29.2.2024: בתי החולים ברצועה שהפכו לקיני טרור
בימים האחרונים סיימו כוחות צה"ל את הפעילות בבית החולים נאצר בח'אן יונס, בית החולים הגדול בדרום הרצועה. הלוחמים ניהלו לחימה במרחב בית החולים, עצרו כ-200 פעילי חמאס ומצאו בתחומי המוסד אמצעי לחימה רבים. בית החולים לא לבד - באופן שיטתי משתמש ארגון הטרור בבתי החולים ברצועה כמעוזי טרור, מתוך הנחה שצה"ל יהסס לפעול בקרבתם ותוך ניצול ציני של הדין הבין-לאומי.
צה"ל חשף בבתי החולים ברצועה דפוס פעולה עקבי: לצד מחלקות האשפוז הקיימות בכל בית חולים, מציב חמאס מחסנים לאחסון אמצעי לחימה. בקומות התת-קרקעיות של בתי החולים, לצד המשרדים הרגילים, יש מרכזי שליטה של ארגון הטרור וחיבור לרשת מנהרות. בכיריו נוהגים לשהות בבתי החולים, לעיתים אף בחדרי הטיפול הנמרץ, מחופשים למאושפזים או לצוות הרפואי.
בית החולים שיפא
בנובמבר השתלטו כוחות צה"ל על בית החולים הגדול ביותר ברצועה, הממוקם בעיר עזה. מבני המקום שימשו חמ"ל לניהול המבצעים של חטיבת עזה של חמאס, ואמצעי לחימה רבים נמצאו בבית החולים, בעיקר בבניין ה-MRI ובמחלקת הלב. במחלקת הפיזיותרפיה ובבניין נוסף נמצאו מטענים וציוד טכנולוגי.
כוחות צה"ל מצאו עדויות לכך שחטופים ישראלים שהו או עברו בבית החולים. דובר צה"ל דניאל הגרי הודיע שרב"ט נועה מרציאנו ז"ל, שנחטפה לעזה ב-7 באוקטובר, נרצחה בבית החולים שיפא, וגם גופתה של החטופה יהודית וייס ז"ל אותרה במרחב בית החולים.
מתחת לבית החולים אותר תוואי של מנהרת טרור באורך של כ-55 מטרים ובעומק של כ-10 מטרים. בנוסף, בבית החולים אותר טנדר ובו אמצעי לחימה, שהיה מיועד לשמש את בני העוולה בטבח 7 באוקטובר.
בית החולים רנתיסי
במתחם בית החולים לילדים שבצפון הרצועה נמצאה מפקדה אזורית שממנה ניהלו בכירי חמאס את מאמץ הלחימה וששימשה להם מקום מסתור. בתוך בית החולים איתרו כוחות צה"ל נשקייה גדולה, ובה אמצעי לחימה, כולל RPG, רימונים ואפודי לחימה. כמו כן, שלושה פירים נחשפו בבית החולים, לצד למערכת מנהרות אסטרטגית ומסועפת שאותרה מתחתיו – והושמדה.
לאחר שהושגה שליטה על המרחב הציג דובר צה"ל אופנוע שנמצא במרתף בית החולים וששימש את מחבלי ארגון הטרור ב-7 באוקטובר כדי לנייד חטופים למתחם בית החולים. בצה"ל טענו שנמצאו עדויות לנוכחות חטופים במרחב, כולל חדר ששהו בו.
בית החולים האינדונזי
כוחות צה"ל פשטו על בית החולים בבית לאהייא בסוף דצמבר, וחשפו בו תשתיות טרור משמעותיות. במתחם בית החולים נמצא רכב שהיה שייך למשפחתו של סאמר טלאלקה ז"ל, שנחטף לעזה. ברכב נמצאו שרידי RPG וכתמי דם של חטוף נוסף.
