צבי זמיר (ז'רז'בסקי), מבכירי מערכת הביטחון במשך שנים רבות, הלך לעולמו והוא בן 98. זמיר עמד בראש המוסד במשך שש שנים דרמטיות, ועוד לפני כן כיהן בתפקידים משמעותיים בצה"ל. במותו הניח שלושה ילדים.
"עם פטירתו של צבי זמיר נפרדת מדינת ישראל מאחד מאבותיה המייסדים של מערכת הביטחון, הפלמ"חניק שהיה לאלוף בצה״ל והוביל לימים את המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בשנים קריטיות ועתירות עשייה שבמרכזן מאבק חובק עולם נגד הטרור המאיים על ישראלים ויהודים בישראל וחוצה לה", מסר נשיא המדינה יצחק הרצוג. "גם לאחר סיום תפקידיו הבכירים במערכת הביטחון הישראלית המשיך זמיר לתרום מכישרונו ומיכולותיו לבניין הארץ והמדינה, בין היתר בשדה הכלכלי, והעמיד עצמו פעם אחר פעם לשירות המולדת. נשאתי אליו עיניים מילדותי, כמי ששירת לצדו של אבי והיה שכננו וחברנו. תנחומים למשפחתו ולכל אוהביו. יהי זכרו ברוך".
זמיר נולד במרץ 1925 בפולין ועלה ארצה עם משפחתו עוד באותה השנה. משפחת זמיר השתקעה בתל אביב, וב-1942 הוא התגייס לפלמ"ח. זמיר לחם במלחמת העצמאות, ובה שירת כמג"ד. כעבור חמש שנים סיים קורס קצינים בכירים באנגליה, וב-1956 שימש מפקד חטיבת כרמלי במבצע קדש. שנה לאחר מכן השלים תואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטה העברית.
זמיר המשיך להתקדם בדרגות בצה"ל בשנות ה-50 וה-60: הוא פיקד על חטיבת גבעתי, עמד בראש בית הספר לחי"ר וגם כיהן כראש מה"ד (מחלקת ההדרכה) בדרגת אלוף. בהמשך מונה למפקד פיקוד הדרום, תפקיד שכיהן בו בין 1962 ל-1965, והיה גם נספח צה"ל באנגליה ובמדינות סקנדינביה בזמן מלחמת ששת הימים.
ב-1968 מינה אותו ראש הממשלה לוי אשכול לראש המוסד, תפקיד שמילא עד 1974. אלו היו שנים דרמטיות מבחינת היקף פיגועי הטרור - מחטיפות מטוסים ועד הטבח בנמל התעופה בלוד ורצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. בתגובה יצא המוסד לשורת חיסולים של בכירי ארגון "ספטמבר השחור" ומחבלים נוספים, במה שכונה "מבצע זעם האל".
באותן שנים עבדו צה"ל והמוסד בשיתוף פעולה צמוד סביב מבצעי חיסול כגון "אביב נעורים" בעומק לבנון, אך גם נרשמה תקלה מבצעית גדולה בלילהאמר שבנורווגיה - שם חוסל מלצר תמים שנחשד כי הוא עלי חסן סלאמה, ראש ארגון ספטמבר השחור.
לזמיר היה תפקיד מפתח גם סביב מלחמת יום הכיפורים, והמחלוקת בינו לבין ראש אמ"ן באותם ימים אלי זעירא נמשכה שנים רבות. זמיר, בין היתר, היה מי שנפגש עם המקור אשרף מרוואן שעות לפני פריצת המלחמה - והעביר התרעה מיידית. במשך שנים טען זמיר כי אמ"ן זלזל במידע המתריע שסיפק המוסד: השניים התעמתו פומבית גם כאשר נחשף שמו של מרואן, שזעירא חשד בו כסוכן כפול - והפרשה הגיעה לבית המשפט גם לאחר מותו המסתורי של מרואן בלונדון.
לאחר פרישתו מן המוסד ב-1974 כיהן זמיר כמנכ"ל סולל בונה וכיו"ר בתי הזיקוק, עד לשנת 1990. הוא עסק בפעילות ציבורית והיה חבר בוועדת שמגר, שחקרה את רצח ראש הממשלה יצחק רבין. היה יו"ר המועצה הציבורית של תיאטרון "גשר". ב-2011 פרסם את ספרו "בעיניים פקוחות – ראש המוסד מתריע: האם ישראל מקשיבה?".
"שנות כהונתו התאפיינו בעשייה נרחבת, נתן השראה למפקד אמיץ וישר"
משרד ראש הממשלה בשם המוסד הביע את תנחומיו על לכתו של זמיר: "זמיר הוביל גישה יוזמת ונחושה להתמודדות מדינת ישראל נגד הטרור הפלסטיני, שהתעצם בשנים אלו. תחת פיקודו הוביל המוסד מבצעים נועזים לאיסוף מודיעין וסיכול פעולות טרור. הוא היווה מודל והשראה למפקד אמיץ, ישר, ומעורב אשר פיו וליבו שווים, וטובת המדינה וביטחונה הייתה לנגד עיניו תמיד.
"זמיר ראה את תפקידו של המוסד להביא מודיעין והתרעה על המלחמה לנוכח האיומים הצבאיים שנשקפו על מדינת ישראל מצד מצרים וסוריה. בתקופתו כראש המוסד הרחיב הארגון את קשריו החשאיים עם מדינות האזור וגייס מקורות רבים, הבולט בהם היה 'המלאך', אשר זמיר היה מעורב בתחקורו באופן אישי ולאורך שנים, כולל תחקורו ערב המלחמה וקבלת ההתרעה הדרמטית על פריצתה.
"במהלך המלחמה מילא זמיר תפקיד מרכזי סביב שולחן המלחמה, והביא לחיזוק במעמדו של המוסד בקהילת המודיעין והביטחון ומול הדרג המדיני, שנמשך עד ימינו. המוסד תחת פיקודו של זמיר עבר תהליכי שינוי מרחיקי לכת בתחומי המטה, המבצעים והטכנולוגיה אשר משפיעים על פעילות הארגון ומימוש משימותיו עד היום.
משפחת המוסד מרכינה ראש על לכתו של אדם ערכי וצנוע אשר האמין באחריות האישית של מפקדי הארגון ועובדיו למקצועיות, יושרה וחתירה למגע".