העיניים של צה"ל כבר נשואות ל"יום שאחרי" ברצועת עזה, כאשר על השולחן נמצאת התוכנית שלפיה חמולות וגורמי שלטון מקומיים שמוכרים למערכת הביטחון יקבלו לידיהם את השלטון ברצועה אחרי המלחמה. אלא שהרעיון הזה זו טומן בחובו בעייתיות: חלק ניכר מאותן חמולות מזוהה עם חמאס.
בהצהרה רשמית של נציגי החמולות ברצועה שפורסמה בסוף השבוע האחרון, הם הדגישו באופן מובהק כי הם תומכים במתקפה הרצחנית שביצעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר. "אנחנו מצהירים על תמיכתנו המלאה והמוחלטת בהתנגדות הפלסטינית, שהובילה את המערכה של 'מבול אל-אקצא' (השם העזתי למלחמה) שיצרה שינוי אסטרטגי בעניין הסוגייה הפלסטינית".
"אנחנו מגנים את כל הפרויקטים של ישראל לגבי ניהול עזה, כי ניהול הרצועה הוא עניין פלסטיני פנימי שדנים בו ברמה הלאומית", הוסיפו. הן אף קראו להגן על "ההתנגדות": "אנחנו קוראים לעמנו האיתן, לנכבדים, למוח'תארים והבכירים ברצועה להמשיך ולהגן על גב ההתנגדות ועל החזית הפנימית".
בהצהרה של החמולות, הן הוסיפו: "אנחנו קוראים לעמים הערביים והאסלאמיים ולבני העולם החופשי - לנקוט פעולה מיידית להפסקת התוקפנות והמלחמה בעזה ולהצילה מאסונות הומניטריים. קוראים לעצור את הפרויקטים לחיסול הסוגייה הפלסטינית ולסכל פרויקטים לעקירת עמנו מאדמתו. לא נעזוב אותה, לא משנה כמה הקורבנות זה יגבה".
דובר הנשיאות הפלסטינית, נביל אבו רודיינה, אמר כי "העמדה הפלסטינית הברורה היא שהעדיפות היא לעצור את התוקפנות נגד העם בעזה, בגדה המערבית ובירושלים". הוא ציין כי כל תוכנית ללא אופק מדיני המבוסס על לגיטימציה בין-לאומית, יוזמת השלום הערבית וסיום הכיבוש, וללא אש"ף ומדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים עם כל המקומות הקדושים - נדחית לחלוטין".
בשבוע שעבר חשפנו ב-N12 מפי מקורות בעזה, כי חמאס הגיע בימים האחרונים להסכם עם המשפחות שבוזזות, שלפיו הן יאבטחו את המשאיות - ובתמורה יקבלו שלל, חלק מהסיוע ההומניטרי. על פי גורמים ברצועה, ביזת הסיוע שנכנס דרך כרם שלום נעשתה בעיקר בידי חמולות בדואיות שמתגוררת באזור. אולם, חלק מהסיוע שלא נבזז ונכנס לרצועה - מגיע בסופו של דבר לגורמים מושחתים וכן לאנשי חמאס.
הבעיות ביוזמה של ישראל, והפתרון החלופי
הבעייתיות של העברת מקל השלטון בעזה לחמולות אינו רק בתמיכתן בחמאס. ד"ר מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז דיין באוניברסיטת ת"א, מצביע על כמה סיבות שבגינן הרעיון לא מוצלח. לדעתו, החלטה כזו תחייב את ישראל להתנהל מול עשרות או מאות כתובת במקום גוף אחד שירכז את השליטה האזרחית.
נוסף על כך, לפי מילשטיין, זה ייצור פתח לאנרכיה חמורה. "חלק מהחמולות כמו למשל דוע'מוש ממזרח עזה הן חמושות ומעורבות עד צוואר בפשיעה, בפלילים ובאלימות", הוא מסביר. "לעשות עימן עסקים זה דומה לקשר עם הפלנגות. לתת להן כוח משמע - לפתח מיליציות שכנראה יהיו מעורבות באלימות פנימית, אבל גם בטרור".
מילשטיין סבור כי מבין כל הברירות הרעות, ישראל צריכה ללכת על פיתוח של הנהגה מרכזית אחת בעזה שתהיה מבוססת על כוחות מקומיים, בעיקר פת"ח, ראשי עיריות, ראשי איגודים, אנשי אקדמיה וגם נציגי חמולות. "גוף כזה צריך להיות בזיקה הדוקה לרשות הפלסטינית, שכרגע לפחות לא יכולה לבד למלא את תפקיד הריבון בעזה", הוא אמר.