מפקדי חמאס השתמשו במבני בית החולים כמקום מפגש לניהול הלחימה בצפון הרצועה. כמו כן, מחבלי נוח'בה (יחידת העילית של ארגון הטרור) נצפו בשטח בית החולים, והוא שימש נקודת כינוס והיערכות לפעילות המחבלים נגד כוחות צה"ל. מתחת לבית החולים אותרה רשת מנהרות שהכילה אמצעי לחימה, ונועדה לשמש מנהרת חילוץ למחבלים.
בית החולים כמאל עדואן
בית החולים שימש בעשור האחרון את חמאס בשעת חירום. מחקירתו של מנהל המוסד, שגויס בדרגה המקבילה לתת-אלוף בצה"ל, עולה ש-16 עובדים בבית החולים היו מחבלים, ושהובא לשם חייל חטוף. לארגון הטרור היו בבית החולים משרדים, ובזמן המלחמה אף שימש בית החולים נקודת היערכות לקראת פשיטות ומארבים לכוחות צה"ל.
בחקירתו חשף מנהל בית החולים את השימוש הציני שעושים המחבלים בעזה בבית החולים: "אנשי חמאס מתחבאים בבתי חולים כי הוא מאמין שבית חולים הוא מקום בטוח, שלא יפגעו בהם כשהם בתוך בית חולים".
כוחות צה"ל כבשו את בית החולים לאחר לחימה שחיסלו בה כמה מחבלים, ויותר מ-70 מחבלים חמושים שיצאו ממנו נלקחו לחקירה. במהלך סריקות מבני בית החולים התגלו אמצעי לחימה רבים, ובהם רובים, RPG, מטענים, חומרי מודיעין וציוד של כוחות נוח'בה. בחקירתם הודו עובדי בית החולים שאמצעי לחימה הוחבאו בין היתר במחלקת התינוקות בתוך אינקובטורים (חממיות), שאמורים לשמש לטיפול בפגים.
בית החולים נאסר
בשבוע האחרון הסתיימה הפעילות של כוחות אוגדה 98 ושייטת 13 במרחב בית החולים. בפעילות נעצרו כ-200 מחבלים ואותרו אמצעי לחימה רבים. בנוסף, בבית החולים אותרו תרופות סגורות שלא נעשה בהן שימוש – ועליהן שמות של חטופים ישראלים.
ההשתלטות על בית החולים הגיעה לאחר כמה ימי קרב ממושכים שבהם ירו מחבלי חמאס על כוחות צה"ל מתוך המוסד. הלוחמים כיתרו את בית החולים וחיסלו עשרות מחבלים בהיתקלויות מטווחים קצרים, במארבי צלפים ותקיפות אוויריות על חוליות נ"ט.
בית החולים אל-קודס
כוחות צה"ל כבשו את בית החולים שבעיר עזה לאחר לחימה עצימה, שבמהלכה נפל סרן שלמה בן נון ז"ל, סגן מפקד פלוגה בגדוד 202. כוחות הצנחנים חיסלו מחבלים שפעלו בסביבת בית החולים ובתוכו, וחשפו אמצעי לחימה רבים.
19.2.2024: יותר ממיליון פליטים, ריכוז מחבלי חמאס וערי אוהלים: האתגר של צה"ל ברפיח
בארבעת החודשים האחרונים התפנו העזתים מאזורי הלחימה לעבר דרום הרצועה. תהליך זה הוביל לכך שהעיר רפיח, שבעבר הכילה כ-250 אלף תושבים בלבד, אכלסה כ-1.2 מיליון פליטים עזתים. רוב הפליטים גרים בערי אוהלים ענקיות, בעיקר ממערב לעיר, סמוך לים.
עיניו של צה"ל נשואות לרפיח, שהיא העיר האחרונה ברצועה שבה עדיין לא התנהלה לחימה משמעותית, ובה מסתתרים רבים ממחבלי חמאס. בעוד בארה"ב ובמדינות מערביות אחרות הביעו הסתייגות מכניסתו של צה"ל לעיר הדרומית, בעיקר מחשש למשבר ההומניטרי שעלול להיווצר, הבהיר ראש הממשלה נתניהו ש"נילחם עד לניצחון המוחלט, וזה כולל את רפיח".
