחרי טבח 7 באוקטובר, ובין ישיבת קבינט אחת לאחרת עלה שוב הרעיון להוריד את השלטר על הרשת בישראל. "יש כאן בעצם גורמים שפועלים בתוך מדינת ישראל כנגדנו בשעת מלחמה, ולכל הפחות אנחנו צריכים להשתיק אותם", אומר שר התקשורת שלמה קרעי.
אולם בשיחה סגורה הזכיר אחד מראשי מערכת הביטחון, שלמרות שהם "תומכים בסגירת אל-ג'זירה בישראל לאור הפגיעה הממשית שלה בביטחון המדינה", הם לא תומכים בסגירתה עכשיו. לדבריו: "מישהו כאן שכח שבעליה של הרשת - ממשלת קטר - היא גם המתווכת העיקרית בעסקת החטופים מול חמאס".
חלק מהדוגמאות לפעילות הבעייתית של הרשת, ניתן לראות למשל אצל איסמאעיל אבו עומר, אחד מכתבי הערוץ שהמחיש בציניות מה היא מחויבות עיתונאית, כשתיעד את טבח מחבלי חמאס בניר עוז בשבת השחורה. במחשבו הפרטי של עיתונאי נוסף של הרשת, מוחמד וושאח, מצא צה"ל תמונות וחומרים מודיעיניים שקושרים אותו ישירות לחמאס.
מי שנחשבים מטבע הדברים בעיני הציבור הישראלי לדמון הגדול, בכירי הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה, הם ההישגים העיתונאיים הגדולים ביותר של אל ג'זירה. מרואן עיסא, יחיא סינוואר ואחרים זוכים לא רק להנהון פסיבי ונרפה בריאיונות, אלא גם למעטה החשאיות והגלוריפיקציה כארכי-טרוריסטים מבוקשים. כך גם מסרי התעמולה שזכו להדהוד אוטומטי בימי המלחמה, כמו למשל השמעה של הקלטה מפוברקת לחלוטין של חייל ישראלי שלכאורה שבוי בידי חמאס.
מי שאישר את כניסתה של הרשת לישראל חודשים ספורים בלבד אחרי הקמתה היה שמעון פרס במסגרת מסע הבחירות ההוא ופעמוני השלום האזורי המתעתעים. אלא שמערכת היחסים הדיפלומטית המיוחלת עם קטר טשטשה את הבנת תהליכי העומק שקורים במקביל על המסך של שלוחתה הטלוויזיונית. וכך במקביל לעימות בין ישראל לארגוני הטרור ברצועה עברו גם ממשלות שיראל מספר סבבי עימות על אל-ג'זירה.
אלא שעד היום, הקריאות לסגור את משרדי הרשת בישראל ולהפסיק את שידוריה נותרו בשלב הרטורי בלבד. כבר ב-20 באוקטובר, פחות משבועיים מאז מתקפת הפתע של חמאס, הונחה על שולחן הממשלה טיוטת תקנות לשעת חירום שמאפשרת פעולות נגד אנשי הרשת ושידוריה בישראל. אלא שהטיוטה העניקה לשר סמכויות דרקוניות גם על ערוצי תקשורת ישראליים.
היועצת המשפטית התנגדה, אבל השניים הגיעו בסופו של דבר לנוסח תקנות מוסכם. בין היתר הסכימו הצדדים כי ההחלטה תהיה משותפת לשר הביטחון, התקשורת והקבינט ורק כאשר קיימת "פגיעה ממשית בביטחון המדינה". שר התקשורת יוכל להוציא צו שיביא לסמכויות לממשלה לסגירת משרדי כלי התקשורת בישראל. בינתיים החקיקה מתקדמת, אבל הערוץ, עדיין פעיל בישראל.