"הגרוע מכל הגיע דווקא אחרי הלוויה" - כך אמרה מעיין, אימו של החייל רון שרמן ז"ל שנחטף לעזה בחיים ומת בשבי. ואכן, נראה שאין טעות שמערכת הביטחון לא עשתה עם משפחתו: תחילה אמרו להם שרון נרצח בידי חמאס, אחר כך עדכנו שסיבת המוות לא ידועה – ורק אחרי זמן רב טענו שייתכן כי מדובר בהפצצות צה"ל. אמש (שבת) התייצבה מעיין לריאיון קשה ונוקב ב"חדשות סוף השבוע". היא דורשת מהמדינה לקבל תשובות על מותו של בנה, והפעם – רק את האמת.
"עברנו גיהינום, כמו מוות בהמשכים", היא סיפרה בכאב אדיר. "האמת לאט לאט מחלחלת, אנחנו מתחילים להבין מה קרה פה. האירוע הזה כל-כך מטלטל שאני פוחדת להתמוטט".
ב-14 בדצמבר, גופתו של רון חולצה על ידי צה"ל יחד עם גופות החטופים ניק בייזר, שנחטף יחד איתו, ואליה טולדנו, שנחטף מהמסיבה ברעים. חודשיים ושבוע לפני כן, ב-7 באוקטובר, הוא סגר שבת במת"ק עזה. רון היה תומך לחימה, מש"ק תיאום וקישור. הוא לא ידע מה לעשות. "הוא אמר שיש מחבלים ולא האמנתי לו", היא נזכרה. "אמרתי לו שהוא במקום הכי בטוח בארץ".
הבשורה הנוראה - והגרסאות הסותרות
בחודש הראשון משפחתו של רון קיבלה אות חיים. "משרד הביטחון נתן לנו את ההרגשה שחמאס ישמור עליו", הסבירה אימו מעיין. "השתמשו בביטויים כמו 'אתרוגים שלהם' או 'יהלומים שלהם'. בחודש הראשון הייתי רגועה, אבל בחודש השני כבר התחלתי לדאוג".
אות חיים נוסף לא הגיע. האם מעיין התרוצצה בין פגישות עם אלופים וחברי קבינט: "הרגשתי שמשהו לא בסדר ושלא מספרים לנו. באינטואיציה, לא יודעת איך לקרוא לזה, אבל ידעתי שהוא לא בחיים". ב-15 בדצמבר הייתה דפיקה בדלת הבית, ובמפתן - קצינים שהודיעו שרון נרצח בשבי.
מעיין שאלה אם רון נהרג בפעולת חילוץ, הקצינים השיבו: "הוא לא נהרג מאש כוחותינו". הם שאלו אם היא רוצה לקבור אותו עוד באותו יום שישי, והיא הסכימה. היא חשבה שהסיוט נגמר – אך למעשה, היא סיפרה, "הוא רק התחיל".
ההורים של ניק בייזר, שגופתו חולצה יחד עם רון, החליטו לעשות נתיחה. מהדו"ח הסתבר שלא נמצאו עליו פצעי ירי, פגיעות חיצוניות או חתכים. כלומר, לא היה ברור איך חמאס רצח אותו. אחרי שבועיים, הגיע קצין לבית משפחת שרמן – מפקד חטיבת 551, שחילצה את הגופות. "נאמר לנו שהם לא שוללים בשלב הזה אפשרות שהם נהרגו כתוצאה מנזק משני של הפצצות צה"ל בחיסול מפקד הגזרה הצפונית של חמאס, אחמד ע'נדור", אמרה.
"רון לא מת בשוגג, דרכו עליו כמו נמלה בדרך לעבודה"
"זה גם לא מסתדר עם כלום", היא הוסיפה. "אם הם נהרגו מהפצצות, ואני לא מבינה גדולה, אז כנראה שיהיו סימנים על הגוף. בהמשך התחלנו לשמוע את צמד המילים 'גזים רעילים'. אמרו שככל הנראה נהרג כתוצאה משאיפה של גזים רעילים בגלל ההפצצות של צה"ל".
מעיין ביקשה לשוחח עם ניצן אלון, האלוף שאחראי על איתור החטופים: "הוא אמר שהפצצות הן קונבנציונליות, אבל שיש להן באמת איזשהו נזק משני, שהן גורמות לשחרור של גזים רעילים כתוצאה מתגובה כימית. הוא אמר 'סליחה, לא ידעתי שהם היו שם'".
"פה בעצם, ברמה האישית, השבר הגדול", היא המשיכה. "רון לא מת בעיניי בשוגג, הם פשוט ניצלו איזשהו מודיעין רגעי. רון לא היווה שום שיקול. פשוט דרכו עליו, כמו נמלה בדרך לעבודה, כי היה צריך להגיע למטרה". בהלווייתו ספדה לו: "אתה הופקרת והוקרבת על מזבח הקונספציה והרשלנות הפושעת". על מצבתו כתבה: "סמל רון שרמן: נחטף, הופקר והוקרב בעזה על ידי ממשלת המחדל באסון שבעה באוקטובר 2023".
"הממשלה, המדינה, הצבא, כולם בגדו בנו ברמה הכי קשה שיכולה להיות", אמרה מעיין בזעם. "מבחינתי - לא פעם אחת. בהתחלה שיקרו בקשר לנסיבות המוות שלו ואחר כך שיקרו וטענו שהוא מת מוות מסתורי ולא יודעים ממה. עכשיו הם טוענים שהם לא ידעו שהוא היה שם. אני מרגישה כמו בובת סמרטוטים, שזורקים ומטלטלים אותה. כל יום יש משהו חדש. מידע חדש. המטרה הסופית שלי היא לדעת מה קרה לבן שלי ולמה. אני מצפה שיגידו לי את האמת.