מאז 7 באוקטובר הספיקו להימלט לרפיח אלפי אנשי חמאס, שמסתתרים בין המוני הפליטים על פני שטח קטן של 64 קמ"ר. הלחימה באזור צפויה להיות מורכבת מאוד, שכן שם מרוכזים רוב כוחות ארגון הטרור שנותרו, ואין להם עוד לאן להימלט בתוך רצועת עזה. אתגר נוסף בלחימה יהיה ההתמודדות עם המספרים העצומים של הפליטים ועם המשבר ההומניטרי החמור, וייתכן שיבוצעו פעולות לפינוי הפליטים לאזורים אחרים ברצועה.
בנוסף, בימים האחרונים התפרסמו תיעודים המעידים על כך שהמצרים בונים מתחם מוקף חומות בחצי האי סיני, בשטח של כ-13 קמ"ר. לפי דיווחים בתקשורת הערבית, האזור יכול להחיל כ-100 אלף עזתים, אך בקהיר הכחישו בתוקף שהמקום מיועד לאכלוס מסיבי של פליטים עזתים.
5.2.2024: ארבעה חודשים ללחימה
כמעט ארבעה חודשים חלפו מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, ובזמן הזה הספיק צה"ל להכריע את עיקר כוחות חמאס בעיר עזה ובמחנות המרכז, ובתקופה הקרובה הוא צפוי להשלים את הכרעת ארגון הטרור בח'אן יונס. לפי שר הביטחון יואב גלנט, לפחות מחצית מהמחבלים נהרגו או נפצעו במלחמה, ומספר השיגורים מעזה ירד באופן דרמטי. מנגד, 136 חטופים עדיין מוחזקים בידי הארגון, וצה"ל עדיין לא הצליח להגיע לבכירים ביותר בהנהגה שלו או להביאו לידי הכרעה.
בצה"ל מנהלים שני סוגי לחימה בתוך הרצועה. בח'אן יונס מתנהלת לחימה אוגדתית עצימה בהובלת אוגדה 98, שכוללת את כוחות הקומנדו ואת חטיבת הצנחנים, ובצפון הרצועה צה"ל מבצע פשיטות ממוקדות לחיסול והשמדת מטרות איכות, כמו מטרות פיקוד ושליטה, מנהרות ומתחמי שיגור.
מוקד הלחימה של צה"ל הוא בח'אן יונס שבדרום הרצועה. העיר מכותרת ומתנהלת בה לחימה אוגדתית עצימה מעל ומתחת לקרקע בין כוחות צה"ל למחבלים. עד כה חוסלו בח'אן יונס כ-2,800 מחבלים - שליש מסך כוחו של חמאס בעיר, ופורקו שניים מתוך ארבעת גדודי האויב במרחב. בצה"ל מעריכים שהפיקוד והשליטה (פו"ש) של ארגון הטרור בעיר פורקו, ורוב הפעילים במנוסה, ומבהירים שאומנם הלחימה עצימה, אך ההתנגדות שבה נתקלים הלוחמים רחוקה משהייתה בתחילת הלחימה בעיר, לנוכח היחלשות ארגון הטרור העזתי.
בתווך התת-קרקע, מאות פירים הושמדו ומאות לוחמי חמאס חוסלו. הכוחות והיחידות המיוחדות מתקדמים באופן משמעותי במנהרות שמתחת לעיר, מה שהיה הפתעה לארגון הטרור, שלא ציפה לתמרון תת קרקעי. את עיקר הלחימה העצימה מבצעת אוגדה 98, הכוללת את יחידות הקומנדו ואת חטיבת הצנחנים. בחודשיים האחרונים השתחררו כוחות מילואים משמעותיים, וגם חלק מהכוחות הסדירים הוסבו למשימות אחרות מחוץ לרצועה.
הלחימה בח'אן יונס מגיעה לאחר שכוחות צה"ל הכריעו את עיקר כוח חמאס בעיר עזה שבצפון הרצועה בשלב הראשון של התמרון. לוחמי צה"ל פגעו פגיעה משמעותית בגדודי ארגון הטרור בכל האזורים בצפון הרצועה, כבשו את השטח והשמידו מנהרות ותשתיות. כ-7,000 מחבלים חוסלו בקרבות בצפון הרצועה, כולל שני מפקדי חטיבות ו-20 מג"דים.
לאחר שהוכרעו כוחות חמאס בצפון הרצועה, יצא צה"ל מהשטח והתמקם בפרוזדור נצרים, שתוחם את צפון הרצועה, ובמרחב האבטחה שסמוך לגבול הצפוני של הרצועה. משם יוצאים הלוחמים לפשיטות כדי להשמיד מטרות איכות ולחסל את כיסי הטרור שעוד נותרו בעיר עזה. עיקר הלחימה באזור הזה מתמקדת במחנה הפליטים שאטי. שליטת צה"ל באזור לא מתבטאת בנוכחות בשטח, אלא ביכולת לפעול בחופשיות יחסית ולהגיע לכל מקום במרחב.
בחודשיים שחלפו מאז שהוכרע צפון הרצועה, ולאחר שהמיקוד של צה"ל עבר לח'אן יונס, במערכת הביטחון מזהים ניסיונות של ארגון הטרור לחזור ולמשול אזרחית במרחב העיר עזה. הדרג המדיני לא הגה תוכנית לשליטה בשטח ול"העברת המקל", ועשרות מחבלים מנסים להשתלט על הסיוע ההומניטרי שנכנס ולשלוט על 200 אלף הפלסטינים שנותרו באזור.
בין העיר עזה לח'אן יונס נמצאים מחנות המרכז, שגם בהם מתנהלת לחימה בין צה"ל לגדודי ארגון הטרור העזתי. גם במחנות צה"ל הכריע את עיקר כוח חמאס, והלחימה בהן מתבצעת באמצעות פעולות כירורגיות. עם זאת, צה"ל נמנע מלהיכנס לעיר דיר אל-בלח, בשל ריכוז האוכלוסייה הגבוה שבה.
ההישגים המשמעותיים ביותר של צה"ל עד כה הם חיסול כ-25% ממחבלי חמאס (כ-10,000 מחבלים), פציעה והוצאה מכשירות של 25% נוספים, השגת שליטה על צפון הרצועה וחיסול עיקר הכוח בח'אן יונס. בנוסף, הצליח צה"ל לצמצם את הירי הרקטי מהרצועה בכ-90% ולהשמיד מנהרות אסטרטגיות.
הישג משמעותי נוסף של צה"ל הוא החזרת חמאס אחורנית - מארגון דמוי צבא לארגון גרילה. 18 וחצי מ-24 גדודי ארגון הטרור ברצועת עזה פורקו, וכעת הלוחמים מתמודדים בעיקר מול חוליות קטנות של מחבלים, ולא מול מתקפות מאורגנות של פלוגה או גדוד.
אל מול ההישגים, אתגרים כבירים עדיין ניצבים בפני הצבא. ראשית, למרות הלחץ הצבאי וגם כעבור כ-4 חודשים של לחימה עצימה, 136 חטופים עדיין נמצאים בידי חמאס. מלבד אורי מגידיש, אף חטוף חי לא שוחרר במבצע צבאי. מהבחינה הזאת, אחת ממטרות המבצע העיקריות עדיין לא הושגה.
שנית, כ-20 אלף מחבלי חמאס נותרו בחיים ובכשירות, כך שהכוח הצבאי של ארגון הטרור עדיין לא הוכרע. בנוסף, בכיריו, ובהם מוחמד דף ויחיא סינאוור, עדיין בחיים, ולפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, כ-80% מהמנהרות בתחומי הרצועה עדיין לא הושמדו. נתונים אלה מצביעים על כך שנותרה עוד עבודה רבה לצה"ל לפני שיוכרעו המחבלים ומשלחיהם ברצועה.
באשר למנהרות, האסטרטגיה של הצבא היא לטפל במנהרות אסטרטגיות או משמעותיות בגודלן או בייעודן. מדובר בעיקר במנהרות גדולות שיכולות לאפשר שהייה ומעבר של כמות גדולה של מחבלים או חטופים בין נקודות אסטרטגיות. בהשמדת מנהרות אלו רשם הצבא התקדמות, אך מדובר בהליך איטי ומורכב, שלמענו פיתחו בצה"ל שיטות לוחמה חדשניות.
אתגר נוסף שעומד בפני הצבא הוא כיבוש דרום הרצועה, שם נמצאת העיר רפיח. משימה זו עלולה להיות מורכבת במיוחד מאחר שכוחות חמאס רבים נמלטו לעבר העיר האחרונה שעוד לא התנהלה בה לחימה עצימה, ומשום שחלק משמעותי מהאוכלוסייה האזרחית ברצועה נמצאת בעיר, מה שעשוי להקשות על הלחימה. בצה"ל מבהירים שלמרות האתגרים שצופן השטח, גם רפיח צפויה לעמוד בפני מתקפה אוגדתית עצימה, בדומה למה שהתבצע בח'אן יונס.
באזור גבולה הדרומי של הרצועה מצויים, לפי ניתוח הגארדיאן, כ-1.9 מיליון פליטים פלסטיניים שעזבו את מוקדי הלחימה. רובם גרים שם בערי אוהלים צפופות, וצה"ל יצטרך למצוא פתרון להעביר את האוכלוסייה האזרחית מקום כדי שיוכל לנהל לחימה, או לחלופין להילחם במתאר מורכב, צפוף ומלא בבלתי מעורבים.
ההרס ברצועה: כ-45% מהמבנים נפגעו
הלחימה בעזה הסבה נזק משמעותי מאוד לתשתיות ברצועה. כ-75 אלף מבנים, 42% מהמבנים ברצועה, נפגעו במידה משמעותית במהלך הלחימה, כך לפי חישובי עדי בן נון ממרכז GIS באוניברסיטה העברית, שבוצע על בסיס ניתוח תצלום הלוויין של קורי שר וג'יימון ואן דן הוק. הנזק המשמעותי ביותר למבנים נעשה באזור העיר עזה, שם נפגעו לפחות 55% מהמבנים.
באזור צפון הרצועה נפגעו כ-44% מהמבנים. באזור ח'אן יונס, שם עדיין מתנהלת לחימה עצימה, נפגעו כ-40% מהמבנים. במרכז הרצועה נפגעו כ-30% מהמבנים. באזור רפיח, בו טרם התנהלה לחימה עצימה, נפגעו כ-20% מכלל המבנים.
חלק מהמבנים שהושמדו היו סמלי שלטון של חמאס. הבולטים שבהם היו בית המחוקקים ובית הכלא של הארגון, שהושמדו לאחר כיבושם. גם הלשכות של מנהיגיו סינוואר ודף הושמדו. בנוסף, נכבשו סמלים נוספים של הארגון העזתי, כמו מוצב "פלסטין", אחד המוצבים המשמעותיים ביותר שלו, מתחם בתי המשפט, מפקדות השלטון ומפקדת המשטרה הצבאית.
אחד מהיעדים של צה"ל בשלב השני של הלחימה היה להקים אזור חיץ, מרחב ביטחון בעומק של קילומטר לאורך כל הגבול של ישראל, שיספק הגנה לתושבי העוטף. אזור החיץ עדיין בשלבי הקמה וטרם הושלם, ועד כה נהרסו בו כ-40% מהמבנים בשטח המיועד. למרות שחישוף מרחב הביטחון עדיין לא הושלם, בצה"ל הקלו את הוראות הפתיחה באש במרחב הזה, במטרה לאפשר ללוחמים למנוע התקרבות של מחבלים לשטח ישראל.
הכתבה הוכנה בסיוע שלום בן חנן, בכיר השב"כ לשעבר ועמית מחקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן